בעידן הגיימינג של היום יש לא מעט משחקים שיוצאים ומנסים לעמוד באיזושהי הבטחה גדולה ומרהיבה ולא עומדים בה, ובאותו הזמן משחקים אחרים יוצאים עם הבטחה בסיסית, יפה ופשוטה - ומצליחים להעביר בדיוק אותה. Evolve הוא אחד מהמשחקים האלה.

עוד בערוץ הדיגיטל של פרוגי:

• הסרטונים הטובים ביותר לשבוע השלישי של פברואר!
• 10 המוצרים שפשוט ייקלו לנו על החיים
• הווין הכי טוב שתראו: כלב מנגן יחד עם הבעלים שלו

המשחק, שיוצא השבוע באופן רשמי לכל העולם, מבית היוצר של המשחקים Left4Dead ו-Left4Dead2, הוא שוטר של 4 נגד 1, כשמדובר בקבוצות של ארבעה ציידים מול מפלצת אחת. לבחירת השחקנים יש שלוש מפלצות, גוליית', וריית' וקראקן.  לציידים יש ארבעה ענפים, תוקף - זה שעושה את רוב הדמג' למפלצת, תומך - זה שעוזר בעיקר לכולם להתמודד מול המפלצת, מרפא - כשמו כן הוא, זה שדואג לרפא את כולם, והממלכד - זה שדואג לשים מלכודות ברחבי המפה כדי לתפוס את המפלצת בקלות יותר.

למשחק יש שלושה מצבים מאוד פשוטים, הראשון הוא המולטיפלייר, עליו נפרט בהמשך, השני הוא סולו, בו בוחרים מי להיות (מפלצת או צייד) ומתאימים את המשחק לנוחות שלנו, ומשחקים. השלישי הוא מצב שדומה לקמפיין במשחקים אחרים, אבל יש בו חמישה שלבים, לפי סוגי משחק שנעים בין משימות הצלה, ציד, חיפוש ניצולים והשמדת קן של המפלצת. אחרי המולטיפלייר, זה המוד שמעביר את הזמן הכי טוב ובצורה הכי מהנה.

בתקופה הנוכחית של הגיימינג, ובעיקר למשחקי היריות המשותפים שקיימים, בין היתר באטלפילד, CoD, טיטאן פול או משחקים פחות מוכרים, המטרה היא מאוד פשוטה ודינאמית: להרוג לפני שהורגים אותך, בעוד שבאיבולב יש מעין ערבוב של עוד כמה מטרות ביניים ועוד כמה אלמנטים מיוחדים שמייחדים אותו ממשחקים אחרים בז'אנר. נתחיל מזה שאפשר לבחור בין שני צדדים מאוד שונים, המפלצת או הציד. נמשיך מזה שבזכות הגיוון במפות, בדמויות ובאלמנטים שלהן, אפשר להגיע באמת כל פעם למקום אחר, לאווירה אחרת ולחוות חוויית משחק שונה לחלוטין.

בנוסף לכל זה, אנחנו חווים באמת מה שהמשחק מנסה לשדר; לצוד או לברוח. אם אתה הציד, כדאי שתצוד את המפלצת כמה שיותר מהר, כי ברגע שהיא תתחזק ותגיע לדרגה השלישית, פחות או יותר הלך עליך. אם אתה המפלצת, כדאי שתברח כמה שיותר מהר מהציידים, תהיה שקט וחכם ותדע לצוד את המפלצות הקטנות יותר ובעלי החיים שיכולים לעזור לך להתפתח, ותגיע מהר לדרגה שלישית כדי לסיים עם הציידים.

בהתחלה זה עשוי להשמע בנאלי, אבל היופי הוא שיש גיוון גדול מאוד בכל האלמנטים, כך שכל משחק בוודאות יהיה שונה מקודמו, ויכיל דברים שבמשחק הקודם כנראה לא היו לך. הדבר הבודד שאולי עשוי לעצבן או להפריע בהתחלה, הוא שכשמשחקים בסולו או בקמפיין (בערך) של המשחק, צריכים להתקדם לאט לאט כדי לפתוח עוד דמויות ועוד מפלצות, ולא מקבלים את הכל על מגש של כסף בהתחלה.

מצד אחד, זה משפר את תהליך ההתפתחות של המשחק, ומצד שני - אם אתה מתאים לשחק בעיקר בתור הקראקן, אבל הגוליית' לא נוח לך, כנראה תצטרך ללמוד להתנהל גם אתו, אחרת לא תוכל באמת לשחק בקראקן, וזה יכול להיות תהליך מתיש. לחלקנו יכול לקחת מספר בודד של שעות להשיג את הכל, ולחלקנו מספר שבועות או אפילו יותר כדי לפתוח את כל האופציות ובאמת להגיע להנאה המקסימלית שהמשחק מציע.

בשורה התחתונה: כשמחפשים היום משחקי יריות קבוצתיים ברשת לקונסולות או למחשב, זה בהחלט אחד המשחקים הנכונים והמתאימים שיצאו בתקופה האחרונה, ובכלל. אם מעדיפים משחקי יריות עם קמפיינים או סיפור, בנוסף ליריות, זה פחות המשחק המתאים לזה, מאחר והסיפור משתנה, מתאפס ומתרחב בכל משחק שלנו מחדש ולא נשאר משהו קבוע ועלילתי. ציון בסולם פרוגי: 9/10.