שם היחידה בה משרת: פלוגת החוד בגדוד "חרב", הגדוד הדרוזי שמהווה את "החץ הראשון בגבול לבנון".

תפקידי היחידה: גדוד "חרב" הדרוזי, המבצע תעסוקה מבצעית באופן קבוע בגבול לבנון, מומחה לפעילות מבצעית בגבול זה, בשגרה ובמלחמה. פלוגת החוד, כשמה כן היא - הפלוגה העומדת כחוד בראש הגדוד בזמן הלחימה.

פירוט תפקידי ביחידה: חובש פלוגתי, אחראי על תחום הרפואה בפלוגה. בשגרה אחראי על הטיפול הרפואי השוטף בחיילי הפלוגה, ובמלחמה אחראי לטפל בפצועים בשטח באופן מיידי, עד אשר ניתן להביאם לרופא או לפנותם לבית חולים. בנוסף, מפקדם של החובשים הנמצאים במחלקות השונות של הפלוגה - שני חובשים בכל אחת משלושת המחלקות. בכל פעילות מבצעית או תרגיל של הפלוגה, החובש הפלוגתי משתתף גם כחובש מטפל בשטח וגם כלוחם לכל דבר.

האם התפקיד דורש מיונים קדם צבאים או תוך כדי שירות? במהלך מסלול הכשרת הלוחמים בגדוד מתקיים ראיון לבדיקת ההתאמה של הלוחם לתפקיד חובש, ובמידה והוא נמצא מתאים, הוא יוצא לקורס חובשים של שלושה חודשים, ובסוף ההכשרה נקלט כחובש מחלקה וממשיך את הכשרתו כלוחם. לאחר מכן, לאור היכולות והתפקוד של כל אחד מהחובשים, מחליטים המפקדים מי יהיה החובש הפלוגתי - כלומר מי יהיה החובש הראשי בפלוגה.

מה אתה זוכר מיום גיוסך לצה"ל? "אני זוכר הכול מיום הגיוס. אני זוכר איך יצאנו מהתחנה המרכזית בחוף הכרמל בחיפה עם האוטובוסים הישר לבקו"ם. אף אחד לא ידע אז איפה הוא ישובץ. מכל יחידה בצה"ל היה נציג שניסה לשכנע את המתגייסים להגיע ליחידה, אבל אני כבר ידעתי שאני הולך לגדוד 'חרב'. לפי מה שסיפרו לי וההיכרות שלי עם הגדוד, זה לא גדוד רגיל. כל החבר'ה מסביב, כל הלוחמנות, מרגישים כמו משפחה אחת, ולכן התגייסתי לגדוד - לשרת בתור לוחם עם החבר'ה, ליהנות ולתרום בשירות כמה שאפשר".

לאן רצית להתגייס? "לגדוד 'חרב' כמובן".

היכן ההורים / אחים שלך שירתו או משרתים בצבא? "אבא שלי שירת כקצין, מ"מ (מפקד מחלקה), בסיירת שבבוא הימים אוחדה עם גדוד 'חרב' וחייליה הפכו לחלק ממנו".

מה הטיפ שלך למלש"בים שעתידים להתגייס? "מלש"בים מהעדה הדרוזית לדעתי צריכים להתגייס לגדוד 'חרב'. אתם לא תבינו מהי אחוות לוחמים ומהי לוחמנות עד שתגיעו לגדוד הזה. לדעתי, לשרת בגדוד זו שליחות. למלש"בים באופן כללי אני מציע שמי שיכול להתגייס ולהיות לוחם - ברור שהוא צריך להתגייס להיות לוחם! לתרום למדינה שלוש שנים זה כלום בעיניי. זו המדינה שלנו, צריך להגן עליה ולהילחם בשבילה, ואני מקווה שכל מי שישרת יעשה את זה מכל הלב".

מה הטיפים שלך להתמודדות עם קשיי ההסתגלות עם הגיוס לצה"ל? "בהתחלה זה קשה, פקודות, אומרים לך מה לעשות, יש לו"ז וצריך לעמוד בדברים. אני מציע למי שקשה לו, להיות סבלני, לעשות הכל לאט-לאט, להסתכל על הצד החיובי ולזרום עם זה".

הכירו את דנה: מפקת בחיל חינוך
הכירו את ליאור: צלם בחיל האוויר
הכירו את שיר: מדריכת צניחה

האם אתה רואה את עצמך נשאר בצבא לשירות קבע נוסף או יציאה לקצונה? "האמת שלא. הייעוד שלי בחיים הוא להיות רופא, ואני מתחיל ללמוד רפואה באוקטובר בטכניון, וזה המסלול בו אני רוצה להמשיך. אולי אחזור לשרת בצבא בתור רופא".

מה היה רגע השיא עד כה בשירות? "רגע השיא היה כשקיבלתי חובש מצטיין פיקודי מכל פיקוד צפון. זה היה רגע ממש מרגש. בטקס שנערך בעכו, מפקד חיל הרפואה הראשי של צה"ל העניק לי תעודה. אמרו עליי כמה מילים וזה באמת היה מרגש. זו הייתה הפעם השנייה שהייתי מצטיין, בפעם נוספת הייתי מצטיין פלוגתי בסוף האימון".

מה למדת על עצמך שלא ידעת קודם? "למדתי על עצמי הרבה דברים - לפני הצבא אף פעם לא אמרו לי מה לעשות, אף פעם לא לקחתי אחריות. פתאום הגעתי לצבא, יש פקודות וצריך לבצע. אני אדם שלא אהב שיגידו ויכתיבו לו מה לעשות, ופתאום קיבלתי אחריות רצינית של חובש ולמדתי לעשות את זה בצורה הטובה ביותר. המשמעות היא אחריות על חיים של החיילים. מה שהפתיע אותי זה שיש לי כושר השפעה על אחרים. חיילים בלי מוטיבציה, שרצו להיות נפקדים או 'להוציא גימלים', ידעתי לבוא ולתמוך ולעזור להם, וזה שיפר את ההרגשה שלהם".