כך נראית בכל יום ראשון בבוקר התחנה המרכזית בבאר שבע, מרכז העצבים - תרתי משמע - של התחבורה הציבורית לכל בסיסי הדרום. ברגע שמגיע אוטובוס מתחיל נחיל עצום של חיילים להידחק אל עבר הדלתות. נהג האוטובוס מצפצף, קורא לחיילים לזוז מהדרך, אך הם נחושים. כמה מהם כמעט נדרסים. בתוך הצפיפות האיומה מרפקים ננעצים, קתות של רובים פוגעות בפניהם של חיילים, כומתות נעלמות, וברקע צעקות ודחיפות, שהבוקר (א') אף הסתיימו בבכי של חיילת שנמחצה בתוך ההמון.

עוד בערוץ על מדים של פרוגי:

• למה דווקא בבתי ספר מסוימים אחוזי הגיוס גבוהים?
• "אבל עני חייל": מחאת החיילים שסוחפת את הרשת
• הכל על שנות שירות לפני צבא

הנהג מכריז "יש מקום רק עוד לשלושה", וכמה עשרות חיילים מנסים להתקדם עוד כמה צעדים לעבר הדלת. אחד מהם צועק "עמדנו שעה פה, תן לנו להיכנס", אך ללא הועיל. הדלת נסגרת על אחד החיילים. בני המזל שהצליחו להידחק פנימה יעמדו כל הנסיעה עד לבסיס, עם מעט מאוד מקום לזוז ולנשום. אלו שלא הצליחו יחכו לאוטובוס הבא, שבו ייתקלו באותה סיטואציה בדיוק, וחוזר חלילה, לפעמים במשך שעות ארוכות, עד שיזכו לעלות על ההסעה שתביא אותם לבסיס הצבאי שאליו הם מחויבים בדרך כלל להגיע עד 11:00.

הרציפים המובילים לקריית ההדרכה, לשבטה ולשאר הבסיסים בדרום מלאים בחיילים, ושיא הצפיפות נרשם בקווים 30 ו-130 של חברת "אגד תעבורה", המובילים למרכז לאימוני יבשה בצאלים, ויוצאים פעם ברבע שעה. "מדוע לא מוסיפים עוד אוטובוסים?", תוהים החיילים. "הרי זה נמשך כבר שנים".

אחד מהם מספר ל-ynet: "כל שבוע אני מגיע עם סימנים כחולים לבסיס. אני קרבי, אבל כשאני מגיע לפה אני יודע שזו המלחמה הכי קשה". חייל אחר מספר: "התפתחה פה ממש מורשת קרב. כבר ראיתי מקרים שבהם חייל תפס כומתה של מישהו שעמד לפניו ופשוט זרק אותה לאנשהו, כדי שהחייל יצטרך ללכת ולקחת אותה וכך יצא מהתור".

גם הנהגים, שחווים את הקושי מהצד השני, כבר מיואשים. "זה לא מעניין אף אחד", אומר אחד מהם. "זה מרגיז ואפילו מסוכן. אנחנו מתקשרים אחד לשני באמצע המשמרת לראות שהכול עובר בשלום". נהג אחר מוסיף: "מצד אחד החיילים מתחננים לעלות וזה קשה לסרב, מצד שני אם אני מעלה יותר מ-50 חיילים יושבים ו-10 שעומדים - אני עלול לחטוף שלילה".

אף שצה"ל מספק שירותי הסעה באוטובוסים שמגיעים עד לקריית ההדרכה, ומשם לבסיסים אחרים בדרום, מלבד צאלים, מרבית החיילים מעדיפים לנסוע ברכבת לבאר שבע, שהתחנה שלה צמודה לתחנה המרכזית. כך יוצא שהחיילים שמשרתים בצאלים נאלצים להידחק באוטובוס עם חיילים אחרים, שדווקא היו יכולים להגיע בדרך אחרת. בצה"ל אומרים שהם קוראים לחיילים להשתמש בשירותי ההסעה שהם מספקים, אך ההיענות נמוכה.

"אנחנו יוצאות הכי מוקדם שאפשר וזה לא עוזר"

המפקדים בבסיסים לא תמיד מבינים את הסיטואציה, וכך חיילים נענשים על איחוריהם בימי ראשון. "פעם נאלצנו לחכות עד 19:00 בערב וחטפנו שבת", מספרות שתי חיילות. "יש לנו חברה שפספסה בשבוע שעבר חמישה אוטובוסים. אם המפקד נוסע בעצמו באוטובוס הוא מבין, אבל אם לא, אז הוא אומר 'תצאו יותר מוקדם'. אנחנו יוצאות הכי מוקדם שאפשר, באוטובוס הראשון מירושלים, וזה לא עוזר".

שוטר צבאי שמוצב במקום על מנת לשמור על הסדר לא כל כך מצליח בכך, ואומר במרירות: "אנחנו מרחמים עליהם, מנסים לעזור איכשהו. הם עוברים פה קורס בטכניקות עלייה לאוטובוס".

מצה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל מעמיד לרשות החיילים המשרתים בדרום הארץ שירותי הסעה מבסיס קריית ההדרכה, שאליו ניתן להגיע מכמה מוקדים מרכזיים ברחבי הארץ כחלופה לשירותי ההסעות מהתחנה המרכזית בבאר שבע. בחודשים הקרובים יורחבו מספר האוטובוסים הנוסעים מתחנה זו לקריית ההדרכה. כבר בחודש הבא ייכנסו לתוקף כ-20 קווים חדשים שיובילו חיילים מכל רחבי הארץ לקריית ההדרכה, מבלי לעבור בתחנה המרכזית בבאר שבע".

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "העומס נוצר בעקבות תחילת האכלוס של עיר הבה"דים ועיכוב בהפעלת מערך ההיסעים של משרד הביטחון, המתוכנן ממוקדים שונים בארץ ישירות לעיר הבה"דים. עם הפעלת המערך, הצפוי בחודש פברואר, ייחסך לחיילים רבים האילוץ לעבור בבאר שבע והם ייהנו מנסיעה ישירה לעיר הבה"דים, דבר שיביא לצמצום משמעותי במספר החיילים הנוסעים מהתחנה המרכזית בבאר שבע.

"משרד התחבורה מפעיל באמצעות רכבת ישראל היסעים ישירים באוטובוסים מתחנות הרכבת בצפון ובמרכז לעיר הבה"דים, אף שמתאפשרת כיום נסיעת חיילים ברכבת בימי ראשון בבוקר ללא מגבלה. חיילים רבים בוחרים לבצע נסיעה ישירה בהיסעים על פני נסיעה ברכבת, המחייבת ביצוע מעבר בבאר שבע.

"על מנת להקל את העומס שנוצר, החל משרד התחבורה להפעיל את קו 171 הפועל בימי ראשון מתחנת הרכבת בבאר שבע צפון לעיר הבה"דים. מדובר ב-20 נסיעות בשעות הבוקר לכיוון עיר הבה"דים".