סג"ם עילי אלמוג וסג"ם מעיין רשף משרתים כמפקדי מחלקה בבסיס האימונים של חטיבת החילוץ וההדרכה. אבל השניים לא רק עמיתים לשירות או לבסיס, אלמוג ורשף התחילו את דרכם המשותפת עוד בימי הטירונות, דרך שהתחילה כמקצועית, הפכה לחברית ובסוף לזוגית. בטור מיוחד מעיין מספרת לנו את סיפור ההיכרות וההתאהבות שלהם.

עוד בערוץ על מדים של פרוגי:

• טור אישי: "יוצא לדרך חדשה בצל הקורונה"
• הלוחמת מברזיל: עלתה לארץ והתגייסה לקרבי
• טור אישי: "הבית מאחורי ולא אתן לדבר לפגוע בו"

אני ועילי הכרנו בקורס מ"כים של חטיבת החילוץ והפכנו לחברים טובים עוד מהיום הראשון. זה היה שבוע של מיונים, ואחד מהמבחנים היה להכיר את כל מבצעי החילוץ של פיקוד העורף לאורך ההיסטוריה. אני כתבתי שיר ביחד עם חברה כדי לזכור הכל, עילי שמע על זה וחיפש אותנו כדי לשמוע אותו. התחברנו ישר. הוא ממש התלהב מהשיר וחבר שלו סיפר שהוא אמר 'איזה כיף שיש פה אנשים כמוני'.

© צילום פרטי

כל הקורס היינו בקשר טוב. היינו יושבים לאכול ביחד וצוחקים ביחד ובשבוע הגנה בבסיס, כשכולם התבאסו שנשארו בבסיס בחנוכה, אנחנו השקענו את נשמתינו בעבודה במדיח וזה אפילו היה השבוע הכי כיף בבסיס.

לאחר מכן סיימנו את הקורס ושנינו שובצנו לתפקיד מפקדי טירונים בפלוגות שונות. בתקופה הזאת היה קצת נתק אבל כל פעם שנפגשנו היינו מדברים ומשווים ציפיות מהתפקיד שהיו לנו ואיך התפקיד שלנו והחיילים.

לאחר ארבעה חודשים בתור מ"כים שנינו יצאנו לקצונה. היינו באותו צוות בבה"ד 1 וגם בהשלמה לקצונה. האמת שעילי התחיל בצוות אחר בבה"ד 1, אבל הוא איכשהו עבר אלינו והייתי מאושרת. הייתה תקופה יפה ואני שמחה שעברנו אותה ביחד. לאורך כל קורס הקצינים בילינו המון ביחד. בכמה תרגילים הייתי קשרית שלו והוא תמיד היה המקום הבטוח שלי, הבנאדם והחייל שאפשר לסמוך עליו יותר מכולם שיהיה שם בשבילי מבחינה מקצועית וחברית.

© צילום פרטי

התקרבנו יותר ויותר ולקראת סוף ההשלמה התחלנו לראות אחד את השני באור שונה. אם לפני זה היינו המון עם אחרים התחלנו להיות יותר לבד, בלי לשים לב אפילו. בערב סיום ההשלמה, במסיבה שאחרי הטקס, כבר ידענו שזה הולך לשם. היינו מאוהבים מעל הראש בשלב הזה וזה פשוט התפרץ. מאז אנחנו ביחד כבר חצי שנה.

היום שנינו משרתים בתור מפקדי מחלקות בבא"ח העורף, ולמרות הקושי עם לוח הזמנים העמוס של ההכשרה ועם הגבלות הקורונה אנחנו מצליחים לראות אחד את השניה (מרחוק כמובן כי אנחנו לא באותה קפסולה) ולדבר בשעות מוזרות (לרוב באמצע הלילה). זה שאנחנו זוג בתקופה כל כך משמעותית בחיים שלנו, כשאנחנו מכשירים את הדור הבא של הלוחמים והלוחמות בצבא - זה מטורף. זה כאילו שיש לי את האדם הכי טוב לידי במשימה הכי חשובה.