נוי כהן בת ה-20, משרתת בגדוד 71 של חטיבת השריון 188. היא התחילה את שירותה הצבאי בתור לוחמת בגדוד לוחמה אלקטרונית - גדוד מסווג המתעסק במערכות קשר, שנמתא תחת חיל התקשוב. לאחר ארבעה חודשים של שירות סדיר, החליטה כהן לצאת לקצונה וכיום, בדרגת סגן משנה, היא סגנית קצינת קשר גדודי.

עוד במדור על מדים:

• שוטי שוטי ספינתי: יום בחיי לוחם בחיל הים
• בדרך לגיוס: מילאתי את המנילה בחרדה גדולה
• חייל בודד: מצטיין בקורס שהיה מיועד לבנת בלבד

מהו חיל התקשוב?

"זה חיל בצבא כמו חיל הרגלים והשריון. הוא מתעסק בכל הקשר, האלקטרוניקה, והסייבר. זה עולם שלם עם מלא תתי נושאים. והנושאים עוד בפיתוח כי כיום כל המלחמה היא רשתית ומערכתית. לכן צריך אנשים שיעשו את העבודה כראוי".

© צילום: דובר צה"ל

ספרי לנו על התפקיד שלך

"זה תפקיד מאוד גדול, מתכנתים בו את כל עולם הקשר בגדוד. אם זה מהדבר הכי גדול, להיות יד ימינו של מפקד הגדוד באופן יומיומי, בכל מבצע או מלחמה. להיות תמיד לצידו ולהיות הקשר שלו. קצין הקשר הגדודי נותן את המענה התקשובי, הוא מדבר עם הפלוגות, המחלקות והחטיבות. אם זה בדבר הכי פשוט, המחשבים, המדפסות ומכשירי הקשר בשמירה. זה אתגר לא פשוט מכיוון שכמות האנשים מאוד גדולה ואני צריכה לתת את התשובה והפתרון.

מהו שירות משמעותי מבחינתך?

"שירות משמעותי מבחינתי זה שירות שאת כל הידע שלך והכישורים שלך את תורמת לטובת המערכה, המדינה וצה"ל. ככה המערכה חזקה יותר. אני בחרתי את הדרך שלי, ואני מקווה שמלש"בים (מועמדים לשירות ביטחון - ל.כ) וגם חיילים, יחוו שירות מספק, שירגישו שהם תורמים".

למה היה חשוב לך לעשות שירות משמעותי?

"אני חושבת שזה באופי שלי. תמיד רציתי להיות חלק ממשהו שהוא גדול. זה גם קשור מאוד למקום שגדלתי בו. גדלתי ביישוב בשומרון ותמיד ראיתי חיילים, ואבא שלי שוטר, אז הנושא הביטחוני תמיד היה בבית. רציתי לדעת שאני כן תורמת למדינה שלי ולמקום שבו גדלתי, שאני שומרת על היישובים, הערים ועל המדינה כולה. רציתי שבמשך השירות שלי אני אהיה שמחה וארגיש שאני עושה משהו שהוא תורם. כשאתה תורם זה עושה משהו בלב".

© צילום: דובר צה"ל

ספרי לנו על התהליך וקורס הקצונה 

בהתחלה עשיתי קורס יסוד מסווג שעורך כחמישה חודשים וזה קורס לימודי עם תרגול, שבו אתה לומד תחומים כלליים על קשר, מערכות ומכשירי קשר שונים. בסוף הקורס יש הכנה לקורס מפקדי כיתות, שבו הדגש הוא יותר על בטיחות ומנהיגות. לאחר ההכנה יוצאים לקורס מפקדי כיתות ובסופו יש יש הכנה לבה"ד אחד. בסוף בסוף, עוברים לקורס קצינים בבה"ד 1 ובסופו חוזרים לבה"ד 7 לעבור קורס השלמה. הסטנדרטים מאוד גבוהים, זאת ההשלמה הכי ארוכה בצה"ל. מעבר לכך שזה קורס הקצונה הארוך ביותר בצה"ל, גם 96 אחוז מהחיילים בו הם גברים.

זה היווה קושי שהרוב היו בנים?

אני ושוהם סופר, היינו שתי הבנות היחידות בהשלמה הזאת. זה בהחלט אתגר נוסף כי לפעמים אומרים 'טוב היא אישה, היא בת, היא לא יכולה'. אז לא, אנחנו רוצות וגם מוכיחות שאנחנו שוות ויכולות כמו כולם. לפעמים זה גם יתרון כי יש רק שתי בנות בחדר ואפשר לעשות שטויות, יש את ההווי הזה של הבנות. זה לא פשוט כי רוצים להראות לך שאת לא יכולה ואת מרגישה כל הזמן שבחונים אותך תחת זכוכית מגדלת. היו לנו המון דיונים על הנושא בקורס ההשלמה. הם הובילו אנשים לשנות את הדעה שלהם וראו שגם אישה יכולה לחולל שינוי. אני חושבת ששוהם ואני עשינו עבודה מאוד טובה ושתינו, הגענו לתפקידים שנשים לאחרונה לא הגיעו אליהם. בנוסף, עברנו לתפקיד של לוחם, וזה מאוד מספק אותי. לדעת שאני עושה משהו שלא כל אחד ואחת יכול או יכולה זה נותן תחושה טובה, שאת כן הצלחת ועברת את המכשול הזה. אני שווה בין שווים ולא מגיע לי הקלות כי אני בת".

© צילום: דובר צה"ל

ומה היה בשטח? איך הסתדרן עם הבנים?

"מבחינתנו אנחנו כמו כולם, עברנו בשטח את מה שהבנים עברו. אם אנחנו יכולות, עוד בנות יכולות לעשות את זה ולהיות בשטח. הבנים עזרו ותמכו בנו ותמיד דאגו שיהיה לנו טוב. כשהם ניסו לעזור לנו עם איזה שק שינה או מזרון, אמרנו להם לא, שאנחנו מסתדרות. כמובן שיש את הקולות שאומרים שבת לא יכולה להיות בקרבי, ולמה את פה בכלל ואת לא יכולה להיות בחי"ר (חיל רגלי - ל.כ). אבל חי"ר זה לא כל עולמנו ויש עוד מקומות שאין שום בעיה שאישה תגיע אליהם".

איזה טיפ יש לך לתת למלש"ביות שבדרך לגיוס ולחיילות?

"לא לוותר על החלומות. כל דבר שאת רוצה, את יכולה. אף אחד לא יגיד לך שאת לא יכולה. אני אישית לא מאמינה בדבר הזה לא יכולה. תאמינו בעצמכן ותוכיחו לעצמכם שאתן באמת יכולות. אל תפסיקו לחלום. יש כאלה שצוחקים עליי עכשיו אבל אני לא מפחדת מזה, אל תפחדו גם אתן".