"לא דגים ולא חכות" - היתרון המבדיל את עמותת "אחריי" מתנועות חברתיות אחרות הוא בעבודה הקשה והמאמץ שנדרשים מבני הנוער כדי שיצליחו בעצמם. העמותה לא דוגלת בחלוקת דגים וגם איננה מחלקת חכות, אלא בעמותה מלמדים את החניכות והחניכים לדוג.

עוד במדור הסביבה של פרוגי:
• על תרפיה במוזיקה כבר שמעתם? 
• תרכשו את הבגדים של עמית פרקש?
• טיפול אלטרנטיבי באמצעות מוזיקה

כתבנו יצא אל השטח והתאמן יחד עם חניכי העמותה בספורטק בפתח תקווה, שם פגש את המדריך רועי ואת החניכים. במהלך האימון נחשפנו לחניכים אתיופים רבים, ובהם את הצעירה ימקר, שסיפרה לנו על מקרי גזענות שחוותה וגם על תהליך הקבלה באימון. 

"גזענות בכללי, אני יכולה לחוות פה ושם" סיפרה ימקר. "אבל.. נגיד הייתי בחנות כלשהי קנינו. הלכתי למוכרת והיא הייתה איתנו, ואחד המוכרים אמר לה 'מה את נותנת להם יחס והם לא יקנו את זה' ובחרתי פשוט לא להגיב, כי זה גועל נפש של התנהגות. תמיד קשה, אבל אני עדיין בכל זאת יעשה את המאמץ, כי יש לי יותר כוח ממה שאני חושבת שיש לי".

מיכאל, אחד החניכים סיפר כי "זה הופך אותך לאדם יותר בוגר, פתאום אתה יודע מה אתה יכול, מה אתה לא יכול" ועל הגזענות הוא אומר: "אני אף פעם לא הייתי גזען כי אני לומד איתם מכיתה א' בערך. אף פעם לא הייתה לי בעיה איתם"

במהלך הפעילויות של אחריי, בני הנוער לומד לקבל ולהעריך, פיתוח הגוף והכושר הגופני ולמעשה שכל חניך וחניך בעמותה יוכל ללמוד ולעשות יותר עם הידע שברשותו. "אני מרגיש שהנערים עושים תהליך מאוד משמעותי" סיפר המדריך רועי. "יש פה חבר'ה שגם מבחינה פיזית הם לא בכושר וגם חבר'ה שמבחינה מנטלית אין להם חשק לבוא ולצאת ולעשות ספורט ולהיות עם החבר'ה פה. אבל לאט לאט הם נהיים חלק מהמשפחה. ההכנה לצבא שלנו זה כלי"

אפשר לתאר את החוויה כהנאה צרופה, למרות הקור העז והלבוש המינימלי של החניכים והמדריכים היה קשה לפספס את האחווה, האהבה ותחושת האופוריה והמיצוי העצמי שהפגינו החניכים. 

"אחריי!" הנה עמותה חינוכית חברתית הפועלת במטרה להצמיח מנהיגות צעירה ולעודד מעורבות חברתית בקרב בני נוער וצעירים הנמצאים בישורת האחרונה בה ניתן להשפיע על עתידם באמצעות חינוך.