צליל ונועם גנות משרתות בחיל המשטרה הצבאית. צליל מפקדת בכלא ארבע וגנות סמלת בכלא שש. במסגרת תפקידן הן נותנות מענה נפשי ועוזרות לחיילים הכלואים, שלעתים מגיעים מרקעים לא פשוטים. במהלך שירותן, השתיים קיבלו מכתבים מרגשים מהחיילים, שהודו להן על העזרה הרבה שלהן, והשאירו אותן עם כוחות להמשיך לתרום מעצמן. 

עוד בערוץ על מדים של פרוגי:

• מלש"בים מדברים: למה פחות נערים מתגייסים לקרבי?
• פקודה אחרונה: משתחררי נובמבר עם טיפים למתגייסים
• הגיבורים של הגיבורים: החבר שלימים הציל את חיי

מה אתן עושות במסגרת התפקיד שלכן?

צליל: "אני מפקדת בכלא של חיילים שנכנסו לכלא על כל מיני עבירות שעשו. זה להיות מפקדת כמו מ"כ (מפקד כיתה) טירונים, זה על אותו עקרון בסדר יום ובמשמעת, פשוט על אנשים שהגיעו ממסגרות שונות ועם עבר מסוים".

גנות: "אני סמלת בפלוגה ב', אני נותנת מענה לכלואים, כלומר אני עוזרת להם בבעיות שלהם, נותנת להם לאכול, מלמדת אותם איך מתנהלים בכלא. אני מטפלת בבעיות תנאי השירות שלהם ומפנה אותם לגורמים שהם לא הכירו קודם, זה הרבה מאוד תמיכה נפשית".

מה הקשיים בתפקידכן?

צליל: "הקשיים מתחילים בשעות שהן לא שעות, ועד סיפורים קשים שאפשר לשמוע שחיילים מספרים לך על דברים שקורים. כשחייל מגיע לכלא נעצרים לו החיים באמצע והוא בא בלי כלום. את שומעת הרבה סיפורים ואת יודעת דברים שבכלל לא חשבת שתשמעי אותם, פתאום את רואה אותם מול העיניים שלך. זה אחד מהקשיים שצריך לדעת להתמודד איתם כדי לתת מענה ולהראות שהכל בסדר ולהרגיע".

איך מתמודדים עם הקשיים?

צליל: "כשחייל מגיע אלי ומדבר איתי על דברים כאלה או שהוא משתף אותי ומספר לי בעיה שהיא קריטית, אני תמיד נותנת לו קודם כל את ההרגשה שטוב שהוא פנה דווקא אלי, טוב שהוא פנה דווקא למפקדת האישית שלו, אני נותנת לו את התחושה הבטוחה שהוא לא עשה טעות כשהוא פנה אלי. כמובן אם זה בעיות שהן במסגרת התפקיד שלי שאותן אני יכולה לפתור, נגיד אם יגידו לי עכשיו ירו בדוד שלי אני לא יכולה לעזור בזה, אני יכולה להרגיע אותו, ולקחת אותו אלי, לתת לו כל מיני משימות שיעסיקו אותו במקום שיהיה כל היום בתא, במקום שישקע במחשבות אני לוקחת אותו אלי".

גנות: "קודם כל, אתה מדבר עם בן אדם, אתה מבין למה הוא פה (בכלא), מה קשה לו, למה הוא מתנהג כמו שהוא מתנהג. אתה לומד להכיר את האדם שמולך ורואה איך אתה יכול לעזור לו. בדרך כלל כשיש התנהגויות חריגות, כמו חייל שלא מקשיב או שבא בלי משמעת, אז משהו מפריע לו, הוא לא מתנהג ככה סתם".

עם כל הקשיים, צליל מספרת שהדברים הטובים בתפקידה הם "התחושות סיפוק. יצא שחיילים באו אלי ואמרו לי או שלחו אליי הודעות, או פתאום הם מצאו אותי באינסטגרם ואמרו לי תודה שהייתי בשבילם כל התקופה ושעזרתי. אפילו השבוע חייל בא אלי לפני שהוא השתחרר, הוא חיפש אותי ואמר לי שאני אחלה ושהוא שמח שיש בנות כמוני בכלא כי אני לא כמו כולם, זה טוב לשמוע את זה. זו תחושת סיפוק מאוד גדולה".

אל צליל מצטרפת גם גנות, "אתה מכיר אנשים שבחיים לא חשבת שתפגוש, אלו אנשים עם בעיות באמת נורא קשות אבל הם אנשים מאוד חזקים. את מאוד מתחברת לחיילים, מכל הלב, ומגלה בכך תכונות שלא ידעת עליהן כמו סבלנות, רגישות ואכפתיות. אלו דברים שכילדים, והרי כולנו ילדים, לא ידענו על עצמנו ואז כשמגיעים לצבא, לא בכל תפקיד אתה מגלה על עצמך כמה אתה סבלני, אכפתי ורגיש".

במהלך שירותם השתיים קיבלו מכתבים מהכלואים שלהן. מה אתן יכולות לספר על המכתבים שקיבלתן?

צליל: "המכתבים זה משהו שאני שומרת עלי תמיד, לא מאבדת אותם. חייל כתב לי תודה שעזרתי לו ושהתקופה הזו הייתה טובה יותר בזכותי. זה מאוד כיף לקבל מכתבים כאלו".

גנות: "קיבלתי אותם מכלואים שהיו הרבה זמן בכלא, והם עברו איתי חלק משמעותי מהשירות הצבאי שלי. אני כבר שנתיים בצבא והם עברו איתי תהליך. במשך שמונה חודשים, אחרי שהחיילים נשפטים, אתה לומד להכיר אותם ומכיל אותם, הם מגיעים אליך שבורים. הם כתבו תודה על העזרה, התמיכה וההקשבה. חלק מהם רואים בי כאחות קטנה".

"אני יכולה להגיד שאם לא היה את הדברים (המכתבים) האלו באיזשהו מקום כן הייתי מתבאסת או מאבדת מהטעם של התפקיד הזה, כי זה מה שמחזיק אותי בסוף, התודה של כל חייל. פתאום את רואה כמה הם העריכו אותך גם אם לא שמת לב. ואם באותו רגע היה לי הכי קשה, ואז אני מקבלת את התודה הזו, זה מעלה אותי ונותן לי כוח להמשיך הלאה לחייל הבא שמגיע", משתפת אותנו צליל בנוגע למכתבים.

זה התפקיד שרציתן כשהייתן מלש"ביות (מועמדות לשירות בטחוני)?

צליל: "לא ידעתי שיש את התפקיד הזה. גם בטירונות לא ידעתי עליו. אני הייתי משובצת לקלקל, אריות הירדן. רציתי להיות לוחמת וקצת לפני ויתרתי על לוחמה וזרמתי, אמרתי שיהיה מה שיהיה, ואז הגעתי למשטרה הצבאית. הייתי בדרך להיות מ"כית טירונים של מערך מגל ואז ירדתי מזה, כי לקראת סוף הטירונות גילית על התפקיד הזה, של מפקדת בכלא".

גנות: "פשוט התגייסתי והגעתי לחיל המשטרה הצבאית. בחיל נתנו לנו לבחור ואני בחרתי בתפקיד הזה. לפני הצבא, התנדבתי במשטרה שלוש שנים, אז אני מכירה את סוג האנשים האלו. כשהתנדבתי הבנתי שאו שאתה מראה להם 'נו, נו, נו' ומפנה אליהם אצבע מאשימה, או שאתה יכול, כמו בתפקיד הזה, להציל אותם. יש חיילים שהיו בכלא פעם אחת ויותר לא חזרו, עזרנו להם להשתלב ונתנו להם כלים".

איך התפקיד הזה השפיע עליכן?

צליל: "מבחינת משמעת עצמית אני חושבת שהיא עלתה בהרבה. אני צריכה כמפקדת להוות דוגמה אישית, אני המפקדת שלהם לכל זמן הכליאה, אני צריכה להקשיב להם מהדברים הכי קטנים ועד לדברים הכי גדולים".

נועם: "הוא מאתגר, בונה אותך ועושה אותך אדם יותר חזק. התפקיד גורם לך להבין שמכל נפילה אפשר לקום".

מה תרצו להגיד למלש"בים שהתגייסו השבוע לחיל המשטרה הצבאית?

צליל: "לא להקשיב לשום סטיגמה שאומרים על החיל הזה, גם אני שמעתי על החיל הזה המון סטיגמות ואני לא מצטערת בכלל, כי אם כל הכבוד לחיל הזה שלא כל כך אוהבים אותו, יש בו כל כך הרבה תפקידים מעניינים, מצ"ח, בילוש, מדכ"ים, מודיעין. החיל הזה מלא בתוכן ובתפקידים באמת מעניינים. אני מאוד ממליצה על החיל הזה".

נועם: "זה החיל הכי אוהב, חם, בונה, זה חיל שמאוד מכיר בשונה. יהיו לכם את השנתיים-שלוש הכי כיפיות שיהיו לכם בחיים. החיל הזה הוא חוויה לכל החיים".