מלוחמת אש ועד בית הנשיא: המתנדבים המצטיינים של השירות הלאומי
היום (ב') יתקיים טקס חלוקת אות הצטיינות למתנדבים ומתנדבות הבחרים של השיגות הלאומי, על תרומתם המשמעותית לחברה. לכבוד כך, תפסנו חמישה מתנדבים מצטיינים מכל הארץ לשיחה על שירות לאומי, התנדבות וסיפוק עצמי
רשות השירות הלאומי מקיימת הערב (ב') "שבוע ההצדעה" ל-18,000 המתנדבים במסגרת שירות לאומי- אזרחי. כחלק משבוע ההצדעה יוענקו אותות הצטיינות ל-27 מתנדבות ומתנדבים נבחרים, על תרומת המשמעותית לטובת החברה והמדינה. אל השירות הלאומי מגיעים מתנדבים ומתנדבות שמסיבות שונות לא יכולים להתגייס לשירות בצה"ל, אך הם עדיין בחרו להתנדב ולתרום למדיה. לכבוד הטקס שייערך היום שוחחנו עם חמישה מתנדבים שסיפרו על השירות שלהם, איך הוא תרם להם ועל החשיבות של ההתנדבות...
עוד בערוץ על מדים של פרוגי:
- רוכבת שמיים: הלוחמת מספרת על התפקיד המעניין
- שחקו וגלו: באיזה תפקיד אתם צריכים לשרת בצבא?
- "השירות הדגיש לי - שום דבר לא ימנע ממני להגשים חלומות"
אמיר שטראח
-
אמיר שטראח בן 21, מכפר זמר שליד עמק חפר, מתמודד עם לקות ראייה שהחלה כשהיה בן 10 שמאז הלכה והחמירה. בימים אלו מתגורר במעונות הסטודנטים בירושלים ומתנדב דרך עמותת "שלומית" בבית הנשיא כבר שנה שנייה.
- על השירות הלאומי שלי:
-
"אני עונה לטלפונים במרכזיה, רכשתי מיומנויות של הקלדה עיוורת ובנוסף, אני משתמש במכשור שעוזר לי לעבוד למרות לקות הראייה שלי, כמו אפליקציות הקראה ומחשב מיוחד שעוזר לי בעבודה".
-
© טליה לינא
- איך השירות תורם לי:
-
לפני השירות הלאומי לא ידעתי עברית כמעט בכלל והגעתי ללא מיומנויות מחשב, אבל עברתי תהליך ארוך ומשמעותי. השנה שיפרתי את העברית שלי בצורה משמעותית ואני יכול לומר שאני צולח המון מכשולים".
- החשיבות של השירות הלאומי בעיני:
-
"אני מרגיש שהמדינה נותנת לנו המון ורציתי לתרום בחזרה. רציתי להיכנס למסגרת שאוכל ללמוד בה דברים חדשים, וחיפשתי משהו שבאמת אוכל לתרום מעצמי על אף לקות הראייה שלי. למרות שאני לקוי ראייה יש תחומים רבים שאני יכול לעשות ולהועיל בהם והשירות הלאומי איפשר לי לעשות אותם וגם להצליח בהם. ולהגיע לבית הנשיא בכל יום ולתרום מעצמי שם, גם אם זה בדברים הקטנים זו הרגשה מדהימה".
ספיר חבר
-
ספיר חבר, בת 21 מחולון, מתנדבת זו השנה השנייה מטעם עמותת "אופק" בבית ספר מח״ט עמל לנוער ברמלה ומתגוררת בדירת שירות בלוד...
- על השירות הלאומי שלי:
-
"בית הספר משלב אוכלוסיות מגוונות, תלמידים בגילאי תיכון המגיעים ממשפחות קשות. אני שם בשביל התלמידים גם בתחום הלימודי ובהיבט הרגשי והחברתי. אני מלווה אותם בתחומי בית הספר ומחוצה לו, מקשיבה להם, תומכת בהם ומפנה לגורמים רלוונטים כשצריך. בנוסף, יש לי שעות חונכות שאני מעבירה לאחת מהתלמידות המקסימות שלי ומובילה ימי פעילות, חגים ועוד".
-
© מאיר אליפור
- איך השירות תורם לי:
-
-
"לשמחתי זכיתי לעשות שירות לאומי במקום מדהים, אני זוכה לעשות שירות מאוד משמעותי. לפני כמעט ארבע שנים, אבי נפטר מסרטן, אני הבכורה ואחת מאחיותיי מתמודדת עם בעיות בריאותיות, מאז לקחתי את רוב האחריות אני עוזרת לאמא שלי בכל הנדרש. זה אמנם דורש ממני כוחות ופניות והרבה פעמים קשה לשלב בין הדברים אבל אני כאן ומוכנה לכל אתגר שמגיע. אני נהנית ומאמינה בלב שלם שזה הוא ייעודי. אני שמחה שנפל בחלקי ללוות את התלמידים בפרק זמן הזה בחייהם, השיחות איתם גורמות לי אושר, לפעמים הם נשארים אחרי יום לימודים כדי לשבת לדבר איתי ולארח חברה, אני מעניקה להם, והם לי וזה שווה לי הכל".
- החשיבות של השירות הלאומי בעיני:
-
"אני אישית לא התגייסתי מסיבות בריאותיות. אני חושבת ומאמינה בכל ליבי שכל אדם צריך לתרום בדרך כזו או אחרת למדינה שלו, וכשאין את האפשרות להתגייס אפשר לעשות שירות לאומי. בעיניי התרומה היא לא רק לאחרים, אלא גם לעצמנו. במהלך השירות, אנחנו מתפתחים, מתבגרים והופכים לאנשים מעוצבים יותר ומנוסים יותר בחברה".
-
ראוזן חוראני
-
ראוזן חוראני בת 20 מהכפר עילבון, מתנדבת כבר שנה שנייה בשירות הלאומי, כאשר השנה היא מתנדבת דרך עמותת "אופק" כתומכת לחימה במערך הכבאות וההצלה.
- על השירות הלאומי שלי:
-
"מדי פעם התגנבה לראשי המחשבה על כבאות והצלה ותיארתי לעצמי שבוודאי זו תהיה עבודת ניירת אבל אז שמעתי על כך שנפתח לראשונה קורס תומכי לחימה לבני ובנות שירות לאומי. החלטתי שאני הולכת על זה. היום אני מתנדבת בתחנת הכבאות וההצלה בטבריה, אני בתפקיד תומכת לחימה ונקראת יחד עם לוחמי האש לכל קריאה. במסגרת תפקידי מתאפשר לי ללוות את לוחמי האש באירועים מבצעיים בהם אני מסייעת למאמצי הכיבוי".
-
© צילום פרטי
- החשיבות של השירות הלאומי בעיני:
-
"החלטתי להתנדב לשירות הלאומי כי רציתי הזדמנות לתרום ולעשות טוב למדינה. תקופת השירות הלאומי היא הזדמנות לעשות משהו ולטעום ממשהו שלא בטוח שתהיה לי הזדמנות לעשות בעתיד
-
לעשות שירות לאומי בכבאות והצלה זה מאד מרגש. בייחוד כשהבנתי שאני בת השירות, אישה, יחידה בתפקיד הזה בארץ. בהתחלה היה לי מוזר להיות האישה היחידה גם בקורס לבני ובנות השירות, וגם האישה היחידה שיוצאת לשטח בתחנה בה אני מתנדבת, אבל אני מגלה בזה גם יופי וייחודיות. אני מרגישה חזקה בכלל ובפרט בתפקיד שאני עושה, שמצריך כוח פיזי".
איתי כהן
-
איתי כהן בן 21 ממעלה אדומים, מתנדב שירות לאומי דרך "האגודה להתנדבות" במרכז הרצל כבר שנה שנייה.
- על השירות הלאומי שלי:
-
"התפקיד העיקרי שלי הוא להעביר הדרכות וסיורים לקבוצות של מבקרים במוזיאון הרצל, בנוסף עוסק במחקר היסטורי במרכז, מכין מצגות ומחבר פעילויות חינוכיות שונות".
-
© צילום פרטי
- איך השירות תורם לי:
-
"מרכז הרצל מאד משמעותי עבורי. לספר את סיפור חייו של חוזה המדינה ולקבל רוח ציונית כל יום, זה לא מובן מאליו. אני כל הזמן אני לומד פה דברים חדשים וכבר עם הגעתי למרכז הרגשתי הרגשה של בית, שיש לי כאן מקום. בנוסף, ההתנדבות עזרה לי לשפר את יכולת העמידה שלי מול קהל והמקום עצמו מוקפד מבחינת הנגישות לאנשים עם מוגבלויות כך שכיסא הגלגלים לא מהווה שום בעיה.
-
אני יוצא ממרכז הרצל בתחושה מאד טובה של אתגר שהביא אותי להבנה עצמית ומשמעת מאד גבוהה. אני נמצא במקום שלם יותר עם עצמי ובתחושה שאני מצליח להתגבר על קשיים למרות המגבלה הפיזית שלי".
-
-
- החשיבות של השירות הלאומי בעיני:
-
"חשוב לתרום למדינה ולהתנדב, יש עוד הרבה דרכים לתת מעצמך למען המדינה שלך אפילו שאין באפשרותך להתגייס לצבא ובאמת להרגיש אזרח מן השורה שממלא את חובתו ותורם מעצמו שנה או שנתיים לטובת המדינה ולזולת. בעיני שירות לאומי זה דבר מאד משמעותי, אני מקבל כל כך הרבה כלים להמשך החיים וזה ממלא אותי מאד ומרגיש עשייה וסיפוק גדול".
גולדה קוגן
-
גולדה קוגן, בת 20, מבאר שבע, מתנדבת דרך עמותת "בת עמי" בבית החולים סורוקה שבבאר שבע.
- על השירות הלאומי שלי:
-
"בשנה שעברה התחלתי את השירות הלאומי שלי ב"שומר החדש", כשבמרץ באותה השנה החלה מגפת הקורונה, החלטתי שאני רוצה להתנדב ולעזור עם המגיפה לכן עברתי לבית החולים סורוקה בבאר שבע. תחילה עבדתי בטיפול נמרץ קורונה עם החולים ועכשיו כשהמגיפה שקטה אני משויכת לטיפול נמרץ פנימי בבית החולים.
-
התפקיד שלי הוא סיוע סיעודי. היום של בת השירות בבית החולים מתחיל בשעה 8:00 בבוקר אבל אני אוהבת להגיע בהחלפת המשמרת סביב השעה 7:00. אני אוהבת לשמוע מה התרחש במחלקה בזמן שלא הייתי, להשלים פערים ולדעת באיזה מצב נמצא המטופל, את מי קיבלנו, ואיך מתקדם מצבם של האחרים. אני נותנת מענה לקריאות המטופלים, מסייעת בחלוקת ארוחות ובהאכלה, דואגת לתחזוקת סביבת המטופל, חדרי האשפוז, המחלקה והמכשור המחלקתי. אני דואגת לקחת דמים למטופלים ולשאר הדברים שהמטופל מזדקק להם. למרות שסדר היום בטיפול נמרץ הוא קבוע וברור המחלקה היא דינאמית ודורשת להיות עם אצבע על הדופק לכל תרחיש או שינוי".
-
-
© צילום פרטי
- איך השירות תורם לי:
-
"המחלקה שלי כל כך משמעותית ויקרה לי. זה התחיל מזה שנכנסתי למחלקה כשהיינו מחלקת טיפול נמרץ קורונה, מחלקה לא פשוטה עם המון אתגרים. ולמרות זאת בכל יום מחדש הרגשתי שאני יוצאת למלחמה בתקווה שהמגפה תיגמר והיום יהיה יומה האחרון. הייתה למחלקה שלנו מטרה משותפת, ו'המלחמה' הזאת חיברה ביננו. היו רגעים של דמעות וכמעט אובדן תקווה ראיתי ובתוך כל זה למדתי המון מהצוות ובכלל, על החיים ועל האחר ויותר מהכל על חשיבות הנתינה, כמה כוח יש בה וכמה סיפוק ומשמעות זה נותן לחיים".
- החשיבות של השירות הלאומי בעיני:
-
"אני מאמינה שחשוב להתנדב ולתרום למדינה, זה הזמן שלנו וחובתנו לתת מעצמינו בחזרה. השירות הלאומי זו דרך נפלאה לעשות זאת וכשאדם נמצא במקום שהוא מרגיש שייך אליו ותורם הוא ייתן הכל, אין תחושה יותר טובה מלהרגיש שאתה שייך ומשמעותי".