עד ללא היכר: העולם מתקדם, אך חלקנו נשארים מאחור. fotolia

עד ללא היכר: העולם מתקדם, אך חלקנו נשארים מאחור

העולם מתקדם בקצב מסחרר - כל יום מושקות לשוק טכנולוגיות חדשות, משוחררים עזרים חדשים שמטרתם לסייע לנו בשגרת יום-יומנו ו"לחסוך לנו זמן". הקשר שנוצר בין הצרכן לבין הקדמה הוא קשר כפייתי מיסודו, ויחד עם זאת קיימים האנשים אשר אין ביכולתם לאמץ אורח חיים זה והחברה ממש לא מקלה עליהם

בזמן האחרון אנו עדים לצמיחתן של חברות הזנק רבות המוקמות במטרה לענות לנו על צרכים אנושיים מסויימים. התגובה השכיחה ביותר הנלוות לחידושים אלו היא "מה עוד יוכלו כבר להמציא?". שאלה זו שלכאורה נראית שאלה פשוטה, שיוצאת מפינו ללא מחשבה עמוקה, טומנת בתוכה תרבות ועולם ערכים מדאיגים ביותר. מאיפה נובע הצורך שלנו לפיתוחים חדשים? מדוע כחברה פיתחנו תלות כה רבה בעולם הטכנולוגי? "העולם שייך לצעירים" - האם מרוב שמשפט זה שב ונאמר פעמים רבות, התחלנו לחיות לפיו ולהתאים את חיינו למסגרת קבועה שתצדיק את האמרה? העולם מתקדם בקצב מסחרר, אין ספק, אך בהיותו מתקדם, קיימים גם האנשים שנפשם לא חפצה בלהיות חלק מהעולם הזה, ואנחנו כחברה מתעלמים מרצונותיהם.

עוד בערוץ הדיגיטל של פרוגי:

אתה רוצה ללכת לבנק? אין צורך יש לך אפליקציה, את רוצה לקבוע תור לרופא? הרי הדבר מיותר, יש לך אפליקיציה. אפליקציה, אפליקציה, אפליקציה. מקס פריש, מחזאי וסופר שוויצרי כתב: "טכנולוגיה: המיומנות הנדרשת לארגן את העולם כך שלא נצטרך לחוות אותו". מאיפה נובע היעדר יחסי האנוש? האם מדובר ברצון כן להקל על חיינו או רצון אגוצנטרי לבודד עצמנו מהסביבה? ומה יעשו אותם אנשים אשר הן ברמה האידיאולוגית והן ברמה הפיזית, אינם יכולים להשתעבד למדיניות זו, ישארו מאחור? לא יקבלו את אותם שירותים המגיעים להם מעצם היותם בני אדם?

© צילום: Fotolia

תרבות הצריכה במאה ה-21 נמצאת בשיאה, הודות "לרעשי הרקע" המקיפים אותנו - מודלים ציבוריים, מוסכמות חברתיות והרצון של היחיד להידמות לאחר. מעטים האנשים אשר לא מחזיקים ברשותם טלפון נייד, אך האם זה אומר שאי אפשר להנגיש להם את העולם? לכאורה ניתן להסתכל על המצב כמצב דמוקרטי, עושים דברים בהתאם לרצון הרוב, אך במדינה ובחברה אין הדבר כך. בהיותנו מקיימים את הדמוקרטיה במרחב הדיגיטלי שקובעת ומכתיבה לנו כי מתפקידנו ומחובתינו להתקדם יחד עם העולם, פוגעים אנו באחת מזכויות היסוד של הדמוקרטיה עצמה - הזכות לבחירה חופשית. במצב הנוכחי כיום הבחירה האם להתקדם או להישאר מאחור לא נתונה לבחירתו של הפרט, אלא נתונה רק לשיקולן של המסגרות הציבוריות אשר מנגישות את שירותיהן רק לחלק מהאוכלוסייה.

מתוקף תפקידנו כחברה גלובלית לדאוג לציבור אשר לא נסחף אחר העדר הדיגיטלי, שברובו כולל את חלוצי המדינה וגיבורי העבר. צריכים אנו להיות אקטיביים ולא לקבל מדיניות הזנחה זו, להבין כי מתפקידנו לא רק לקבל את השונים בעידן מיידי זה אלא גם להילחם עבורם.

תגובות