שתי לוחמות שלא האמינו בכלל שיתגייסו וישרתו בתפקידים קרביים פונות למתגייסים ולמתגייסות מהימים האחרונים בטורים אישיים שחושפים את הצד האמיתי של השירות, מנקודת  המבט האישית שלהן. השתיים בהחלט מעוררות השראה, מפגינות עוצמה נשית ומוכיחות שגם בנות יכולות לעשות שירות משמעותי.

עוד בערוץ על מדים של פרוגי

• גיוס הצנחנים: "הזמן שלכם לשאוף גבוה ולהיות הכי טובים"
• כן המפקד! צה"ל גייסו את כוכב הרשת אלעד לוי
• לכבוד גיוס הלוחמות: טור אישי ומרגש של סגן איילת ציון

רותם זלדיס - מ"כית בגדוד המעורב החדש

אם להיות כנה לא תמיד ידעתי שאני רוצה להיות לוחמת, אני לא מאלו שחלמו על זה מגיל קטן, שתמיד רצו לירות בנשק, חוו את השטח ורצו "לקבל קצת אקשן". מה שכן ידעתי זה שאני רוצה לעשות תפקיד משמעותי, תפקיד מעניין שהדבר האחרון שארצה לעשות הוא להסתכל לאחור על השירות הצבאי ולומר "אה...הוא היה בסדר". לכן כשקיבלתי את האפשרות להגיע לתפקיד לוחמה במנילה לא חשבתי פעמיים - אני רוצה להיות לוחמת חי"ר. אחרי הטירונות יצאתי להכשרה הכשרה במהלכה הכרתי חברים לחיים שראו אותי במצבים שאף אחד לא ראה והם מכירים אותי יותר טוב מכולם.

© באדיבות דובר צהל

אחרי שבועות שטח באוהלי סיירים, מטווחים, סגירות שבת, מסעות, שמירות, קשיים פיזיים ומנטלים, לעמוד בטקס הכומתה ולדעת שהרווחתי אותה ביושר, לזהות בקהל את ההורים ולראות את הגאווה על הפנים שלהם, להיות גאה בעצמך- זה שווה הכל. משם אחרי כמה חודשים יצאתי לקורס מפקדי כיתות. סיימתי אותו ושובצתי כמפקדת בגדוד חדש - גדוד 47. נבחרתי יחד עם אנשים מדהימים להקים גדוד מעורב של בנים ובנות ולעשות הסטוריה בצבא.

ועכשיו אחרי כמה שבועות של הכנת סגל אנחנו ממש לפני הגעת החיילים וההתרגשות גדולה. אין לי ספק שיחד נעשה את הדרך שלנו בצורה הכי טובה שאפשר! בלי להכיר אותם אני כבר גאה בחיילים שלי. גאה על האומץ להיות חלוצים במשהו חדש, גאה על הבחירה הלא מובנת מאליה להיות לוחמים!

וכמה מילים אחרונות למתגייסים - לא משנה מה יגידו, לא משנה כמה לא יאמינו במה שאתם עושים- זכרו שאתם חלק ממשהו גדול ומדהים, אתם מתווים דרך חדשה ואתם תקבעו איך היא תראה. אז הרימו את הראש הכי גבוה שאפשר כי להיות לוחם זו זכות

סמ"ר הגר שילוני - חובשת לוחמת בתותחנים             

למה רציתי להיות לוחמת? שאלה שגם אני שואלת את עצמי. בסה"כ לא נשמע מושך ומתגמל במיוחד. בכנות, בתחילת השירות היו לי הרבה לבטים בנוגע למסלול שבחרתי לעצמי. אני חושבת שהסיבות האמיתיות שמצדיקות את הבחירה עבורי הגיעו תוך כדי השירות: הפעילות, החברים שהפכו למשפחה, הסיפוק, המשמעות האדירה וההבנה שלכל דבר יש את הזמן שלו. למיונים הגעתי במקרה עם חברה משנת השירות שתינו התעניינו בלוחמות שהציגו את עצמן ביום מיון לוחמות ומרגע לרגע מצאנו את עצמנו מלהיבות אחת את השנייה יותר ויותר על הרעיון. בחרתי בחיל התותחנים כי הבנתי שזה חיל המשלב טכנולוגיה מתקדמת ופעילות מבצעית. ההבנה הותירה בי רושם וציפייה לשירות מגוון ומעניין. כמובן שהוספתי את שיקול כומתת הטורקיז שהיא הכי יפה בצה"ל ודירגתי תותחנים במקום הראשון.  

© באדיבות דובר צהל

היום אני חופ"לת של סוללה 'מבצעית ברקים' בגדוד הרעם של אגד 282. כחובשת יצא לי להשתתף בהכשרה בה מצוותים חובשים צבאיים בניידות של מד"א למטרה לימודית. ביום האחרון של ההכשרה עשיתי משמרת ערב  באמבולנס עם נהג-חובש. סביב השעה תשע בערב תפסנו כוננות ליד מתחם 'שרונה' בת"א. זמן מה לאחר מכן נשמעו יריות, אנשים רצו בהיסטריה ומיד הבנו שנקלענו לפיגוע. הדבר הראשון שצץ לי בראש היה תפעול אירועים בתעסוקה מבצעית בגדוד. הייתי צריכה לעשות את הסוויץ' בראש, להבין שאני לא חמושה ולבצע את המשימה הנדרשת. זה היה יום קשה בחיי, למחרת לא הצלחתי להבין איך עולם כמנהגו נוהג. לצערי, גם במרחק של זמן אני חשה שעדיין לא עיכלתי ואני מסופקת אם אי פעם אוכל.

למועמדים לשירות בזמן הקרוב, אני ממליצה בחום להתאמן, פיזית ומנטאלית, ולא לקחת את השירות כמובן מאליו.