התגייסנו לפני שנה וחודשיים לחטיבת גולני, כשמונה חודשים לאחר סיום התיכון, וישר לאחר הגיוס יצאנו לגיבוש היח"טיות של החטיבה במטרה להגיע לסיירת, המסלול התחיל בבא"ח גולני, יחד עם הגדודים. שם עברנו הכשרה בסיסית ללוחם (טירונות 07) שכללה מסעות, מטווחים, תרגילים, שבועות שטח וכו'.

עוד בערוץ על מדים של פרוגי

• מעצב לשמחה: האם יש מקום לקיום חגיגות יום העצמאות בצאת יום הזיכרון?
• בוחרים בחיים: ההורים הפכו את הכאב לתרומה עצומה
• הטירונות שלי: "חוויה משמעותית שלא הייתי מחליפה לעולם"

הבא"ח היה נחמד ומפנק, לא היה פשוט בכלל, אבל המסלול האמיתי התחיל רק אחר כך. אחרי חצי שנה בבא"ח עלינו למכין - חודש בשטח שבו בוחנים אם אתה כשיר לעלות ליחידה ולהמשיך בהכשרה בשטח מאה (בסיס ההכשרות של היחידה). המכין הוא חודש אינטנסיבי שבו עוברים אינסוף אימוני קרב מגע, אימוני לוחמה, מסעות, נסיגות, הקפצות ועוד הרבה דברים כיפיים.

בסיום המכין ומסע הכומתה, התחלנו את ההכשרה האמיתית של היחידה. המכין וההכשרה בשטח מאה, כשמונה חודשים נוספים, הם למעשה הדברים שמבדילים בין ההכשרה שלנו לשל שאר הגדודים.

ההכשרה היא מאוד מאתגרת אבל באמת חוויה מטורפת! מלווה בהרבה אתגרים פיזיים ומנטליים, מעניינת, מפרכת ומאוד מאוד מספקת. כמות החוויות שצוברים במהלך המסלול היא אינסופית. החברים הם כבר ממזמן לא רק "חברי צבא". נפגשים כל הזמן, גם אם אנחנו גרים בקצוות השונים של המדינה. השירות הזה בונה משהו שונה, משהו שהוא מעבר לחברות רגילה.

השבוע, שבועיים לפני סוף המסלול, אנחנו משתתפים במירוץ גולני. המירוץ הוא אירוע גדול ומרגש, מסורת שקוראת פעם בשנתיים שבה כל החטיבה לוקחת חלק בכל מיני פעילויות. לוחמי החטיבה רצים מהחרמון ועד אילת ב-5 ימים ב-5 מקטעים שונים ועוברים וב-5 ערים מרכזיות. במקביל משלבים פעילויות התנדבותיות ושיעורים בבתי הספר השונים, שבין היתר מטרת השיעורים היא לעודד גיוס לקרבי ולחטיבה בפרט.

המירוץ כלל גם הפנינג, הופעות ופינוקים נוספים שרעננו אותנו מהשגרה. לא השתתפנו בכל המירוץ, אך מאוד נהננו ממה שכן הספקנו להשתתף. להרגיש חלק מהחטיבה ולייצג את היחידה בכבוד. השתתפנו כבר במרתונים וזו חוויה באמת כיפית אבל המירוץ הזה היה מלווה בתחושת שייכות חזקה יותר.

"תחושת שייכות חזקה יותר" © קרדיט: דובר צה"ל

כל הזמן שומעים מהצד "רק גולני" ועוד אלף ואחת סיסמאות כאלו ואחרות. התחושה הזאת כשאתה שהאזרחים מעריכים אותך ואוהבים אותך, רק היא שווה את כל הקושי שאתה חווה בשירות. זה מזכיר לך שהגעת לאן שהגעת מסיבה מסוימת ושאתה לא סתם עושה את מה שאתה עושה.