Frogger

נתחיל בבחירה הברורה, בלוגו המיוחד והירקרק שלנו - הצפרדע. במשחק פרוגר, שיצא בשנת 1981, אתם משחקים בתור צפרדע שצריכה לעבור כביש מהיר ונהר, בעודה מתחמקת מרכבים חולפים, מתנינים ומליפול לתוך הנהר. יש לכם שלושה נסיונות להעביר את הצפרדע ליעדה בשלום, מבלי להפוך לכתם ירוק על הכביש או ארוחת ערב רומנטית לתנינים.

 

עוד בערוץ הדיגיטל של פרוגי:

• נמאס ממחברות? המחשבים שכדאי לרכוש עבור הלימודים
• ניסוי: האם הפיצה תגיע למפתן הבית שלכם לבד?
• חכם: קבלו כמה המצאות גאוניות שבכלל ילדים המציאו

Pac-Man

נמשיך באחד הסמלים המובהקים של הגיימינג בכלל ושל שנות השמונים בפרט - פאק-מן. ביפן, נקרא היצור הצהוב "Puckman", בהשראת המילה Pakupaku (פתיחה וסגירה של הפה). עם זאת, באמריקה, שונה השם לווריאציה שאנו מכירים היום, משום שהיה חשש שהאמריקנים ישחיתו את מכונת הארקייד ויגרדו את האות הראשונה, עד שתיראה כמו האות F. בפאק-מן, אתם משחקים בתור יצור צהוב דמוי דסקית, שמנתב בתוך מבוך עם רוחות שמנסות לתפוס אתכם, בעוד אתם אוספים נקודות. המשחק נגמר כשאספתם את כל הגלולות המופיעות ברחבי המבוך.

Donkey-Kong

במשחק הזה, שיצא גם הוא בשנת 1981, אתם משחקים בתור מריו המוכר והמפורסם. דונקי קונג, גורילה ענקית, חטף את החברה שלו, פאולין, וממקם אותה על ראש אתר בנייה, במטרה להתנקם במריו, שהתאכזר אליו. במשחק, אתם צריכים לטפס במעלה האתר, לקפוץ מעל חביות וכדורי אש ולהביס את דונקי קונג.

The Legend Of Zelda

סדרת המשחקים המוכרת של נינטנדו, שהמשחק הראשון שלה יצא בשנת 1987, סובבת בעיקר סביב לינק, שצריך להציל את הנסיכה זלדה מהרשע גאנונדורף, שרוצה להשתלט על היירול (Hyrule) בעזרת הטרייפורס (Triforce), כלומר הכוח המשולש, שכדי להשלים אותו הוא זקוק ללינק, לזלדה ולעצמו. סדרת המשחקים נמשכת משנת 1987 ועד ימינו, אבל אנחנו מתגעגעים לסגנון הארקיידי הישן שהיה לה.

Super Mario Bros

נסיים באייקון הגיימינג המוכר ביותר - סופר מריו. השרברב עטוי הסרבל האדום שקופץ על צבים ופטריות וגולש במורד צינורות ירוקים. המשחק Super Mario Bros. או "האחים סופר מריו" יצא בסוף שנת 1985 ובו אתם משחקים כמריו, המנסה להציל את הנסיכה פיץ' מידיו של באוזר, או המלך קופה. המשחק הוא משחק פלטפורמה מוכר ומצליח, שנחשב לקלסיקה האולטימטיבית בעולם הגיימינג. כל הגיימרים מכירים את הקפיצות של מריו, שבאמצעותן הוא מחסל את אויביו, את מצבי פרח האש שלו, שנותנים לו לירות כדורי אש, את הצינורות הירוקים והדגל שמריו מוריד בסוף כל שלב. אנחנו ממש רוצים עוד משחק של מריו, בסגנון הישן והמפוקסל. עם כל הכבוד למשחקים החדשים של מריו, בגרפיקת התלת-מימד (ויש כבוד רב), הם לא מעוררים אותה תחושת נוסטלגיה כמו המשחקים הישנים, שמבוגרים כמו קונסולת האטארי הידועה לשמצה.