בואו נדמיין לעצמנו את התרחיש הבא: השנה היא סוף 2023-תחילת 2024 וישראל עומדת לפני זמן בחירות. רפורמה חדשה עוברת ברוב קולות בכנסת - החל מהבחירות הקרובות, ההצבעות לממשלת ישראל יעשו באופן מקוון, כלומר אין יותר צורך ללכת פיזית לקלפי ולשלשל את הפתק של המפלגה שאנו תומכים בה, אלא לחיצה אחת על שם המפלגה מיד תשלח את קולכם למאגר הצבעות דיגיטלי. האם אופן הצבעה זה, הנאורות הטכנולוגית בהתגלמותה, זאת שעלולה להפחית באופן משמעותי את שיעורי המנעות מהצבעה, היא הדרך הנכונה ביותר לפעול?

עוד בערוץ הדיגיטל של פרוגי:

• מפגש כוכבי טיק טוק יצא משליטה: "ילדים איבדו הכרה"
• עוד לפני שיצאה: פרצת אבטחה ב/iOS 13
• עושים זאת בעצמם: כוכבי "אילת" יככבו בסדרת רשת חדשה

ניתן לתקוף שאלה זו משני כיוונים. מצד אחד, כיום שיעורי ההצבעה בבחירות נמוכים משמעותית מהשנים הקודמות. בבחירות 2019 מועד א' נרשם שיעור הצבעה של 68% בלבד בקרב אזרחי ישראל, ארבעה אחוזים פחות מבחירות 2015. שתיים מהסיבות לירידה באחוזי ההצבעה קשורות באופן ישיר להתעצלותם של האנשים ולמגבלות פיזיות של חלק מהאוכלוסיה שמונעות מהם לצאת מהבית ולגשת לקלפי. בחירות מקוונות יפתרו בעיות אלו באופן ישיר. אותם אזרחים שאינם יכולים להתנייד ולצאת מהבית, יוכלו עדיין לקחת חלק פעיל בבחירות ולהשפיע ישירות מביתם. בכל הנוגע לעצלים באוכלוסיה, שנפשם יותר חפצה בבילוי בים או בקניון הסמוך, הצבעה דיגיטלית באמצעות הסמארטפון יכולה להניע אותם לקחת חלק פעיל ביום הבחירות ולהשמיע גם את קולם. 

© fotolia

בנוסף, ביום בחירות חל ברחבי ישראל גם יום שבתון, יום בו רוב המשק מושבת על מנת שיוכלו האזרחים לצאת ולהצביע. בימי שבתון רוב מקומות העבודה אינם פועלים, דבר שמרחיב את הגרעון הכלכלי במדינה. במידה והבחירות ייעשו באופן דיגיטלי, לא יהיה צורך ביום שבתון והעול הכלכלי אשר מתלווה מדי בחירות יופחת. כמו כן, במערכת ממוחשבת אין אנו צריכים לסמוך על הריכוז והמהימנות של אותם אלפי אנשים שסופרים את הקולות, שכמו כל בן אדם, גם הם עושים לפעמים טעויות. תוצאות הבחירות יגיעו באופן מידי וסופי עם תום זמן ההצבעה. 

מצד שני, אין עלינו לשכוח את הסיכונים שבדבר. מערכת בחירות דיגיטלית הינה מערכת ממוחשבת לכל דבר, אשר גם לה עלולים להיווצר פרצות אבטחה שונות. אין אנו עוסקים במערכת ממוחשבת של עסק זעיר שבמידה ותיפרץ תהיה הפגיעה ממוקדת וצרת טווח, אלא במערכת ממשלתית כאשר סיכויי הפגיעה גדלים לנוכח האינטרסים השונים של כל אחד מהצדדים של המפה הפוליטית. במערכת ממוחשבת זו הסיכוי לזיופים בבחירות יגדל משמעותית מהסיכוי לזיופים בבחירות המסורתיות. בתקופה רגישה זו, הן מבחינה פוליטית והן מבחינה טכנולוגית, נשאלת השאלה עד כמה ילכו רחוק לדוגמה ראשי המפלגות, אשר מובלים לעיתים על ידי שיקול הדעת המוטעה שלהם, כדי לנצח בבחירות.

© צילום מסך מיוטיוב

במערכת ממוחשבת, למרות שהסיכויים לכך קטנים, קל יותר להגיע לאחראי ולהטות את תוצאות הבחירות שלא כצדק מאשר מבבחירות מסורתיות בהם ידם של אלפי אנשים במלאכת ספירת הקולות. אולם ראשי המפלגות אינם היחידים בעלי האינטרס להטות את תוצאות הבחירות, ישנן גם את מדינות העולם שגם הן מונעות על ידי אינטרסים ויכולות גם הן להתערב במערכת ממוחשבת יותר מאשר במערכת פיזית. חשוב לזכור כי לא משנה מי הארגון הממשלתי שיהיה אחראי על הבחירות המקוונות, אף מערכת איננה חסינה מפני פגיעות. תחום הסייבר בשנים האחרונות התרחב והתפתח משמעותית ואף אחד אינו חסין.

אפשר לטעון כי למרות שהעולם מתקדם קדימה ונמצא כעת בשיא האוריינות הדיגיטלית שלו, ישנם תחומים שמקומם להישאר מאחור ולא להיסחף אחר הנהירה האין-סופית לעבר המחר. לנוכח המציאות הפוליטית הלא פשוטה שנמצאים אנו בה, אפשרת התערבותם של מערכות ממוחשבות בבחירות דמוקרטיות יכולה להוביל לתוצאות הרות אסון. יום-יום מתגלים וירוסים חדשים, טכניקות פריצה חדשות, שיטות תחבולה דיגיטליות מתוחכמות, כך שאפשר רק לדמיין מה עוד יימצא בארבע השנים הבאות.