משחקי אפוקליפסת זומביים הם כבר סוג של דבר שבשגרה היום, ומדי פעם מצליח להגיח לו מעבר לפינה משחק חדש שמציב רף כלשהו ולהתעלות על הקיים בסדרה הקיימת. כך קורה עם Dying Light, שלמרות הדמיון שלו למשחקי זומבים רבים, הצליח להביא סיפור מעניין מספיק כדי להשאיר את השחקן צמוד למשחק למשך יותר משעה.

עוד בערוץ הדיגיטל של פרוגי:

• אינץ' אחד, קובייה אחת / שדרוג לסמארטפון
• מדהים: דרואון תופס שיט של הספינה
• עושים מתיחה באמצעות ה/Samsung Gear VR?

אחרי שני משחקי זומבים קודמים (Dead Island & Dead Island: Riptide), סטודיו Techland מנסים את מזלם עם משחק שלישי, שבמובן מסוים מצליח להמשיך את הקו שהם התחילו בשני המשחקים, שהיוו חידוש רעיוני אבל כישלון ביצועי מטורף בפועל. Dying Light הוא שילוב מוצלח מאוד בין משחק עולם פתוח בגוף ראשון, עם משימות משתנות ונוספות, למשחק זומבים "רגיל", עם נרטיב ברור וסיפור כללי שאומר לך תמיד מה לעשות.

"שלוש מערכות שונות שלוקחות את המשחק רמת אחת קדימה"

רק שכאן, בניגוד למשל לסדרת המשחקים Dead Rising, אלמנט הבנייה ויצירת הנשיקים, חיפוש החומרים וההליכה ברחבי העיר, בא לידי ביטוי בצורה הרבה יותר טובה, ומוסיף לשחקן מספיק רבדים כדי לשחק ולחקור את העולם במשך שעות בלי לשים בכלל לב שהזמן עובר לו. 

בניגוד למשחקים הקודמים של הסדרה, כאן אנו נפטרים מהמכוניות ומערכת התנועה מוחלפת במערכת פארקור מתקדמת ונוחה מאוד, שמאפשרת לעשות פחות או יותר הכל ברחבי העיר, ואפילו נתפסת בתור המערכת המרכזית של המשחק כשמדובר בבריחה מזומבים.

בנוסף לזה, קיימות שלוש מערכות סקילים שונות, Survivor, Agillity ו-Power. כל אחת מתקדמת בנפרד בהתאם למה שעשיתם (קווסטים, ריצות\פארקור ולחימה). את המשחק מתחילים עם הבסיס של הבסיס, אבל ככל שמשפרים את כל הסקילים ומתקדמים בהם, יכולים ללמוד הכל; מבעיטות נינג'ה מסובבות נגד זומבים, לשימוש מאסיבי בנשקים שלא יכולתם ליצור לפני כן, שמחסלים את הזומבים במכה או שתיים לכל היותר.

אחד המינוסים המשמעותיים במשחק, שמתגלה למעשה כיתרון מעניין אחרי זמן מסוים, הוא המחסור של אופציית הטיול המהיר שמוכרת לנו מהמון משחקי עולם פתוח אחרים. כאן האופציה הזו קיימת רק בסוף המשחק, וגם אז היא ניתנת רק לעוד מחוז אחד בצורה דו כיוונית, ולא יותר מזה. 

"עלילה: אולי מעט צפויה אבל מצליחה למשוך ולהשאיר אותך בפנים בכל זאת"

העלילה עצמה מאוד מעניינת אבל די צפויה, ולמזלו של המשחק - עלילות הרקע, הקווסטים הנוספים והבקשות של תושבי העיר חארן מצליחים לאזן את זה ולהוסיף נדבכים מעניינים ומעשירים שלא היו קיימים בו אילולא הם. כמו למשל, קווסט אחד בו אתה מתבקש לעזור לתושבים על גדות הים שצריכים להגיע למעבורת בקרבת מקום, או כשאתה נתקל באמצע הרחוב באדם שבורח מזומבי, מחסל את הזומבי ועוזר לו להתחמק, ובדרך הוא יספר לך משהו שלא היית מגלה בדרך אחרת. 

במרכז הסיפור עומד שכיר חרב בשם קייל קריין, שנשלח אל העיר חארן במסגרת משימה להשיב דיסק וחומר מסווג לחברה אנונימית שהכניסה את העיר להסגר, לאט לאט העלילה מתקדמת והוא מגלה קונספירציה גדולה הרבה יותר משהיה יכול לדמיין, וכמו בכל סרט אקשן - המון מוות, דם ודמעות עד שמגיעים לסוף.

למשחק יש לא מעט באגים, כמו למשל העובדה שקשה מאוד להצליח לקפוץ נכון מגג לגג או מעקה אם לא מסתכלים ישירות על המעקה עליו רוצים לנחות, ועלולים ליפול לגובה של 50 מטר ולהתרסק, או למשל כאשר מנסים להרוג זומבי ובכלל מפספסים, פוגעים ברצפה ובזמן הזה הוא כבר כרסם לך את היד והבטן.

"שינוי בשעות היום: אלמנט מעניין שמוסיף רובד מעולה"

ולצד אלו - מערכות הלחימה, המוות (של הדמות) וריצות הן אלו שבעצם מוסיפות את רוב ההנאה עצמה למשחק. בתחילת המשחק אמנם די קשה לשחק בצורה רציפה בלי למות הרבה פעמים, אבל בהמשכו מצליחים ללמוד איך לשלוט במצב לטובתך. גם כאשר מתים, מאבדים מעט נקודות EXP מקטגוריית ה-Survivor וחוזרים לרוב לבית המחסה הכי קרוב, ואם מדובר במשימת סיפור ראשית - חוזרים לחיים באותה מפה בדיוק, כשכל מי שכבר הרגתם מת, ונשארו רק אלו שטרם מתו.

והאלמנט הכי מעניין שמוסיף גם הכי הרבה הנאה ואימה למשחק הוא השינוי בשעות היום. אם במהלך שעות הבוקר והצהריים אתה הציד, שבוחר מתי לתקוף ומתי לברוח מהזומבים, בלילה מתהפך המצב ואתה הופך לזה שהזומבים צדים אחריו, וזה כי במהלך הלילה יוצאים הזומבים ה"חזקים" יותר לאוויר, ואלו מסוגלים לאתר אותך (על פי רעש), לרדוף אחריך ולהרוג אותך בשניות, כך שאם נתפסת על ידי אחד מהם - כדאי שתרוץ ומהר. 

לצד החלק המפחיד שבלצאת החוצה בלילה, כל נקודת EXP שתרוויחו במהלך הלילה תוכפל רק משום שאתם פועלים בלילה, כך שאם יודעים לרוץ, להלחם נכון ולהתחמק מה-Volatiles, מצליחים להתקדם הרבה יותר מהר דווקא בלילה, מאשר ביום.

בשורה התחתונה: Dying Light הוא משחק מצוין, עם סיפור מעט לוקה בחסר וצפוי שעשוי להזכיר גם הרבה סרטי אקשן שבוצעו בצורה דיי רעה ולא כזו חיובית, אך לצד זה - מביא מערכות שלא היו קיימות בצורה כזו בעוד משחקים זומבים, דיבוב וקידוד דמויות בצורה שמעבירה המון רגש, ובסך הכל לגרום לחוויית המשחק להיות הרבה יותר מסתם חוויית משחק שגרתית. ציון בסולם פרוגי: 8/10.