לאחר כמה וכמה השלבים שכבר הספקתי לעבור בדרך לגיוס (צו ראשון, יום המא"ה, מיונים לתחומים שונים ועוד) אשר כולם מתועדים פה במדור, הגיע השלב הבא והמרתיע, לפחות עבורי, והוא מילוי המנילה שלי. מנילה היא בעצם שאלון ההעדפות שלך שבו בעצם אתה ממלא ומסמן את העדפות שלך לתפקידים בשירות הצבאי. בנות מקבלות את הטופס רק לאחר יום המא"ה ובנים מיד לאחר הצו הראשון. המסמך מאד ראשוני ומציג תחומים שונים (לדוגמא כושר גופני, כתיבה והבעה בכתב) ומדרג מה מהם אתה תרצה ולא תרצה לעשות בצבא. לאחר שדירגת את התחומים השונים, אתה מגיע לשלב השני במילוי המנילה, רק שימו לב - שאי אפשר לחזור אחורה וברגע שמקליקים על "המשך", אין דרך חזרה. 

עוד בערוץ "על מדים" של פרוגי:

• המיונים לתחום התקשורת היו חווייה עצומה
• התחיל מלחיץ והסתיים רגוע: על יום המא"ה
• מתה לסיים תיכון ולהתגייס לצבא או מתה מפחד?

הנתונים הראשוניים שלי, הקב"א והדפ"ר, אינם טובים במיוחד, הצו הראשון בכלל לא הלך לי מדהים ויום המא"ה שדווקא כן, הושפע בכל זאת מהצו לצערי. ממה שהספקתי ללמוד, העניינים עם הצבא הם ממש כמו כדור שלג שמתגלגל ונעשה גדול יותר - אם הנתונים שלי לא היו טובים - יום המא"ה שלי נדפק - ולבסוף גם המנילה, שבעזרתה קובעים לאן תתגייס, יצאה גם היא לא מדהימה, במילים עדינות כמובן - ואותך זה מתסכל ומבלבל.

"מתסכל ומבלבל" © צילום: shutterstock

במנילה נפתחים אשכולות שהם בעצם תחומים שונים כמו אשכול הדרכה והוראה, או אשכול כוח אדם, ובכל אשכול באופן ממחושב לחלוטין נפתחים התפקידים שנמצאים תחתיו. יכול להיות תפקיד אחד ויכולים להיות גם חמישה, הכל תלוי באמת ובתמים גם במזל. לי נפתחו שבעה דווקא, מה שאפילו טוב ולפחות לא נחשב נמוך (הנפלא באשכולות הללו זה שככל שנפתחים לך יותר אשכולות, משמע תוכל לגשת ליותר תחומים בצבא) אבל האשכולות עצמם, ובטח ובטח התפקידים שהוצעו לי, היו כמו סטירה על הלחי אחת אחרי השניה. האשכול הראשון היה דווקא נחמד, אשכול הדרכה והוראה, מה שמאד דיבר אלי דווקא - מדובר במתן לימודי עברית לחיילים או תלמידים (כאשר אצל תלמידים מדובר בשירות אזרחי לחלוטין) מה שדיבר אליי, התחברתי, וממש לא היה נראה לי נורא. ובכל זאת, מהטוב הדברים רק החלו לקבל תפנית הזויה, קיבלתי את האשכולות הנוראיים עבורי שלא מתאימים לי בכלל בכלל, כמו אשכול מקצועות המחשוב, או השיטור והמשטרה. ואני רואה את הרשימה הממחושבת הזו, שהזוי שהיא זו שתקבע לי את שירותי הצבאי, ורק חושבת: "אלוהים, לאן הבאת אותי?" 

מתוך הגדנ"ע © צילום פרטי

מילאתי את המנילה בחרדה גדולה, ולבסוף לחצתי "שלח" והגעתי לסוף -  כך לפחות חשבתי. ביום למחרת קיבלתי סמס ממיטב שהמנילה לא נשלחה, ושאמהר לדרג, אם אני רוצה להיות "בטוחה". חטפתי עצבים, ולא הבנתי בפעם המיליון, למה הצבא כל כך מבולגן ומה רוצים ממני.

איני יכולה לסיים את הטור מבלי לדבר על החרדות והחששות, מה אם אכן אמצא את עצמי מתוך הרשימה השחורה הזו, בתפקיד שאינו מתאים לי, מכל הבחינות? לך תגיד לצבא שאתה לא באמת קב"א 50 וכמוהו גם הדפ"ר, ושלמעשה אתה גם תלמיד נהדר, עם ראש על הכתפיים ומוח בתוכו, ולך תגיד להם שסתם נפלת בגלל בעיות קשב וריכוז, ושאתה אדם שצריך להתחשב בו. לך תנסה להגיד אחרת למישהו בגוף הזה, ולך תמצא מישהו בגוף העצום הזה שבאמת יקשיב.