שמועות והדלפות: אוהבות או אויבות של החברות הציבוריות?
לפני שמוצר חדש שמגיע לשוק, לעיתים נוצרת המולת שמועות עליו. כתוצאה מהמולות והדלפות מידע, נשאלת השאלה האם אלו משרתות את אותן חברות או שמא גורמות להן נזק? האם תופעה זו בריאה ונכונה לעידן של היום? טור דעה
הדלפות ושמועות, שתיים מאבני היסוד של התקשורת הגלובלית, מהוות חלק ניכר ממרבית חיי היום-יום של חברות רבות ואינן משאירות אף חברה מאחור. בשנים האחרונות, הסכנה שמוצר חדש או שירות חדש ידלוף לתקשורת ולעיתונות ניצבת בפני כל גוף, ארגון ואף אנשים פרטיים, ומעמידה אותם בפני צומת דרכים מוסרית שנויה במחלוקת: האם אותן הדלפות ושמועות עושות חייל לאותן חברות, משום שעל ידי כך "מציבות אותן" על המפה, או שמא הורסות את אלמנט ההפתעה, שבכל מקרה, בעידן הטכנולוגי המיידי, הולך ונעלם.
עוד בערוץ הדיגיטל של פרוגי:
- תיכוניסטים משיקים: עמוד האינסטגרם מתרחב לאפליקציה
- צועדים קדימה: החידושים וההשקות מכנס ה/IFA 2019
- חזרה לשגרה: האפליקציות שיסייעו לכם בלימודים
הביטוי "אם מדברים עליך, סימן שאתה קיים" ניצב בראש דילמה אתית זו. העובדה שהמוצר שלך או השירות שלך מסוקר, יכולה לשחק לשירותך. אילולא היו מסקרים אותך ואת המוצר שלך, ואותו שירות אינו היה יוצר המולה תקשורתית סביבו, אזי שאתה פשוט נסתר מעיני ועניין הציבור. ניקח לדוגמא את המכשיר המדובר ביותר בעת האחרונה: האייפון 11. על אותו מכשיר, נכתבים מדי יום מזה חודשים שמועות וכביכול ישנן הדלפות מידע רבות, שמצד אחד אכן גורמות להעלאת הסקרנות סביבו, אולם מצד שני, מפתחות תקוות שלא בהכרח סופן להתקיים.
חשוב לציין כי תופעה זו אינה נפוצה רק בקרב הציבור, אלא גם בקרב החברות עצמן, שלכאורה "מדליפות" תמציתי פרטים על המוצר שלהם, במטרה להעלות את העניין וההד התקשורתי סביבן (לדוגמה, גוגל בהדלפת הדור הרביעי של מכשירי הפיקסל). מהו סופן של ההדלפות והשמועות? האם אותם כלים מהווים אויביים עבור החברות הציבוריות או שאולי הם דווקא חבריהן הטובים ביותר? האם חברות אלו יכולות היו להתקיים ללא ההדלפות והשמועות שרצות סביבן? ואם כן, האם היו הן מצליחות באותה מידה? אלו שאלות שנוכח המציאות איננו יכולים לענות עליהן עדיין. כמו כן, אותן שמועות, שמעצם היותן שמועות, יכולות גם להיות מבוססות על הבלים חסרי אמת. במידה וההדלפות אינן יתאמו את המציאות, יכולות אותן שמועות לגרום לאכזבה בקרב הציבור ולגרום לתסכול של הקהל כלפי החברה בשל הסיבה שהיו נתונים לשמועות אלו.
דוגמה נוספת לעיקרון זה הינו השקתו המעורערת של מכשיר הדגל של סמסונג הראשון מסוגו: Galaxy Fold. אחת הסיבות שבגללן מיהרה סמסונג להשיק מכשיר זה כמה שיותר מהר, הוא הלחץ שהפעיל עליה הציבור, לאחר ששמע כי מתכננת היא להוציא סמארטפון מתקפל. לבסוף, החיפזון שיחק לרעתה, מאחר שמיד לאחר הפצת המכשיר לקהל מבחן, נעשתה החזרה המונית (recall) למכשירים בטענה כי נמצאים בו כשלים טכנים רבים. כתוצאה מהחשיפה המוקדמת, חברות נוספות (לדוגמה וואווי) החלו להבין כי בקרוב המכשיר החדש של החברה המתחרה תאיים על מקומן, והתחילו לעבוד גם הן על סמארטפון מתקפל שיהווה תחרות למכשיר המתחרה.
ניתן להשוות תופעה זו לשאר התופעות בטבע, להן יתרונות וחסרונות כאחד. למרות החייל הברור שעושות השמועות וההדלפות לחברות השונות, החסרונות שבדבר עלולות גם למוטט את המדרג הארגוני ואף לגרום לקריסת החברה. את האשמים במעשה לא ניתן "לזקוף לזכות" הציבור, שכן עושה את המצופה ממנו, אלא מהחברות עצמן, שלעיתים נכנעות ללחץ זה. אולם זהו גם תפקידנו לא להאמין לכל אשר מבטיחים לנו, גם אם זה מאוד נוח לנו להאמין לכך. יש לזכור כי לרבות אף אחד לא יכול להבטיח "מה יביא איתו האייפון 13" לדוגמה, וכי לעיתים משפטים והבטחות אלו נשארות רק בגדר כותרות מפוצצות.
|
|