כשסגן יונתן הגיע לסוף התיכון והגיע השלב להחליט מה יעשה בשירות הצבאי, עמדה בפניו הדילמה האם בין שירות צבאי קרבי לבין ייצוג מדינת ישראל בעולם דרך הספורט. הוא החליט לוותר על חלום הילדות שלו והתגייס לקורס טייס. כיום, לאחר סיום הקורס, הוא מסכם דרך משמעותית אך לא קלה.

עוד בערוץ על מדים של פרוגי:

• משתדרגים: צה"ל משפר את מתן השירות לחיילים
• גיוס משפחתי: שלושת האחים שהתגייסו כחיילים בודדים
• משנה כיוון: מקריירה של פסנתרן לשירות של טייס קרבי

קוראים לי יונתן, אני בן 21 מרמת גן. למדתי בבית הספר התיכון "בליך" במגמת פיזיקה, וסיימתי לפני מספר שבועות את קורס טיס 175 כנווט קרב.

אני מתאמן בג'יוג'יטסו ברזילאי (אומנות לחימה) מגיל חמש. מאז ועד הגיוס, התאמנתי באופן יומיומי, ואף התחרתי במספר תחרויות בארץ, בניהן אליפות ישראל, שם זכיתי במקום הראשון מספר פעמים. בגיל 17 הגעתי לדירוג TOP 30 באליפות אירופה. בגיל 15 התחלתי לאמן קבוצות ילדים באופן מקצועי ועמדתי לצידם בתחרויות שונות בהן השתתפו.

הדילמה בין שירות צבאי קרבי לבין ייצוג מדינת ישראל בעולם דרך הספורט אינה פשוטה. הבחירה בגיוס לקורס טייס אילצה אותי לוותר על חלום ילדות להיות ספורטאי מצטיין. אבל, אני החלטתי שברצוני להיות לוחם ולשרת את המדינה ולא חשבתי שיש דרך טובה יותר להגיע למטרה זו מאשר גיוס לקורס טיס. איני מתחרט ולו לרגע על הבחירה.

תכונות האופי שאימצתי לעצמי במהלך השנים כמו כבוד, נחישות, דבקות במטרה ועזרה לזולת הן אלו שקידמו אותי בחיים. עד הרגע בו הגעתי לקורס, הקשיים שצברתי בחיים סבבו סביב הספורט או הלימודים. מרגע לבישת המדים, הקשיים השתנו לחלוטין, אך הדרך להתמודד איתם נשארה אותה הדרך. למדתי במהלך הקורס כיצד להתגבר על מכשולים שלא חוויתי קודם.

אני זוכר נקודה מאוד משמעותית שחוויתי בקורס, אחרי כשנה מרגע הגיוס חוויתי כישלון אמיתי, או מה שלפחות בזמנו היה נראה כמו כישלון - לא עברתי את הוועדות כדי להיות טייס קרב. כששמעתי את התשובה השלילית לגביי, חשבתי שהשמיים נפלו. אך מהר מאוד הרמתי את הראש והבנתי למה אני כאן וזה דחף אותי קדימה. אנחנו פה בכדי להגן על המדינה שלנו, בכל תפקיד שיידרש. עם הזמן, הבנתי לעומק את תפקיד נווט הקרב וזה גרם לי רק לרצות להגיע רחוק עוד יותר.

נווט קרב הוא אחד משני אנשי צוות במטוס קרב, שיושב במושב האחורי והוא אחראי על מערכות הנשק (שמו של התפקיד שגור מהעבר, בימינו קיימות במטוס מערכות ניווט שלא זקוקות ליד אדם). בכל משימה שהיא, לטייס תחום אחריות מסוים ולנווט אחר, כאשר הם נדרשים לעבוד במקביל ובעבודת צוות מבצעית, כזו שדורשת משניהם להיות אמנים בתחום.

היום, אני נרגש לסיים כנווט קרב ולא הייתי משנה דבר בדרך שעברתי. אני רוצה לסיים את הטור בטיפ - לכל אחד יש כוח אדיר בידיים גם אם הוא עדיין לא יודע את זה, הוא רק צריך לגלות היכן הכי נכון עבורו להשקיע את הכוח הזה ולהגיע איתו לגדולות.