האפליקציה הצה"לית החדשה שתפעיל אות מצוקה: אפליקציה סלולארית, ששודרגה עבור צה"ל על ידי חברת אזרחית תחת השם "אות מצוקה", תהפוך בשבוע הבא למבצעית. בכך יוכל כל חייל או חיילת שנקלעים למצוקה להפעילה באופן מיידי.

עוד בערוץ על מדים של פרוגי:

• דו/קיום צבאי: הכירו את הנוצרים שבוחרים להתנדב לצה"ל
• בדרכי מורשת כפיר: בואו לחפש את כומתת כפיר שמסתתרת
• 70 שנה לצה"ל: בואו להכיר את הצדדים המפתיעים של הצבא

אות הקריאה עם לחיצה על האפליקציה יועבר מיידית לשלושה חמ"לים צה"ליים: חמ"ל מיוחד ומטכ"לי בקריה בתל אביב תחת אגף המבצעים, לחמ"ל חירום צה"לי גיאוגרפי סמוך ביותר למיקום החייל ולחמ"ל היחידתי שבו משרת החייל. הפעלת אות המצוקה באמצעות האפליקציה תהיה כללית ותתאים לכל סוג של סכנה - מתאונת דרכים, דרך קטטה במהלך חופשת סוף השבוע ועד לפיגוע או חטיפה.

האפליקציה תופעל מיד לכיוון החמ"לים הצבאיים, ותשדר מיקום מדויק לפי ה-GPS של המכשיר. הקריאה תופעל בחמ"לים באמצעות רעש סירנה והבהוב על מסכי המחשב בחמ"ל.

ניתן יהיה להוריד את האפליקציה לכל טלפון חכם, אך לא יהיה מדובר בהנחיית חובה. לאחר בחינה משפטית בצה"ל, נקבע שאסור לצבא לחייב את חייליו להוריד אפליקציה לטלפון הפרטי שלהם, אך מפקדים יעודדו את חייליהם להוריד ולהשתמש באפליקציה זו במידת הצורך.

"הצבא לא יעקוב אחרי מיקומי חיילים" 

"ננחה את המפקדים לא להעניש חיילים שלא הורידו את האפליקציה ולא לאיים בנושא", הסביר ל-ynet קצין שמעורה בפרויקט. "לא מדובר ב'אח גדול', האפליקציה לא תעקוב אחר חיילים, אל רק מהרגע שיפעילו את אות המצוקה. לצורך העניין, האפליקציה היא פסיבית לגמרי: הצבא לא יעקוב באמצעותה אחרי מיקומי חיילים, עם מי הם נפגשים ולא ישתמש בה נגד נפקדים. גם לא נפעיל באמצעותה חיילים, כמו לוחמים או חובשים, שנמצאים בקרבת אירוע חירום ויכולים לתת מענה מהיר. אופציה זו עלתה אך היא חייבה מעקב אחרי מיקומי הטלפונים, ולכן היא ירדה מהפרק כדי לשמור על פרטיות החיילים".

בצה"ל תגברו את החמ"לים הרלוונטיים לאפליקציה מתוך הנחה שלפחות בתקופה הראשונה ידווחו קריאות שווא רבות. מהרגע שחייל יפעיל את אות המצוקה תהיה לו אפשרות לבטלה.

הנתונים על מיקום ופרטי החייל יועברו לחמ"לים שייצרו עמו קשר להבין את פשר המצוקה אליה נקלע, ובהתאם יפעיל הצבא מיד גופי חירום אחרים, כמו משטרה, מד"א, כיבוי אש או שב"כ.

האפליקציה תפעל בכל רחבי הארץ, בין אם חייל נמצא במהלך שירות או בחופשות, וגם אם הוא בחו"ל - בחופשה או במסגרת תפקידו. הרעיון לפתח את האפליקציה התעורר בצה"ל לאחר חטיפת ורצח שלושת הנערים - נפתלי פרנקל, גיל-עד שאער ואייל יפרח - בגוש עציון ב-2014. בשנתיים האחרונות עמלו בצבא להתאים את האפליקציה שכבר הייתה קיימת באזרחות, כמו למשל בעיריית תל אביב-יפו, לצרכיו.

"עיקר ההתאמות נגעו בעיקר לאבטחת המידע של האפליקציה, מפני שימוש של מי שאינו חייל בה, ומפני תקיפות סייבר", הוסיף הקצין. "האפליקציה מבוססת על מאגר נתונים שלנו שנשמר בשרתים בארץ ולא בשרתי החברה בארה"ב. לחברה לא יהיו את הנתונים שיוכלו לקשר בין שמות המשתמשים באפליקציה לזהות החיילים. רק עם זיהוי כפול ושיוך לחייל ספציפית ניתן להפעיל את האפליקציה, ומיד עם שחרורו של החייל נתוניו נמחקים מהמערכת והוא לא יכול יותר להפעיל את היישומון. בשלב הזה האפליקציה מיועדת לחיילי חובה ולאנשי קבע וייתכן שבהמשך גם לחיילי מילואים".