סגן מאי מאז שהייתה קטנה התחנכה על ערכי ציונות ואהבה לזולת ולמולדת, מה שהוביל אותה לשאוף לעשות שירות משמעותי בצבא. בזמן שהייתה בקורס קצינים, היא עברה אירוע מטלטל ומסכן חיים. מאי למדה לקחת את כל הדברים בפרופורציה, ובזכות אביה, הגיבור שלה, היא לא וויתרה על חלומה לעשות שירות משמעותי.

עוד בערוץ על מדים של פרוגי:

• פקודה אחרונה: משתחררי נובמבר עם טיפים למתגייסים
• הגיבורים של הגיבורים: החבר שלימים הציל את חיי
• הכי אחי: כוכב הפרויקט "האח שיודע" בראיון ווטאסאפ

אני סגן מאי, קצינת מודיעין באוגדה 210. אני בת 21 וגרה במושב בן עמי ליד נהריה. לפני הצבא התנדבתי במד"א במשך שלוש שנים ובזמני הפנוי עסקתי בגלישת גלים. התגייסתי ליחידה 8200 ויצאתי לקורס קצינים.

במסגרת קורס הקצינים הגענו לסיור בחברון ופתאום שמעתי בום חזק מאוד. דקה וחצי לאחר מכן, נשמע קול נפץ נוסף והרגשתי שמשהו פגע בי, זה היה צלף שירה לעברי.

עברתי סדרת ניתוחים וכשהתעוררתי הסבירו לי שהאיברים הפנימיים שלי לא נפגעו ושזה קרה ממש בנס. הכדור עבר ליד העורק הראשי אך לא פגע בו. הייתי מאושפזת בבית החולים הדסה מספר ימים, ואז החלטתי שאני רוצה לחזור לבית הספר לקצינים ולהמשיך את הקורס, היה לי חשוב לסיים אותו.

הגשתי בקשה לחיל המודיעין והסברתי שחשוב לי להיכנס להשלמת קצונה של חיל המודיעין הרגיל. התחלתי הכל מאפס, עם אנשים שלא הכרתי, וסיימתי את הכל. לאחר מכן, הגעתי לאוגדה 210 וכיום אני עושה תפקיד של קצינת יעדים, תפקיד מחקרי שבו מחזיקים את בנק המטרות של צה"ל, מפעילים, תוקפים, תפקיד בו נותנים מעצמך יותר. כל מה שחוויתי היה לטובה. אני מרגישה שלאחר כל מה שקרה אני מסתכלת בפרופורציה על הדברים. אני מאוד רוצה להמשיך בקריירה צבאית. צה"ל מאפשר לי לשאוב הרבה כלים ולהעניק בחזרה. כל יום אני לומדת ומשתפרת.

הגיבור שלי הוא אבא שלי. הוא אלוף משנה במילואים והיה בתפקידים משמעותיים רבים לפני שהשתחרר. הוא היה מפקד יחידת המסתערבים של "שמשון" - גדוד של חטיבת כפיר, היה חונך מפקדי פלוגה ומפקדי גדוד בגבעתי, מפקד פלוגה מסייעת (סוג של פלוגה לוחמת) בגבעתי ותפקידו האחרון היה מנהל לחימה בזמן מבצע "עופרת יצוקה" בגבעתי.

הוא המודל לחיקוי שלי, הוא חינך אותי לערכי ציונות ואהבה לזולת ולמולדת. זה מה שגרם לי לרצות להיות בתפקיד משמעותי. מגיל צעיר אני שומעת סיפורים על הובלה ופיקוד, חניכה, לחימה, קבלת החלטות בזמן אמת ואלו השפיעו עליי לרצות לקחת חלק ולצאת לקצונה.

מה שעזר לי לעבור את החוויה הקשה הזו על הצד הטוב ביותר, זה לדעת שיש לי דמות חזקה בבית כמו אבא שלי, בעצם לדעת שהוא עבר הרבה והסתכל על חצי הכוס המלאה.