הסערה הצבאית: "למה רקדנים לא וזמרים כן?"
השבוע הוחלט בצה"ל על ביטול את תקן הרקדנים הצבאיים לאחר ביקורת ציבורית ופנימית בעקבות הופעות הרקדנים לצד נועה קירל ומרגי. אך למה מדובר במהלך שגוי? • טור דעה אישי של רקדנית מלש"בית
השבוע ענף התרבות בצה"ל עבר לא מעט. בעקבות ביקורת ציבורית ופנים צה"לית, הצבא החליט לבטל את תקן הרקדנים הצבאיים החדש שנפתח בעקבות צירופם של נועה קירל ומרגי למסלול הטאלנט. במסגרת המסלול אותם הכוכבים מופיעים עם השירים שלהם מהאזרחות (חלקם עברו "גיוס" מותאם) ולצידם גם רקדנים במדים. בשבוע שעבר התפרסם סרטון מתוך הופעתה של קירל לצד אותם הרקדנים - דבר שצבר וויראליות מעצם העובדה שהתקן הזה קיים ובטענות שדזה נראה מגוחך ולא מכבד. ההחלטה שהתקבלה גררה סערה מצד תומכים בתקן והעלתה תהיות רבות אצל רבים ואצל לא מעט מלש"בים שהם עצמם רקדנים באזרחות. להדר טוויג, מלש"בית בכיתה יב' ורקדנית בלהקה הייצוגית של טבריה "סינופסיס", היה מה להגיד בנושא.
עוד בערוץ על מדים של פרוגי:
- טור אישי: קצינת הנפגעים זוכה לסגירת מעגל
- אחרי שנים: שבע שעות שינה מטכ"ליות במקום שש
- אחוות שיריונרים: החברים הטובים שהתגייסו ביחד
הגיוסים לצה"ל תמיד מעוררים לא מעט תהיות בקרב בני נוער שמכוונים לקריירה ספציפית, במיוחד כאלו שהחלו בגיל צעיר טרם גיוסם. הגיוס כמובן הוא חובה וצריך להישאר כך - אין עוררין וזה בהחלט חשוב במדינה כמו שלנו. אך בני נוער רבים שיש להם שאיפות, חלומות ורצונות לעסוק במשהו ספציפי לאחר השירות לא תמיד יכולים להגשים את עצמם במערכת. על פניו - התהייה הזאת לא נראת לגיטימית, שכן הגיוס כאמור הוא חובה לכל מלש"ב ואי אפשר להתחיל לחלק תפקידים בצבא על פי החיים האישיים, אך ב-2020 כשיש התחשבויות באמנים, ספורטאים ובני נוער המתגייסים לצבא עם קריירה ענפה מאחוריהם וממשיכים לטפח אותה תוך כדי שירות - זה כבר מצדיק את קו המחשבה הזה.
מתוך הופעת עצמאות VIP של טוראי נועה קירל לחיילי צריפין. וכן, לא התבלבלתם, אלה רקדנים צבאיים pic.twitter.com/AwhBfoJkrJ
— צחי דבוש (@TsahiDabush) May 1, 2020
אני לא אוהבת להתלונן ולא מחפשת לעורר בעיות, אבל ההחלטות שקיבלו בצה"ל בשבוע האחרון גרמו לי להרים גבה. כידוע, צה"ל החליט לבטל את תקן הרקדנים הצבאיים (שמשרתים עם נועה קירל ומרגי בהופעות הצבאיות שלהם) לאחר ביקורות קשות מהציבור ובטענה שרקדן צבאי זה לא מכבד את צה"ל ובין היתר אנשי מפתח בצבא שרואים בזה כקרקס. ובכן, למה קרקס? כשבצה"ל מראים את התרבות, משמחים חיילים אחרים ומביאים להם למשל להקות צבאיות - זה לגיטימי לגמרי. אני באמת לא מבינה מה הבעיה. למה זמרים זה כן ברוח צה"ל כמעט מאז ומתמיד ורקדנים לא? התרבות שלנו לא מלאה באומנויות הריקוד? אנחנו לא משקיעים מספיק?
אני יכולה להבין איך זה נראה מהצד לציבור, אבל לאנשים תמיד יהיה מה להגיד. אני לא חושבת שבגלל פידבקים רעים צריך לבטל תקן שהוחלט עליו. אם הציבור מכתיב ואם צה"ל חושש מביקורת - אז יש עוד המון דברים שעל פניו נראה שצריך לבטל. אבל מה הכי קל? ללכת על הרקדנים. מה גורם דווקא לאותם רקדנים שמשקיעים רבות על מנת להגיע להישגים משמעותיים ולהביא גם כבוד לא מבוטל למדינה, להוקצות מחמת ביקורות מזלזלות? למה שאותם רקדנים לא יתרמו לצבא ולמדינה בעזרת מה שהם מבינים ויודעים לעשות הכי טוב במיוחד אם כבר הוחלט שאפשר?
כאמור, כמו בתחומי ספורט רבים גם אצל רקדנים הפסקה מהאימונים היומיומיים ששומרים על כושר וגמישות הגוף, גורמת לשרירים להתנוון, לגמישות להיעלם כמעט כלא הייתה ולטכניקה להתמוסס. אם כך, כבר שנים שמדינת ישראל חיה בביטחון יחסי ויכולה ליהנות מפירות הישגיה ולתת גם במה לתחומי התרבות והספורט שעם קצת דחיפה ותמיכה יכולים להגיע למקומות רחוקים. כפי שהיה נראה, השינוי כבר הושג, תפקיד הרקדן הצבאי כבר נכנס למערכת וכל שנותר היה לקוות ולהאמין שיום אחד אותם רקדנים שזוכים לשמור על הישגיהם ייצגו את המדינה בכבוד בעולם כולו. אם אכן חסרים חיילים שיאיישו תפקידים צבאיים שונים וחשובים, מן הראוי יהיה להשקיע את המאמצים בעידוד הגיוס גם למקומות בהם יש חוסר במקום לבטל תפקיד שכבר קיים רק בגלל דעת קהל מזלזלת, אותו מאיישים צעירים שעד כה עסקו וימשיכו לעסוק בייצוג התרבות הישראלית בארץ ובעולם.
אני מבינה ומסכימה עם חשיבות של צבא כצבא ביטחון בראש ובראשונה, אך כל עוד נותנים מקום לתרבות שלא יתביישו בה וילכו איתה עד הסוף - אז זה יהיה צעד מבורך וגם יתרום אור אחר בין כל המלחמות והסכסוכים.
