מטורף. שליש מבני הנוער בגילאי 16 עד 18 קיבלו תמונות חושפניות של מישהו שהם מכירים. כך פרסם איגוד האינטרנט הישראלי שערך סקר בקרב בני נוער, שבדק בין היתר את הרגלי השימוש שלהם ברשת. עוד לפי המדגם, עולה כי 91% מבני הנוער נמצאים בפייסבוק ו/88% בווטסאפ. בפועל ולא על פי הסקר הנוכחי, אלא על מחקרים שנעשו במספר מקומות בעולם, הנוער נמצא בעיקר בווטסאפ ושם נעשית מרבית פעילותו, כך שאולי קרוב ל-100% מבני הנוער נמצאים בפייסבוק, אבל אין זה אומר שהם פעילים ברשת החברתית הזו. חוץ מזה, 49% מבני הנוער ציינו כי הם מתעדכנים באינטרנט ברבע השעה הראשונה לאחר שהם קמים מהשינה.

הסקר אמנם מעלה נתונים מעניינים וחשובים, אולם התופעה לא חדשה ומשנה לשנה רק מתעצמת. בפורומים תופעת תמונות העירום החושפניות רחבה ומשמעותית ולאט לאט עברה לפייסבוק וכמובן לווטסאפ, בו מעבירים תמונות וסרטונים, אפילו דקות אחרי שקורה-מה-שקורה ואפילו תוך כדי. רק שנה שעברה סיפרנו לכם על ארד אביטל, שהופצו תמונות חושפניות שלו בעקבות פריצה לחשבון הפייסבוק שלו, מה שהוביל לסחיטה ואיומים מצד הפורץ, אולם אביטל עבר זאת בשלום, "אנשים רואים את זה ומבינים את האמת מהסיפור הזה. אני לא יכול לאנוס ולא לפגוע בזבוב" אמר לנו אז, ברגעי המשבר.

עוד במדור הדיגיטל של פרוגי:

• לפני המעבדה: האפליקציה שבודקת לכם את המכשיר
• זה לא קשה להסביר את הסמיילים, 2 משחקים שווים וחדשים
• הסרטונים הוויראלים: כלבים!

אביטל מהווה רק חלק קטן ולא מיוחד בכל הסיפור הזה. כיום בפייסבוק קיימות "קבוצות הביקורות והלייקים", שמושכות אליהן אלפי בני ובנות נוער שרוצים "ביקורת" על איך שהם נראים, וכך נוצר מצב שהם מקבלים ביקורת טובה או רעה, בהתאם ללבוש. כמובן שהדבר מהווה פגיעה כך או כך באופי ובאגו. חלק מהחברים בקבוצות הולכים אפילו עד הסוף, ומחליטים לפגוע בחבר או חברת הקבוצה בכך שמפרסמים תמונות עירום שלה או שלו איתה או איתו.

עוד לפי הסקר עולה כי 24% מבני הנוער קיבלו תמונות חושפניות של מישהו שהם מכירים במייל, בווטסאפ או בכל דרך אחרת להעברת הודעות. חוץ מזה, נראה כי חלה עלייה ומשיכה לאפליקציית המסרונים "המושמדים" סנאפצ'אט, בה ציינו 32% מהנשאלים כי הם משתמשים בה. אפליקציה שמשמשת בעיקר להעברת מדיה חושפנית.

מה שעצוב בכל הסיפור, שתופעת הפצת התמונות והסרטונים לעולם לא תעלם, אלא תתרחב ותגדל, כמובן שאנחנו יכולים לשלוט בזה ולדאוג איזה מידע עובר הלאה ואיזה לא. אולם, בניגוד לריגוליזציה שיש בפייסבוק, שעוברת על התכנים שעולים לרשת החברתית הגדולה בעולם, בווטסאפ ובסנאפצ'אט זה ממש לא הסיפור. בווטסאפ ההתכתבות איננה נשמרת לאורך זמן ולמצוא את מקור ההודעה - אחד מהדברים הקשים ביותר שניתן לעשות. בטח אם זה הופץ כבר לעשרות אם לא מאות אנשים. בסנאפצ'אט הסיפור דומה, בדגש כך שההודעה מוחקת את עצמה לאחר שמגיעה ליעדה. 

© Shutterstock

בעיה גדולה יותר בעידן שלנו, בו אנחנו מעבירים את המסרים בשניות, היא הפצת השמועות, שעוד לא אושרו כלל על ידי כל גורם וכך אנחנו, המפיצים, יוצרים בהלה ופניקה בציבור. דוגמה טובה לכך הייתה בעת חטיפת הנערים ולאחרונה במהלך ימי מבצע "צוק איתן", כאשר כל שמועה שהפיצו, שעד כה לא ברור מי הפיץ אותן, התפשטה כמו אש בשדה קוצים והובילה מידי יום לפאניקה ציבורית גדולה.

כדי לפתור את הבעיה, כמובן עד כמה שאפשר, צריך להבין שכל מכשיר סמארטפון שיכול לצלם, לתעד ומחובר לאינטרנט, נחשב לכלי נשק מן המניין. צריך להבין שלא כל הודעה צריך להעביר, ולא כל תמונת עירום של האקסית צריך לשלוח לחבר הכי טוב. צריך לשלוט ביצרים, בדגש על יצר הנקמנות וזריעת ההרס והפחד. צריך לשלוח במה שאנחנו עוברים ומספרים.

הסקר שנערך על ידי חברת זטה טולס עבור המרכז לאינטרנט בטוח של איגוד האינטרנט הישראלי וחשף את הרגלי השימוש של בני הנוער, בוצע בקרב 300 בני נוער בגילאי 13 עד 18 באמצעות שאלון אינטרנטי הנועד להגביר את המודעות לגלישה בטוחה ושימוש מושכל ברשת.

על מנת לעזור ולסייע לבני נוער שנפגעו או ששלחו להם תמונות וסרטונים חושפניים, שהם מעדיפים להימנע מהם, או כאלו שנסחטו בעקבות סרטון או תמונה, איגוד האינטרנט הישראלי פתח קו טלפון פתוח במספר 03-9700911 או בדואר האלקטרוני safe@isoc.org.il במשך 24 שעות ביממה.