אפשר להרגיש השינוי ביחס לאוכלוסיות שונות ככלל ולקהילה הגאה בפרט בהיבטים שונים, בין אם זה מצעדי גאווה מתהלכים ברחבי הארץ, ייצוגים יותר נרחבים של הקשת הלהט"בית ונטיות מיניות אחרות מוצגות על המסכים ואפילו טפסי הרשמה למוסדות חינוך המתייחסים ל"שם ההורה" במקום לשם ספציפי של אם או של אב.

נדמה כי במקביל לשינוי שחל בחברה הישראלית ביחס להומוסקסואלים, גם צה"ל משתנה ומנהיג כיום מדיניות סובלנית הרבה יותר מבעבר. המסגרת הצבאית מעניקה סיוע נרחב ומענה לצרכים שונים בקרב הקהילה כגון טיפולי פוריות ופונדקאות לזוגות משרתי קבע, סיוע לאנשי קבע טרנסג'נדרים שעוברים את תהליך המעבר במהלך שירותם ונותנת מעטפת ותמיכה מלאה מהמערכת הצבאית. בנוסף, היא גם דואגת למימוש מלא של זכויותיהם ולכך שהיחידה שלהם תאפשר להם להמשיך לשרת במקביל להליך שהם עוברים.

למרות כל זאת, ישנן הרבה חששות בקרב נוער מהקהילה לקראת הגיוס לצה"ל, כשאחת מהן היא על שירות צבאי כהומוסקסואל ביחידה קרבית. אותן חששות עלו אז גם בקרב סמל ים בן נון (21), מש"ק הדרכה בפלוגה כ׳ של גדוד 71 בחטיבה 188, חיל השריון מבית חפר.

 עוד בערוץ המגזין של פרוגי: 

•  מתוודה: הכירו את האיש שמאחורי עמוד האינסטגרם "קונפי"
• שירות משמעותי: המכיניסטיות של "אחריי!" משתפות רגע לפני הגיוס
• חשיבותה של היגיינה נשית במהלך השירות הצבאי

אם הייתם שואלים את אביו של בן נון, לא היה ספק שהוא בסופו של דבר ישרת בקרבי, שכן הרוח הקרבית עברה בגנים המשפחתיים. אביו, מ"פ במילואים, היה ביחידת הקומנדו שלדג, אחיו היה מפקד מחלקת צלפים בכפיר ואח נוסף היה לוחם בחטיבת הנח"ל. נראה שלמשפחה שלך היה ברור שתלך למסלול קרבי, גם לך?

"אבא שלי תמיד אמר לי 'אני מכיר אותך, אני יודע שמתאים לך להיות לוחם, אני מכיר את האופי שלך ואתה לוחם בנשמה שלך'. בהתחלה לא האמנתי לו ולא הסכמתי איתו, נשארתי בסטיגמה של 'ההומו'. אבל אז אז קיבלתי את השיבוץ ועם הזמן השלמתי עם זה".

- איך המשפחה עזרה לך לפני הגיוס?

"אני יכול להגיד שבעיקר אבא שלי, ששירת בשלדג והכיר את המערכת הצבאית, הכין אותי לקראת הצבא. הוא יותר התמקד איתי בכל הקשור לפן הנפשי.הוא דיבר איתי על מה הולך להיות, מה החוויה, אילו קשיים יכולים לצוץ במהלך השירות. במה שקשור ברמה הפיזית, יותר הכנתי את עצמי".

- ממה הכי חששת לפני הגיוס?

"הדבר שהכי חששתי ממנו לפני הגיוס שלי היה הפן המנטלי. המחשבה שלא אצליח להתמודד עם הדברים הפיזיים, שלא אצליח להתמודד עם מגורי בנים, עם מקלחות, עם המנטליות הגברית. בנוגע לאם יקבלו אותי בצבא, הבנתי שאם אני אקבל את עצמי אין לאנשים ברירה אלא לקבל אותי גם". 

 

- איך יוצאים מהארון בפני אנשים בצבא?

"הנקודה היא שאני לא יוצא מהארון, אף בן אדם לא יגרום לי לצאת מהארון. כי בסופו של דבר אין באמת שום ארון, אני עצמי לא מסתגר באיזשהו מקום. הסוגייה הזאת של יציאה מהארון היא לא חלק מהלקסיקון שלי. כמו שסטרייט לא ייצא מהארון במיוחד במערכת הצבאית, כך גם אני לא. זה מאוד פשוט, זה השוויון שאני מחפש. כששואלים אותי 'מה אתה יוצא עם מישהי?' אני אגיד 'לא, אני יוצא עם מישהו', ככה כביכול אני יוצא מהארון. אבל אני לא ישר מציג את עצמי כ'היי, אני ים, אני מעמק חפר ואני הומו' זה לא מעניין, זה לא משהו שאני מדבר עליו וזה לא משהו שמגדיר אותי".

- האם אי פעם הרגשת חריג בנוף הקרבי עקב הנטייה המינית שלך?

"לפני הגיוס היה לי את החשש הזה. מהרגע שנחתתי בבקום, משהו בי השתנה. כאילו כל המלחמות שנלחמתי בחיים התנקזו לכדי מלחמה אחת. הרגשתי לוחם לא רק בפן הפיזי, אלא הרבה גם בפן המנטלי וזה חלחל ומשפיע עד עכשיו". 

- איך אתה מרגיש שהמערכת הצבאית באה לקראתך?

"כשסיפרתי למ"פ שלי בטירונות, הוא ישר שאל אותי אם אני מרגיש בנוח בנוגע לעניין של המקלחות והבטיח שיעזור אם צריך, הוא ממש נתן לי את התחושה שאכפת לו ממני גם כשבסופו של דבר לא הרגשתי שהיה איזשהו צורך בהחרגות. בהמשך השירות לא היה איזה אירוע מיוחד. לא היה לי באמת אכפת אם הם מקבלים או לא מקבלים את זה- עמדתי בכל משימה ומה שלא עמדתי בו, לא היה קשור בכלל לנטייה המינית שלי". 

- מה היית אומר לנער מהקהילה שרוצה גם להגיע לקרבי?

"הייתי אומר לו שלא ישתנה בשביל אף אחד, שאת השינוי שהוא רוצה לעשות יעשה מתוך הבנה שעכשיו מתבגרים, עכשיו משתנים, וזה לטובה! הייתי גם אומר לו להישאר מחובר לעצמו ועם ראש פתוח".