סיוון ודיאנה יכלו להיות סתם עוד חיילת והמפקדת שלה לולא הסיפור המיוחד שלהן. סיוון יהלום מהיישוב לפיד התגייסה באוגוסט 14 לקורס הו"ד ושובצה כמפקדת שבפלוגת סער שבמחווה אלון, דיאנה דוידוב מחולון התגייסה במאי 15 כחיילת בגיוס מיוחד עקב נתוני השכלה נמוכים ועשתה טירונות במחווה אלון. אחרי הטירונות יצאה דיאנה בעקבות המפקדת שלה, לקורס הו"ד וכיום היא מפקדת באותו מקום בו היא התחילה, על חיילים שחולקים איתה התחלה משותפת. 

עוד בערוץ "על מדים" של פרוגי:

• "העולם הטכנולוגי הוא הדבר הבא"
• מה אפשר לעשות בזמן שמחכים למיטב על הקו
• הכל על שנת שירות לפני הצבא

דיאנה, עם אילו תחושות הגעת לצבא? מה חשבת על הצבא לפני שהתגייסת?

"בהתחלה, בצו ראשון, הגעתי בלי מוטיבציה בכלל לשרת בצבא. לא רציתי את זה, ברחתי מהצו ראשון. אחר כך פשוט שלחו לי תאריך גיוס ואמרו לי שאני צריכה להגיע בתאריך הזה ואז הגעתי למחווה אלון. עשינו שם טירונות, חמישה שבועות, טירונות רגילה. ההבדל הוא שבסוף הטירונות יש לך קצין מיון שמאפשר לך תפקדים יותר טובים בצבא".

במהלך הטירונות, השתנה היחס שלך כלפי הצבא?

"מאוד. הפלוגה, המפקדת שלי, ממש הכינו אותי לשירות סדיר יותר טוב. יצאתי משם עם מוטיבציה מאוד גבוהה. אחרי זה, לעשות תפקיד משמעותי, היה החלום שלי".

סיוון, ספרי לי על הפלוגה

סיוון: "הפלוגה מחולקת לשניים, מחזורי בנות ומחזורי בנים. הבנות שלנו זה בנות שמתגייסות דרך חג"ם (חיילות בגיוס מיוחד) שזה בעצם אומר שהם קיבלו נתונים נמוכים בצו ראשון שלהם. כמו אצל דיאנה, היא הגיעה חסרת מוטיבציה ובהתאם היו המבחנים שלה. הנתונים משקפים משהו על האדם, כמו חוסר ידע בחומר של המבחנים. אבל הרבה פעמים זה כמו במקרה של דיאנה, פשוט חוסר הכוונה. בפלוגה נותנים להן לקבוע את השיבוץ שלהן לפי הנתונים ולא לפי הנתונים ומהרגע שהן מגיעות לפה, יש להן אופציה לשנות הכל. יש כאן חיילות קשות, כאלו שאפילו יוצאות מהצבא באמצע טירונות. אבל רובן הגדול נשאר פה והן מקבלות שיבוצים לפי אופי ולא לפי נתונים".

ואת מפקדת על פלוגה כזאת?

"כן, אני הייתי המפקדת של דיאנה". 

איך התחיל הקשר בינכן?

"דיאנה הייתה חיילת שלי ובמהלך הטירונות, בעצם מהרגע הראשון, המ"פ ראיין אותה וישר אחרי הראיון הוא אמר לי 'יש לך חיילת מיוחדת בטירוף, תשימי לב אליה'. ככל שעבר הזמן שמתי לב שהנתונים שבגללם היא הגיעה לפלוגה, הם לא קשורים אליה. היא יכולה לעשות הרבה יותר מזה, היא יכולה לעשות שירות באמת משמעותי ולא להסתפק במועט. היא אכן הוכיחה את עצמה והייתה חיילת טובה ממש. כשהגיע קצין המיון רצינו לשבץ אותה בהתחלה במג"ב, שזה יותר כלל צה"לי, אבל בגלל שלא היה לה פרופיל רפואי מתאים. המ"מ הציע שנשלח אותה לקורס הו"ד, זה הקורס שאני עשיתי. ברגע ששמענו על זה, הבנו שזה כל כך מתאים וזה היה כל כך משמח. מפה הכל היה בזכות עצמה - היא עברה את המונים לבד ועברה ראיון עם רב סרן. מכאן זה כבר שלה, היא יצאה לקורס פיקוד, סיימה אותו וחזרה להיות מפקדת בבסיס". 

דיאנה, מה את עושה היום בתפקיד הנוכחי שלך? 

"כרגע אני מפקדת מחלקתית, אני מפקדת על מחלקה שלמה בפלוגת אמיר. אני מעבירה שיעורים לחיילים, אני נמצאת עם החיילים כמעט כל היום. אני נמצאת הרבה עם החיילים הנפקדים, מחזירה אותם ללו"ז. יש לי קשר אישי עם כל חייל, כי אני באמת רוצה בזה. זה להיות 24/7 עם החיילים". 

את חושבת שזה שהתגייסת בדרך שונה, עוזר לך בתפקיד הזה?

"לגמרי כן. הבסיס הזה עזר לי באמת לקבל תפקידים יותר טובים בצבא ולא סתם להיות נהגת או שלישה. אני גם באה מהמקום שלהם וזה לגמרי עוזר לי בזה". 

עם אילו אתגרים אתן מתמודדות בתפקיד שלכן?

סיוון: "כל הבסיס הזה מורכב מחיילים שלכל אחד יש את הסיפור שלו. מבחינתי אלו חיילות שעל בסיס יומיומי לא רוצות להיות כאן וזה מתבטא בהתנהגות שלהם. חוסר המוטיבציה מצידן דורש לעשות מאמץ נוסף בשביל החיילות האלה. רובן לא ממושמעות ויש הרבה אתגרים במקום הזה וגם הרבה אתגרים ושאלות כמו שהיו עם דיאנה - למה חיילת עם יכולות כאלו גבוהות הגיע למחווה אלון. זו אוכלוסייה מיוחדת ומגוונת בתוך פלוגה".

דיאנה: "אצלי יוצא הרבה פעמים שחיילים מוגדרים כנוער בסיכון, אז יש להם את הקשיים שלהם מהבית. פלוגת אמיר - שאני מפקדת בה, היא פלוגה של בני העדה האתיופית שמגיעים למחווה אלון אחרי קורס של שלושה חודשים, הם מגיעים עם נתונים מאוד נמוכים וקורס שהוא לא חובה, אבל אנשים מבקשים להגיע לשם. יש להם מורים והם מלמדים אותם ועוזרים להם לקבל תפקידים ממש טובים. במחזור שעבר, החייילים קיבלו את כל התפקידים שהם רצו".

מה יש לכן להגיד לנערים ונערות שנמצאים במצב שדיאנה הייתה בו? 

דיאנה: "אם יש נער או נערה שמגיעים לצו ראשון חסרי מוטיבציה ולא משקיעים במבחנים, אני חושבת שהם לא מבינים כמה זה יעזור להם. אני גם לא חשבתי שזה יעזור לי בצבא. אבל היום אני כל כך שמחה שהתגייסתי ועוד יותר שמחה שעשיתי את הטירונות שלי במחווה אלון, זה באמת פתח לי כל כך הרבה דלתות". 

סיוון: "הרבה פעמים שאומרים "מחווה אלון", אז יש איזושהי סטיגמה, זה המופרעים, הבעיתיים ולא רוצים להיכנס לפה. אבל צריך להבין שחיילים מגיעים לפה ומקבלים מתנה. להתחיל מאפס, עם אנשים חדשים. צריך לא לשפוט אותם ולנסות לעשות עבורם את הכי טוב שאפשר". 

דיאנה: "אל תפחדו להגיע לטירונות פה. אני זוכרת שהייתה לי שיחה עם כמה חיילות, שאלתי אותן מה הן חושבות על מחווה אלון והן אמרו לי דברים שהם באמת לא נכונים, צריך להוציא את הסטיגמות האלו".

מה החלום שלכן?

דיאנה: "להיות עורכת דין".

סיוון: "אני רוצה להמשיך לעסוק בחינוך, בחינוך מיוחד".