אתמול (ד') סיימתי קורס צוללן מחזור ‏116, שאני עושה במסגרת השירות הצבאי שלי. אני לא יודע בכלל מאיפה מתחילים לספר על הקורס... ולכן, אתחיל מההתחלה...

עוד בערוץ על מדים של פרוגי:

• בשיא ההריון: אשלי וקסמן בקשי מתגייסת לחיל הים
• הכירו את התפקידים הכי תקשוביים שיש
• גיבורות: הלוחמות שהיו בפיגוע והצילו את המצב

הרחבתי בתיכון את לימודיי במגמות ביולוגיה ותאטרון, עשיתי שלוש יחידות לימוד במתמטיקה וארבי יחידות לימוד  באנגלית. לא הייתי טיפוס של למידה, אפילו שנאתי את זה. לפני הגיוס התעסקתי בעיקר בחברים, הייתי אוהב לטייל ולעשות ספורט.

אני הראשון מהמשפחה שלי שהתגייס לחיל הים. בהתחלה רציתי להתגייס לעוקץ בכלל, אבל קיבלתי מיון לחובלים/צוללות של חיל הים וניגשתי למיונים. בתהליך המיון בודקים את היכולות החברתיות והשכליות של המועמדים ובסופו מקבלים זימון לגיבוש חובלים או צוללות אם נמצאים מתאימים.  

סמל ס' © באדיבות דובר צה"ל

אני קיבלתי זימון לגיבוש צוללות ובהתחלה לא ידעתי כלום על היחידה והרגיש לי שזה לא תפקיד שמתאים לי. אבל אחרי שדיברתי עם אנשים מהיחידה וקראתי, מהמעט שאפשר למצוא על התפקיד באינטרנט, החלטתי כן לנסות ולשמוע על היחידה במהלך הגיבוש.

בגיבוש הכרתי קצת יותר את היחידה, ראיתי את האנשים שמשרתים בה והחלטתי שאני ממשיך עם זה הלאה בכל הכח. התגייסתי באוקטובר של השנה שעברה ביחד עם כ-50 חיילים נוספים. אחרי חודש של טירונות בסיסית של חיל הים, התחלנו באתגר האמיתי - שנה וקצת של קורס מטורף, קורס צוללן. 

אני לא יודע איך להסביר על הקורס וגם אין לי יותר מידי מילים. עברתי חוויות מטורפות שלא חשבתי שאצליח לעבור, נתקלתי בקשיים שמעולם לא נתקלתי בהם וחוויתי אין ספור עליות וירידות. אבל מה שאיפשר לי לעבור את הקורס המטורף הזה, אלו האנשים שהיו איתי. אין לי ספק שלא הייתי מצליח לעבור את כל זה לבד. בדיוק כמו בצוללת - אי אפשר להצליח לבד ואם מישהו נופל, כולם נופלים ביחד איתו.  בקורס רכשתי יכולות למידה שמעולם לא היו לי ולראשונה בחיי נהנתי ללמוד.

© באדיבות דובר צה"ל

מבלי לשים לב האנשים האלו הפכו להיות האנשים שהכי קרובים אליי, מכירים אותי הכי טוב, ראו אותי בסיטואציות ומצבים שאיש לא ראה אותי והחברים הכי טובים שלי.

כמה ימים לפני סוף הקורס הודיעו לי כי נבחרתי למצטיין מופת. ידעתי שתמיד השתדלתי לתת מעצמי, לעזור לחברים שלי כמה שיכולתי ולהרים אותם למעלה גם שהיה לי קשה. לקבל את הערכה מהם ריגשה אותי ומילאה אותי במוטיבציה להמשך השירות.

בקורס לומדים להכיר את עצמך, לפתח תכונות חדשות ולחדד את התכונות הקיימות. עם הזמן מרגישים שהופכים למקצועיים יותר, חדים יותר וצוברים ביטחון. גם במצבי הקיצון בקורס נדרש מאיתנו להיות קודם כל חברים ללא תלות בשעות השינה, בכמה זחלנו על הגחון במהלך היום וכמה זמן היינו מתחת לאלונקה. החברות שלנו היא מעל הכל.

אני שמח וגאה שאני מגיע ליחידה מבצעית ומשפחתית כמו שייטת 7, אין לי ספק שזה המקום הכי מיוחד בצה״ל, שלוקח חלק ניכר בבטחון של מדינת ישראל ומשלב שירות קרבי ומשמעותי לצד המון למידה, חשיבה ועבודה עם הראש.