אני סגן נ', בן 21, גר באילת, אח גדול מבין שלושה אחים. במהלך לימודיי בתיכון בחרתי ללמוד במגמות פיזיקה והנדסת תכנה. לאורך שנותיי בבית הספר בחרתי ללמוד "כל מה שניתן" ולהרחיב כמה שיותר. ההשתתפות בתכנית הרובוטיקה בביה"ס נתנה לי המון, הן בתחומי העבודה המקצועיים בהם עסקתי והן בפיתוח משמעת עצמית, אחריות עבודה וסט ערכים של חתירה למצוינות, השקעה ועבודת צוות. אם קבוצת הרובוטיקה שמשה כבית שני, אז 'הצופים', תנועת הנוער בה לקחתי חלק ושבט אילת בפרט הפכו למשפחה שלי. הפעילות בצופים, מעבר להיותה כיפית ודרך מעולה להעביר את שנות הנעורים למדה אותי הרבה גם היא, גם על עצמי וגם על החברה שלנו. רכשתי ערכים כמו אהבת הארץ, חיבור למולדת, לעם שלנו ומחויבות לחברה.

עוד בערוץ על מדים של פרוגי

• חשוב לדעת: החוקים והכללים שחשוב שתדעו כחיילים
• זכותכם: הזכויות שחשוב להכיר לפני הגיוס
• לוחמת חילוץ והצלה: לא מה שחשבתם

בגיל 16 בערך התחלתי את הליך הגיוס. היעד שהגדרתי לעצמי עוד מביצוע הצו הראשון היה להגיע ליחידת מודיעין מובחרת. קיבלתי את הזימון להגיע למיונים לקורס טייס ופרט למה ששמעתי עליו מאבא שלי, שהיה בקורס שנה, לא ידעתי עליו דבר וחצי דבר. תחילה, לא חשבתי על קורס טייס כאופציה, והגעתי למיונים בשביל האתגר, אך ככל שעברו השלבים התגבש בי הרצון לשרת כאיש צ"א. לאורך הגיבוש ראיתי מטוסי קרב טסים מעליי והיה לי ברור שזהו היעד החדש שלי, וזה השירות הצבאי שארצה לעשות.

"תחילה, לא חשבתי על קורס טייס כאופציה" © דובר צה"ל

התגייסתי לקורס מיד עם סיום הלימודים, והתחלתי את הקורס ביולי 2016. הקורס מורכב מאד, ולא פשוט כלל. השנה הראשונה מערבת הרבה תכנים פיזיים, ביניהם ניווטים, מסעות שבועות שטח ועוד סדרות חי"ר רבות. שלבים אלה לא היו לי פשוטים, אך החברים לצוות והרצון להצליח דחפו אותי קדימה ועזרו לי להתגבר על המכשולים והקשיים לאורך הדרך. בסוף השנה הראשונה עוברים כל הצוערים מיונים למגמות הטיסה השונות - טייסי קרב, נווטי קרב, טייסי מסוקים ומכוננים. המדריכים וסגל בית הספר בעלי ניסיון רב והם בוחרים מי האנשים המתאימים לכל אחת מהמגמות. נבחרתי לתפקיד טייס קרב והתחלתי את חציה הראשון של 'שנת טיסה' - שנה שבה מתעסקים בעיקר במקצועות הטיסה. ברגע שעליתי למטוס בפעם הראשונה, והתיישבתי בתא הטייס, התאהבתי. אני יכול לומר בפה מלא שהיום זוהי התשוקה הכי גדולה שלי - לטוס. אני אוהב את ההרגשה של להיות באוויר, במיוחד בטיסות "סולו", בהן אתה שולט לגמרי לבד בכלי הטייס, טס בשמיים, מבצע תרגיל, מתחקר את הביצוע וחושב איך תוכל לעשות אותו בפעם הבאה טוב יותר, מבצע אותו שוב וחוזר חלילה. השלב הבא בקורס הוא שנת ההשכלה, בה עושים תואר אקדמאי. בחרתי ללמוד במגמת ניהול מערכות מידע, כי מצאתי את התואר מעניין ורלוונטי מאד לעידן בו אנו חיים. לאחר שנת לימודים ארוכה הגעתי לחציה השני של שנת הטיסה ועברתי לטוס על מטוס ה'לביא' עליו אטוס גם בשנה הקרובה, מטוס אימונים מהמתקדמים ביותר בעולם. עברתי חצי שנה נוספת עמוסה בטיסות, לימודים ופעילויות נוספות, אבל יותר מהכל- זאת הייתה שנה חווייתית, כיפית ומספקת. אני מחכה בקוצר רוח לשנת ההכשרה המבצעית.

© דובר צה"ל

לאורך הקורס נתקלתי בהרבה אמירות כמו 'למה אתה עושה את זה?' '10 שנים זה הרבה זמן' 'איך אתה כבר יודע שזה מה שתרצה לעשות?' ועוד רבות. ראשית, אני חושב שהגיע תורי לתרום, ולהגן על המדינה, כמו שרבים עשו לפניי ורבים עוד יעשו אחריי. אך זה לא מספיק. ברגעים הקשים באמת כל אחד חייב לדעת בלב שלם מדוע הוא עושה את מה שהוא עושה. השקעתי הרבה מחשבה בנושא בשלוש השנים האחרונות. היום אני יכול להגיד שמצאתי את התשובה שלי. אני עושה את מה שאני עושה מתוך מחוייבות למשפחה שלי ובפרט לסבא שלי שנפצע בהגנה על המדינה. אני יוצא לעבר שבע השנים הבאות עם רצון לעשות, לתרום ולהגן על מדינת ישראל בצורה הטובה ביותר. אחד ממפקדיי הקודמים, נהג להגיד שלעשות משהו זה לא מספיק, צריך להאמין במה שאנחנו עושים.