לקראת סוף י"ב: בחיים לא אשכח את השעות החופשיות

אז זהו, זה נגמר. עוד חודש וחצי אני אסיים את התקופה הכי משמעותית בחיים שלי: 12 שנות הלימוד. אני לא יודע אם להיות שמח או עצוב, אם לחוש הקלה שהבגרויות יסתיימו, או להרגיש צער על כך שלא יהיו יותר בגרויות. מה שבטוח הוא, שאני אתגעגע

לקראת סוף י"ב: מסיימים 12 שנות לימוד בלי לדעת כלום

כתבתנו בטור דעה נחרץ נגד מערכת החינוך ועל ההתנהלות הקלוקלת שלה. על מה שעושים ולא עושים וכמובן - מה אפשר לעשות כדי לשפר. בינתיים היא תוהה: "מה הפלא שאנחנו דור קיצוני יותר?"

לקראת סוף י"ב: השנה בה עשיתי מחויבות אישית

זהו. בעוד פחות מ-3 חודשים אסיים באופן רשמי את כיתה י"ב, ועם הסיום הזה, אקח איתי זיכרון חשוב במיוחד: התרומה לקהילה במסגרת המחויבות האישית בבית ספר. למרות כל החששות שלי להתנדב בעמותה המשמשת בית לאנשים בעלי פיגור שכלי, זה אחד הדברים הכי טובים שעשיתי

לקראת סוף י"ב: אפשר ללמוד יותר מלקרוא ספרים

ממש עוד מעט מתחילה תקופת הבגרויות, אחריה מסיבת הסיום והנשף. לקראת סוף י"ב, כתבתנו שני ברינבואים, במסר מיוחד לאלו שעוד לומדים

לקראת סוף י"ב: הדבר שלא אשכח הוא הטיולים השנתיים

ממש עוד מעט מתחילה תקופת הבגרויות, אחריה מסיבת הסיום והנשף. לקראת סוף י"ב, ביקשנו מכתבתנו מאי מורד, לכתוב מה היא תזכור מהלימודים בבית הספר