במקביל לגיוסי נובמבר - דצמבר, רבים מתלמידי י"ב יוצאים בשבועות האחרונים ל"יום בעקבות לוחמים", שחושף אותם למערכת הצבאית, ונחשב ליום חשוב ומשמעותי לקראת הגיוס. עבור תומר כרמלי "יום בעקבות לוחמים" היה אחד הימים הכי מעניינים ומגוונים שנחשף אליהם, שכלל יריד עם ביתני החיילות השונים, הרצאה של אחד הקצינים המכובדים ביותר בצה"ל ומופע אש שכלל גם טנקים שירו אש חייה. 

עוד בערוץ על מדים של פרוגי:

• הכי אחי: כוכב הפרויקט "האח שיודע" בראיון ווטאסאפ
• מתגייסים לנח"ל? כל מה שצריך לדעת על החטיבה הירוקה
• הגיבורים של הגיבורים: החבר שלימים הציל את חיי

לא ציפיתי למשהו מיוחד כשהודיעו לנו שנצא ל"יום בעקבות לוחמים". תיארתי לעצמי שבוודאי יצמידו לנו מדריך ונבלה את היום בהסתכלות על נופים ובצפייה בסרטים דוקומנטריים על מלחמות ישראל. אני שמח שטעיתי. "יום בעקבות לוחמים" בשבילי היה החתיכה החסרה בפאזל שכל נער נדרש להרכיב - הגיוס לצה"ל. 

אף פעם לא באמת דמיינתי את עצמי אוחז ברובה, נועל נעליי שטח, או חובש את הכומתה הצהל"ית. הדבר הזה, שנקרא צה"ל, נראה לי תמיד רחוק ולא הגיוני שבעוד פחות משנה מהיום אצטרך להתגייס ולהגן על המדינה שלי. מה גם, שאני לא מכוון לשירות קרבי, אני בן אדם של עבודה משרדית. אני רואה את עצמי משווק את הצבא ואת פעילותיו ביחידת דובר צה"ל. עד אותו יום שבו יצאנו לרמת הגולן וחזרתי ממנו עם זווית טיפה אחרת על הצבא.

הגענו לרמת הגולן, פגשנו את המדריכה הנחמדה שלנו שהייתה לוחמת בקרקל, והיא לקחה אותנו לתחנה הראשונה שלנו - יריד עם מלא דוכנים של הצבא. היו שם עשרות דוכנים של כל מיני חיילות בצה"ל החל מגבעתי, דרך חיל הרפואה ועד חיל האיסוף הקרבי. הסתובבנו בין הדוכנים השונים וכל אחד נכנס לדוכן היחידה שמעניינת אותו. בכל דוכן אליו נכנסתי פגשתי בחיילים חייכנים ונחמדים שהסבירו לי על היחידה אליה הם שייכים, הראו לי סוגי נשקים וחליפות ייחודיות לחיל שלהם. אותי אישית עניין חיל משאבי אנוש, שם גיליתי את תפקיד המש"ק ת"ש (מש"ק תנאי שירות- עוזר לחיילים בבעיות ומטפל בפניות שלהם), מאוד התלהבתי מהתפקיד ושמחתי שנפלה בידיי ההזדמנות להיחשף אליו.

לאחר מכן התאספנו באודיטוריום פתוח תחת כיפת השמיים עם נוף אל גבול ירדן. שם זכינו לפגוש ולשמוע את דבריו של תת אלוף בדימוס אביגדור קהלני, שהיה מפקד חטיבה בחיל השריון והשתתף במלחמת יום הכיפורים. הוא סיפר לנו על חוויותיו מהמלחמה ושיתף אותנו בסיפוריו המרתקים.

ולבסוף הגענו לתחנה שממנה הכי נהניתי, מופע האש. שלושה טנקים, גדוד גולני וחטיבת חיל התותחנים בתרגיל משותף, המדמה התקפה על אויב. למען האמת, לא הייתי מוכן לזה. פתאום, בבת אחת, אחד הטנקים ירה פגז עוצמתי שעבר ממש מולנו ופגע במטרה הרחוקה. כל פגז שנורה הקפיץ אותי ואת שאר 3,000 התלמידים שישבו איתי בקהל. זו הייתה חוויה עוצמתית ומדהימה. לאחר מכן הגיע נגמ"ש (רכב קרבי משוריין) וממנו יצאו בהסתערות חיילי גדוד גולני אל תוך טווח האש ושחררו עשרות כדורים על מטרות מוכנות מראש. ולסיום, קינחנו בהופעה של הלהקה הצבאית, איתה עלו לבמה גם חיילי גולני ומפעילי הטנקים וכולם שרו יחדיו. ואני לא יכולתי לראות את הצבא בדרך מפוארת יותר מזו.

"יום בעקבות לוחמים" בהחלט שינה את דרך ההסתכלות שלי על הצבא. הוא הראה לי באמצעות סיפורים, הדמיות ומופעים חיים איך מרגיש חייל קרבי בצה"ל. וכן, גם העלה לי את המוטיבציה לשירות משמעותי. אני קורא לכל המתלבטים והבטוחים בעצמם בענייני הצבא, ללכת ליום בעקבות לוחמים, זה יעזור לכם מאוד בהתלבטויות שיש לכם בנוגע לצבא.

אוסיף ואומר שבתור נער שלא רואה את עצמו ביחידה קרבית, היום הזה בכל זאת העלה לי את המוטיבציה להתגייס ואת הרצון לעשות שירות משמעותי גם שהוא לא קרבי. כי אם נדבר תכל'ס ללא כל הסטראוטיפים: כל תפקיד בצה"ל הוא משמעותי, כל עוד אתם תורמים את מה שאתם יכולים לצבא ולמדינה.