עשור לפרויקט "יום בעקבות לוחמים" - מה זה בכלל?
מה עושים ביום הזה? ממה התלמידים הכי מתרשמים? והכי חשוב - האם היום הזה באמת חיוני? שוחחנו עם אביגדור קהלני, יו"ר האגודה למען החייל, וגילינו את כל מה שלא ידענו
בכל שנה, בערך בתקופה הזאת, תלמידי י"ב בכל הארץ, לוקחים חלק בפרויקט מיוחד, שמטרתו העיקרית היא להגדיל את המוטיבציה להתגייס. השנה, חוגג הפרוייקט עשור. לכבוד המאורע, שוחחנו עם אביגדור קהלני ושני תלמידים שנכחו ביום הזה, כדי להבין מה עושים שם בכלל? ולמה היום הזה כל כך חשוב?
מה זה בעצם הפרוייקט הזה, "יום בעקבות לוחמים"?
"יום בעקבות לוחמים הוא פרוייקט שמוצג כבר 10 שנים. הפרוייקט מועבר במשך שבועיים למעל ל-40 אלף תלמידי י"ב ברחבי הארץ. הרעיון של הפרוייקט הוא להגביר את המוטיבציה לפני הגיוס. בסופו של כל יום כזה, יש תרגילי אש שבו צה"ל מציג את היכולות הצבאיות שלו. התלמידים מופתעים מכל מה שעושים בפרויקט הזה: הם מופתעים ממורשת הקרב, מיכולת צה"ל בירי ומהחיבוק הגדול הזה מהכיוון שלנו."
עוד במדור "על מדים" של פרוגי:
- טור לקראת גיוס: להתחיל מנקודת האפס
- כדי שלא יהיה משעמם: האפליקציות שיעזרו לכם בשירות
- הגיע הזמן: הטבעונות מגיעה גם לצה"ל
אם תלמיד מגיע ליום הזה רק כי הוא חייב, והוא כבר החליט שהוא לא מתכוון לעשות שירות משמעותי, האם אתה חושב שיום כזה יכול לשנות את דעתו?
"חד משמעית. הרבה פעמים עומדות לפניי קבוצות ואנשים ניגשים אליי ואומרים לי: אביגדור, אני לא התכוונתי להתגייס ועכשיו אחרי שראינו מה קורה פה ושמענו אותך אנחנו כן נתגייס ונשמור על המדינה ואתה תהיה גאה בנו. הם באים אליי במאות אחרי שאני גומר את ההרצאה ואומרים דבר מאוד ברור: אתה יכול להיות שקט, אנחנו נשמור על המדינה."
בתור אדם שמספר את סיפור הגבורה שלו בקרב על עמק הבכא לתלמידים, האם אחרי כל כך הרבה פעמים שסיפרת את הסיפור הזה, אתה עדיין מרגיש כאילו אתה מספר אותו לראשונה?
"כל אותם אנשים שרואים אותי כבר 10 שנים בפרוייקט הזה, מספר את סיפור הקרב, אומרים לי שזה נראה כאילו אני מספר אותו בפעם הראשונה. אבל בעיקרון, הסיפור הוא לא מה שחשוב. הסיפור הוא רק הבסיס. כשאתה מגיע עם סיפור המלחמה שלך, יותר קל לך להגיע עם דרישה ולהגיד: עכשיו תורכם."
יש איזשהו סיפור שזכור לך עם תלמיד מסוים באחד מהימים בפרוייקט?
"שבוע שעבר בחור ניגש אליי, חיבק אותי וירדו לו דמעות. הוא אמר לי שכל כך ריגשתי אותו בדברים שלי שהוא הרגיש שהוא לא עשה מספיק למען המדינה, ושאני יכול לסמוך עליו שהוא יעשה. המוטיבציה של כל מי שמגיע ליום הזה, ההבנה וההפנמה שלהם משפיעה עליהם מאוד ואני מקבל הרבה הודעות מהורים, מורים, תלמידים. הם אומרים לי שזה פרויקט פשוט מדהים".
כדי להבין האם היום הזה באמת משמעותי גם לתלמידים, שוחחנו עם עדי גרופר מאריאל ולי אורן מנתניה, שנסעו כלפני שבוע ליום בעקבות לוחמים, כדי לראות מה הרושם שהם קיבלו מהיום הזה.
האם היום הזה היה חיוני, או בעצם מיותר?
עדי: "יום חיוני ביותר. היום הזה מסביר הצבא לאנשים שלא מבינים כל כך או לא מכירים מקורות מידע שיכולים לעזור להם. בנוסף, היום הזה יכול גם לכוון אנשים למקומות בצבא שבהם הם ימלאו את הפוטנציאל שלהם."
לי: "לדעתי היום הזה חיוני מאוד, כי הוא חושף אותנו לצבא."
מה הכי אהבת ביום הזה?
עדי: "את כמות היחידות שמגיעות לשם וכמה מוכנים להשקיע בנוער כדי שיהיו מכוונים ככל האפשר. אהבתי גם את החיילים שמסבירים מאוד טוב על התפקידים השונים."
לי: "הכי אהבתי את המפגש עם אביגדור קהלני. לשמוע את מורשת הקרב שלו, על הגבורה והאומץ שלו."
האם בעקבות היום הזה, באמת הבנת איפה אתם רוצים לשרת בצבא, או לפחות באיזה כיוון?
עדי: "אני אישית לא קיבלתי כיוון ביום הזה, בגלל שכבר הייתי מכוון לפני. אבל אני יכול להגיד בוודאות שזה כיוון המון אנשים שלא ידעו לאן הם רוצים להגיע בצבא."
לי: "באותו היום יש מיצג חילות. לכל חיל או חטיבה יש אוהל משלו ובתוכו חיילים אשר מסבירים על מה שהם עושים בתפקידם, ומה ניתן לעשות בחיל שלהם. בעקבות זה, אכן הבנתי לאיזה כיוון אני רוצה ללכת בצבא."
|