זוכרים מה זה רובוטיקה? אם לא, מהר כנסו לטור של קבוצת "Legowl" מספר 43# שם הסברנו מה זה ארגון First ועל מה בכלל התחרות הזאת. ומעבר לזה, לתחרות הארצית מתוכננות לא פחות מאשר 44 קבוצות. מתכוונים לצאת לתחרות?

עוד בערוץ הדיגיטל של פרוגי:

• "מולטיפלייר נהדר, שוטר שגורם לך להתמכר": סיקור משחק
• חתול או כלב? מצעד החיות הכי מצחיקות שיש
• כולם לשיר ביחד: הללויה בגרסה מיוחדת

אז כפי שאמרנו, השנה הנושא הוא World Class, כלומר למידה. החלטנו לתפוס את קבוצת "CORE 'N' GOOD" מספר #220 לשיחה קטנה על איך הם עובדים. הם מספרים לנו שהם 9 חברי קבוצה בכיתה ח' מישיבת בני עקיבא במודיעין (עמוד פייסבוק).

אז, ספרו לנו על הרובוט שלכם.
"לפני הכל, הרובוט שלנו הוא תוצר של עשרות שעות עבודה ופיתוח. אם נספר יותר מזה – הוא הרובוט ה-5 שלנו, אחרי שבנינו ארבעה לפניו ופירקנו אותם כי הם לא היו מספיק טובים.

הרובוט שלנו מורכב מחלק בסיסי (ה"שלד") שעליו אנחנו מרכיבים מערכת זרועות בנויה במלואה ("גוף"). בעצם אתם יכולים להסתכל על הרובוט, לעצום עיניים לשנייה אחת ופתאום תגלו שהוא נראה אחרת לגמרי. חוץ מזה, הרובוט שלנו הוא עוצמתי, מהיר ומדויק. הוא גדול מאוד אבל מסוגל לנוע בחופשיות במגרש.

ביקשנו מכמה מומחים בתחום ההנדסה ושקשורים ל-FLL להסתכל על הרובוט שלנו ולהביע דעה, וכולם הגיבו בהתפעלות וציינו שיש לנו רובוט מהטובים ביותר שהם ראו אי פעם".

ועכשיו, מה עם הפרויקט שלכם?
"הפרויקט שלנו עוסק בלימוד מחשבים. פיתחנו תוכנה שמאפשרת לאנשים ללמוד מחשבים בצורה פשוטה ויעילה יותר. מי שמעוניין ללמוד מחשבים מגיע לאתר שלנו שבו הוא מוריד את התוכנה שלנו בהתאם למה שהוא רוצה ללמוד (לדוגמא, Word או Excel).

לאחר מכן הוא יוכל להיכנס לתוכנה ושם תוצג לו סימולציה מלאה עם הסברים פשוטים על התוכנה שהוא רוצה ללמוד.

ברור, זה נשמע כל כך פשוט שאתם בטח שואלים את עצמכם – זה חדש? איך יכול להיות שזה לא קיים? אז מסתבר שזה באמת לא קיים! בקיצור, היכונו למהפכה בתחום לימוד המחשבים – כל דבר שתרצו בפשטות ובחינם, רק התאזרו בסבלנות!

לקראת התחרות הארצית אנחנו מבססים את הפרויקט שלנו יותר, מעמיקים את הניתוח של הבעיה (למה אנשים לא מצליחים ללמוד להשתמש במחשב בקלות?) ואת הפתרון שלנו וגם מנסים ליישם אותו. כמובן שאנחנו משפרים את ההצגה שלנו עוד יותר ומשתפים בפרויקט עוד ועוד אנשים.

כבר התחלנו ליצור קשר עם חברות כמו Microsoft או Amdocs וכרגע אנחנו נמצאים בשלב הגישושים. אם תרצו, אנחנו נעדכן!"

 

המחוזי היה לפני זמן מה - עדיין הכל טרי בראש. ספרו לנו על היום הזה
"וואו, זה סיפור מדהים וכדאי שנתחיל דווקא מהסוף. לקראת סוף היום, אחרי כל ההרצות וחדרי השיפוט אבל לפני הפרסים, המנטור שלנו היה צריך ללכת ולכן התכנסנו כל הקבוצה למעגל סיכום. בסוף המעגל הוא אמר לנו – 'חבר'ה, אני לא יודע אם נעלה לארצי או לא, אבל דבר אחד בטוח: זה לא ייאמן איזה תסריט אלוקים כתב לנו ליום הזה!'.

מה בעצם קרה? כמה ימים לפני התחרות הייתה לנו בעיה רצינית עם התכנות, ודברים התחילו להתפקשש. כמובן שמיד נתנו גז כדי לתקן את הבעיה – אבל לא הספקנו לטפל בהכל.

אז הגענו לתחרות ובמקצה אימון השגנו 110 נקודות – נחמד (יחסית למה שהספקנו) אבל לא מספיק. לצערנו, במקצה הראשון שום דבר פתאום לא עבד לנו והשגנו רק 25 נקודות. עכשיו בכל מה שתיארנו מקודם יש קאצ': כדי לעלות לתחרות הארצית צריך חוץ מלהיות בין 6 הקבוצות הטובות גם להיות ב-40% הגבוהים בביצועי הרובוט: היו 26 קבוצות ולכן בחישוב מהיר – צריך להיות מקום עשירי לפחות, והמקום העשירי היה בכלל 100 נקודות.

בינתיים עברנו בחדרי שיפוט והיה מצוין: השופטים ממש התלהבו מהרובוט, מהמחקר ומערכי היסוד שלנו ומצב הרוח שלנו היה מרומם. אבל גם המקצה השני שלנו השיג רק 25 נקודות, ובינתיים המקום העשירי הלך והתרחק וכבר היה 120 נקודות.

לקראת המקצה השלישי המנטור שלנו אסף את כל הקבוצה ואמר לנו – "תשמעו: בשנה שעברה הייתי עם קבוצה אחרת בתחרות הארצית, וגם להם שום דבר לא עבד במקצה הראשון והשני, ואז במקצה השלישי הם עודדו בכל הכוח ובאמת הרובוט עבד ועשה הכל ממש! אז כולנו עכשיו מעודדים בכל הכוח!".

"הגענו למקצה השלישי וכולנו צרחנו את הנשמה ועודדנו בקולי קולות, והשגנו בסוף המקצה השלישי רק 85 נקודות, ומצב הרוח שלנו היה בקרשים כי הבנו שאין לנו סיכוי לעלות.

ואז – פתאום אמרו המריצים (אלה שניגשים לזירה ומפעילים את הרובוט) שהייתה בעיה במגרש, ומיד ניגשנו כל הקבוצה אל השופט הראשי וסיפרנו לו על זה, ואחרי וויכוח ארוך קיבלנו הרצה חוזרת. בינתיים המקום העשירי עלה להיות 135 נקודות יקרות, כלומר – היינו צריכים 140 לפחות כדי שתהיה לנו אפשרות לעלות (זה קופץ בכפולות של חמש).

בשלב הזה לא ידענו מה לעשות עם עצמנו. היינו צריכים להוציא את עצמנו מהייאוש והעייפות שכבר היו לנו וניסינו להיתפס במקצה הזה כשביב של תקווה. במקצה עצמו כבר לא יכולנו לעודד או לצעוק מרוב מתח ולחץ. המקצה נגמר ולא היינו בטוחים כמה נקודות השגנו. אחרי שהשופטים בדקו את הזירה הם הראו לנו את הניקוד שלנו – 140 נקודות בדיוק! לא האמנו עד שזה הופיע על לוח התוצאות, אבל הוא הראה: קבוצה מספר 220 במקום העשירי עם 140 נקודות!

כשהודיעו שעלינו לתחרות הארצית אתם רק יכולים לדמיין את השמחה שהרגשנו אז! כמו שכבר אמרנו– 'זה לא ייאמן איזה תסריט אלוקים סידר לנו!'

כמובן שחוץ מזה שעלינו זכינו בפרס על ערכי היסוד שלנו. זה כמובן ממש שימח אותנו כי אנחנו יודעים שאנחנו קבוצה שעובדת ביחד בצורה מעולה ושמחנו לראות שגם אנשים אחרים חושבים ככה".

איך אתם מתכוננים לארצית?
"וואו. לקראת הארצי אנחנו עובדים המון וקשה מאוד, כי אנחנו יודעים שהיינו חלשים במחוזי ואנחנו יודעים גם שיש לנו פוטנציאל רציני להגיע להיות מבין הקבוצות הטובות בארץ – אז אנחנו עובדים קשה כדי לממש אותו. ערכנו שינויים משמעותיים ברובוט והפכנו אותו לחזק וטוב עוד יותר ממה שהיה במחוזי, אנחנו מתקנים את התכנות שלנו בקצב טוב ומשיגים עוד ועוד נקודות.

אנחנו מרחיבים את הפרויקט שלנו, מבססים אותו ויוצרים קשר עם חברות תוכנה כדי להתחיל ליישם אותו. גם בעבודת הצוות שלנו אנחנו הולכים ומשתפרים והגיבוש הקבוצתי שלנו פשוט מדהים עכשיו!"

בנוסף הם מספרים לנו ש"חדר הרובוטיקה שלנו נמצא במקום די מרכזי בבית הספר, וכמעט כל תלמיד עובר לידו פעם אחת לפחות ביום. אנחנו מכניסי אורחים די רציניים ואנחנו מסבירים בשמחה לכל אחד על המשימות, על הרובוט שלנו ועל המחקר שאנחנו מבצעים. אין אף ילד בשכבה שלנו שלא יודע מה זה הרובוטיקה, ועוד המון ילדים משכבות אחרות שפשוט באים לראות ולהתעניין".

ועכשיו, קצת כנות - אתם משקיעים המון זמן ברובוטיקה?
"ברור. אנחנו מקדישים בכל יום שעות לטובת הרובוטיקה, בכל פעם צוות אחר שצריך לעבוד ולפעמים כמה צוותים במקביל. אין לנו ספק שאנחנו מפסידים הרבה מחיי החברה שלנו בתקופה הזאת אבל יש לנו את הקבוצה שלנו ששם אנחנו כמובן ממש נהנים לעבוד אחד עם השני ולהיות ביחד. כל יום בסוף היום מגיע אב הבית לחדר הרובוטיקה שלנו וכל פעם מחדש – 'אה, אתם עדיין פה? רק אל תשכחו לטרוק אחריכם את הדלת הראשית'.

יומיים לפני התחרות עשינו לילה לבן בבית הספר (אתם לא רוצים להיות בבית הספר שלנו בשעה אחת בלילה במוצאי שבת), אבל באמצע הלילה הגיע המוקד העירוני ושלח אותנו הביתה. כמובן שלא וויתרנו, העמסנו את כל הציוד ונסענו לבית של אחד החבר'ה, שם עבדנו כמעט עד הבוקר ואז ישנו כמו שצריך ונפגשנו שוב אחר הצהריים כדי להמשיך לעבוד".

ומי המנטור שלכם?
"המנטור שלנו הוא שמיניסט בבית הספר שלנו שהוא כבר שנה שישית ברציפות ברובוטיקה. קוראים לו יאיר קורנגוט (זה שם המשפחה שלו) והשם של הקבוצה זה איזשהו משחק מילים על השם שלו –CORE 'N' GOOD ~ KORNGUT. הדבר הכי חשוב שלמדנו ממנו זה שאם עושה משהו אבל אתה לא יודע מה אתה עושה - זה לא שווה כלום".

אם אתם בוחרים את הנושא של שנה הבאה, מה זה יהיה?
"איכות הסביבה".

נאחל להם הצלחה בתחרות הארצית!