את האמת? הקורס שלי לגמרי התחיל ברגל שמאל, לפני שבכלל הספקתי להיכנס לבסיס החדש שלי הקאתי ברכבת והרגשתי רע פיזית ונפשית. לא אשקר, עד הרגע הזה ממש אני לא מחוברת לתפקיד שלי, לא טובה בו, לא מרגישה שאני ממשת את היכולות שלי ולא מרגישה שאני תורמת למדינה שלי. יחד עם זאת לא הייתי מחליפה את החוויה הזאת בשום דבר אחר!

עוד בערוץ על מדים של פרוגי:

• "כל מטוס שטס בשמיים": מסלול קורס טייס
• חשוב לדעת: החוקים והכללים שחשוב שתדעו כחיילים
• זכותכם: הזכויות שחשוב להכיר לפני הגיוס

בתור התחלה אציג את עצמי, התגייסתי באפריל וכמו חלק גדול מהתפקידים בצבא הופניתי לקורס מיד עם סיום הטירונות. שובצתי להיות רמשי״ת בבית משפט, מה שאומר במילים אחרות שאני מיועדת להיות קלדנית בבתי משפט צבאיים. המטרה במהלך הקורס היא להכשיר אתכם לביצוע מטלה מסוימת, במקרה שלי מיומנות של הקלדה עיוורת יחד עם ידע בסיסי במשפטים. ברוב היום ההתעסקות היא בשיעורים עצמם, נשמע משעמם? לגמרי! לכן כמעט תמיד נעשים מאמצים לגוון עם הרצאות מעניינות ובדאגה שהערבים יהיו קלילים ומהנים יותר ויערבו פעילויות, ערבי גיבוש ומד״סים (שהם שיעורי הספורט של הצבא) שיעזרו לסיים את היום בחיוך. בזמנים האלה כנראה תחוו את החוויות הכי חיוביות שלכם והם יגרמו לכם ללכת לישון בחיוך. המשמעת עדיין קיימת, עדיין תעקבו אחרי לוח זמנים עמוס, תלכו בטורים, תעשו מסדרי ניקיון ותגידו כן המפקד. עם זאת הזמנים יהיו גמישים יותר והמשמעת נוקשה הרבה פחות (לטעמי אפילו פחות מידי) ותקבלו יותר עצמאות.

© קרדיט: צילום עצמי

אם להודות באמת? בשבוע הראשון שלי בקורס לגמרי זלזלתי בשיעורים, החלטתי שאם אני לא אוהבת את התפקיד שלי מותר לי להיות גרועה בו גם ככה אני אעבור ממנו בשלב כזה או אחר. מה שלא הבנתי הוא שעם הגישה הזו אני פוגעת רק בעצמי, אחרי השבוע הראשון כשהכעס התפוגג מעט החלטתי שאם כבר אני נמצאת במקום הזה כדאי שאני אפיק ממנו את המיטב ואעשה כל מה שאני יכולה כדי להיות טובה במה שאני לומדת. אז ניסיתי, באמת ניסיתי, אבל עד לרגע זה אני לא יודעת אם אני אוכשר. מדובר בפעולה בסיסית, הקלדה עיוורת, נשמע שזה לא משהו קשה מידי וזה באמת לא כזה קשה, כל החברות שלי צלחו את המשימה אבל איכשהו אני נשארתי מאחור. ההרגשה הנוראית הזאת של התסכול ליוותה אותי בכל יום בקורס. למה כולן מצליחות ואני לא? מה לא בסדר בי? למה אני עושה את כל מה שאני יכולה ועדיין נשארת מאחור? עד הרגע הזה אני לא יודעת את התשובה ומפחדת כל כך מהיום בו אצטרך להיכנס לדיון לבד. לצערי לפעמים מנסים ופשוט לא מצליחים, וניסיתי, השקעתי בכל שיעור לא משנה כמה הייתי מיואשת, לקחתי כל הערה ונקודה לשיפור שהמפקדות שלי נתנו לי ועשיתי הכל כדי ליישם אותה גם אם זה דרש ממני לצאת מאזור הנוחות שלי. אחריי הכל את הקורס שלי אני מסיימת כמוסמכת על תנאי, נכשלתי ובגדול וזה באמת מרגיש איום ונורא. אבל יש דבר אחד שאני יכולה להגיד לכם בביטחון והוא שגם אם אתם שונאים את התפקיד שלכם אל תלכו עם הראש לתוך הקיר, תבינו שזה המצב שלכם כרגע ותתנו את כל מה שיש לכם ככה לפחות תוכלו להיות שלמים עם עצמכם, גם אם נכשלתם.

© קרדיט: צילום עצמי

בשונה מהטירונות שלי דווקא הדבר שהכי חשוב לי למצוא במפקד לא קרה לי במסגרת הקורס. למרות שהיה פחות דיסטנס ומשמעת לא הרגשתי שיש לי למי לפנות אם קורה לי משהו. הרגשתי שאם אני אפנה למפקדת שלי ואציג בפניה בעיה או קושי שאני חווה היא תזלזל ותשפוט אותי. המצב הזה הכביד עליי, ההרגשה שאתה יכול פשוט ליפול ולהתרסק ואף אחד בכלל לא ישים לב קשה לי במיוחד כי אני בן אדם מאוד סגור וקשה לי לשתף אנשים בתחושות שלי והיו כמה פעמים שהייתי צריכה אותה ולא יכולתי לפנות. למזלי הגעתי לקורס עם שלוש חברות קרובות שגם כשלא היה טוב וכיף היו מערכת התמיכה הטובה ביותר שיכולתי לבקש. חשוב לציין שמעבר לעניין הזה הזה זכיתי במפקדות מדהימות לגמרי שנתנו את כל כולן בשביל שלכולנו תהיה את החוויה הטובה ביותר למרות הקשיים והתסכולים ולמדתי המון מכל אחת ואחת מהן. גם כשאנחנו לא יודעים מזה המפקדים שלנו עושים בשבילנו המון וחשוב לזכור להגיד להם תודה.

© קרדיט: צילום עצמי

אסכם ואגיד שהקורס לא היה קל והיו לא מעט דברים שהייתי משנה בו. אבל אני מאמינה שהצלחתי להנות בו רק כי השקעתי מאמצים בהפקת המיטב בכל רגע, גם כשהיה קשה ומתסכל השתדלתי לשים הכל בצד ולחייך כי בלילות היה לי כיף, כי היה לנו אוכל טוב, כי זכיתי בחברות מדהימות. לא אשקר לכם, לא התחברתי לתפקיד, אני לא מרגישה שאני טובה בו, אני אפילו מרגישה שאני גרועה בו, שבמקום לתרום למדינה שלי אני מעכבת ומפריעה למערכת. כנראה שהדבר הראשון שאני אעשה כשאני אגיע לבסיס החדש שלי יהיה להגיד טופס מעבר. יחד עם זאת אם כבר נכנסתם לקורס שאתם לא מתחברים אליו תנסו להגיע עם ראש פתוח, גם אם זה נשמע לכם קשה ומסובך בהתחלה תתנו צ׳אנס ויש סיכוי גדול שתתאהבו בתפקיד שקיבלתם! תקחו את זה בשתי ידיים, תשקיעו ותשאפו להצטיין בהכשרה שלכם, במקרה הכי נורא לא תצליחו אבל תדעו שנתתם את כל מה שאתם יכולים לתת.