בוחרים בחיים: ההורים הפכו את הכאב לתרומה עצומה
לפני כארבע שנים, עולמם של משפחת שילוני נצבע בשחור, כשאיבדה את אלמוג בפיגוע בעת שירותו הצבאי. החייל המצטיין, לא נתן למחבל שהפתיע אותו לחטוף את נשקו, הגן עליו בגופו ומנע אסון גדול יותר. האבדן עבור משפחת שילוני היה קשה מנשוא, אך הם מצאו את הדרך המיוחדת שלהם לקחת את הכאב והשכול ולהפוך אותם לתרומה עצומה, שממשיכה את פועלו
לפני כארבע שנים, עולמם של משפחת שילוני נצבע בשחור. המשפחה איבדה את אלמוג שילוני ז"ל, בן ואח יקר. בנובמבר 2014 אלמוג שילוני, חייל מצטיין של פלוגת שומרי הנגב, עמד בתחנה המרכזית בתל אביב בשעת צהריים כשלפתע זינק עליו מחבל חמוש בסכין וניסה לחטוף את נשקו. אלמוג לא ויתר, והחזיק את הנשק בחוזקה על מנת שהמחבל לא יצליח להשתמש בו. אלמוג לא עזב עד שהצליחו לנטרל את המחבל. אסון גדול אולי נמנע, אבל אלמוג לא שרד.
מתוך הסיפור הקשה והכואב הזה, מדינת ישראל כולה נחשפה לסיפורו האישי ואישיותו המיוחדת של אלמוג ז"ל. במשך חייו הקצרים הוא התנדב עם קשישים, עזר לחבריו ונלחם לשרת בתפקיד משמעותי בצה"ל למרות הקשיים. בצבא הוא התקדם בסולם הדרגות והגיע עד לרמת מפקד.
בתור מפקד, הוא ראה בחייליו את כל עולמו. לאלמוג היה חיבור מיוחד עם חיילים בודדים, כלומר חיילים שמגיעים מרקעים שונים ומאתגרים ולא תמיד יש להם כתף חמה מחוץ לצבא. אלמוג עשה הכל כדי להיות שם עבורם. בכל בקשה הוא שש לעזרה, ואף דאג שלכל חייל בודד יהיה לאן לחזור כשהוא לא בצבא. החיילים ראו בו כאבא.
האבדן עבור משפחת שילוני היה קשה מנשוא, אך הם מצאו את הדרך המיוחדת שלהם לקחת את הכאב והשכול ולהפוך אותם לתרומה עצומה, שממשיכה את פועלו. הוריו הקימו בית לחיילים בודדים על שמו, בו חיילים שאין להם היכן לישון יכולים להשתכן. בנוסף הם מארגנים אירועי התרמה למען החיילים ומעניקים להם חבילות שי. לדבריהם, הם מקיימים במלוא המובן את המושג "ובחרת בחיים".
|