משנה כיוון: מקריירה של פסנתרן לשירות של טייס קרבי
סגן נועם היה פסנתרן מצטיין, הוא למד באקדמיה וחשב שישרת כפסנתרן צבאי, אך לפני הגיוס הוא שינה כיוון והחליט להתגייס להיות טייס קרבי. הדרך עד לסיום קורס הטייס לא הייתה פשוטה, היו ויתורים וקשיים, אך בסוף, למרות הכל, הייתה הרבה גאווה
כשהדרך נראית ברורה, קשה להאמין שהיא תשתנה. אך לא כך קרה בסיפור של סגן נועם. המסלול שלו היה ברור, הוא התכוון להתגייס להיות פסנתרן צבאי, ללמוד באקדמיה למוזיקה ולפתח קריירה כפסנתרן בארץ ובחו"ל. אך בסוף, הוא שינה כיוון והגיע לקורס טייס, אותו סיים לאחר דרך לא פשוטה.
עוד בערוץ על מדים של פרוגי:
- דרך חדשה: החיים שאחרי השחרור מהצבא
- מקלים על הדרך: פרויקט חדש להקלת ההגעה למיונים
- מתמיינים: כל מה שצריך לדעת על המיונים והעתודה
לפני שלוש שנים התחלתי את השלב הבסיסי בקורס טייס. בשיחת הפתיחה אמר לנו המפקד: "כשסיימתי את קורס הטייס הרגשתי שאני מסוגל לעשות כל דבר...". אני זוכר את עצמי מסתכל עליו וחושב - 'מוזר, איזה אדם יגיד משפט כזה?' היום אני מזדהה איתו באופן מלא.
אני נועם, בן 22 מהוד השרון. לפני מספר שבועות קיבלתי את כנפי הטיסה וסיימתי את קורס הטייס במגמת קרב. מסלול החניך בקורס טייס אינו פשוט.
בגיל חמש התחלתי ללמוד לנגן על פסנתר, השתתפתי במספר רב של תחרויות בארץ והופעתי בקונצרטים רבים. השתתפתי אף בקונצרט בארמון ליכטנשטיין שבווינה, בנוכחות מאות שגרירים ודיפלומטיים זרים לרגל חגיגות יום העצמאות למדינת ישראל. הכיוון היה ברור - שירות צבאי כפסנתרן מצטיין, תוך לימודים באקדמיה למוזיקה והמשך קריירה כפסנתרן בארץ ובחו"ל. בניגוד לחבריי לתחום, לקראת גיוסי לצבא החלטתי לשנות כיוון. ההחלטה הייתה לא פשוטה אבל הייתי שלם איתה. יש חשיבות גדולה בעיניי לשירות צבאי מאתגר ומשמעותי ולכן, למרות שהיה לי קשה להשהות את הקריירה המוזיקלית שלי לתקופה, בחרתי במסלול זה.
אני השלמתי את קורס הטייס אחרי שלוש וחצי שנים, חצי שנה יותר מחניך סטנדרטי בבית ספר לטייס. זאת עקב ניתוח שעברתי. במהלך הקורס, התגלה גידול באופן מפתיע בחזה שלי. זה היה אירוע שאותו לא אשכח לעולם. הרופאים סברו שאני אשוחרר מהצבא לאחר הניתוח, אך בעקבות טיפול נהדר ומהיר, והודות לחיל האוויר וטיפוחו המסור והמקצועי, ירדתי מחזור וחזרתי לקורס חדש במגמת קרב לאחר שהבראתי.
קורס טייס מציב בפנייך אתגרים שקשה להאמין שתוכל לבצע ולבסוף תחושת הסיפוק היא עילאית. לא רק אלו בעלי יכולות טכניות מתאימות למקצוע הטיסה יסיימו את הקורס. אלו שיאמינו בעצמם, ישקיעו ולא יוותרו – יצליחו.
בעזרת האמונה והנחישות הצלחתי לסיים את הקורס. אבל לא הייתי לבד, חיל האוויר ומפקדיי תמכו והשקיעו בי כל השנים האלו. אני מודה על ההזדמנות שניתנה לי לשרת את המדינה בתפקיד משמעותי כטייס קרב.