תופעת ה-Deepfakes היא אחת מהסממנים המובהקים של הנאורות הטכנולוגית השלילית של המאה ה-21. תופעה זו למעשה מעמידה במרכזה את כוחה של הטכנולוגיה ליצור סרטים, קטעי שמע וצילומים מזויפים כאשר כולה מתבססת על הבינה המלאכותית. תופעה זו, שלכאורה נראית לא יותר מהזדמנות שמימית להנאה רגעית, משאירה אחריה מדי יום מאות קורבנות. הדיפ פייקס קיימים בכל מקום ומושרשים בכל תחומי החיים - בפוליטיקה, באינטרקציות חברתיות ואינטימיות, בתשדירי פרסומת ובתעמולות תקשורתיות.

עוד בערוץ הדיגיטל של פרוגי:

• Apple Arcade: חממת הגיימינג ה(לא) קטנה של אפל
• בזמן שצמנו: אינסטגרם במצב חשוך והסתרת פעילות הנעקבים
• זה הזמן: שלוש חברות הטכנולוגיה שחייבות לנו התנצלות

על מנת להמחיש את הסיכון שבדבר, אגע בתחום הרגיש ביותר בקרב בני הנוער - תחום השיימינג ודימוי הגוף. אתם מתעוררים לבוקר שגרתי בבית הספר, חולפים על פני שער בית הספר בדרך לכיתה אולם מרגישים כי משהו חריג. אתם מסתכלים סביבכם ורואים כי עיני כל נשואות לעברכם בתמיהה מעורפלת, שוחרים למידע נוסף. לפתע אתם נחשפים לסרטון שלכם, באינטראקציה אינטימית. הפנים, מבנה הגוף, מנעד הקול, הכל שייך לכם עד אשר עולה בכם החשש כי אכן אתם מופיעים שם בסרטון, אולם אתם לא. אתם מנסים להוכיח את תמימותכם ואת העובדה כי אין לכם קשר לתוכן הסרטון אולם הראיות מדברות בעד עצמן ובמהרה מגלים כי מאוחר מדי - הסרטון הופץ ואבדו סיכוייכם להוכיח בחפותכם. אתם מנסים לחשוב על הסבר הגיוני ומריצים את התסריטים הגרועים מכל, מנסים לתת שם לקנוניה שנעשתה. נפלתם קורבן לדיפ-פייק.

© adobe stock

העובדה המבעיתה ביותר היא העובדה הפשוטה כי אף אחד לא חסין. טכנולוגיה זו לא צריכה יותר מתמונה אחת בלבד על מנת להטמיע את דמותכם בתכנים שונים כאשר הדבר היחיד שמגביל אותה זהו גבול הדמיון של עורך הסרטון. כפי שבכוחה של הטכנולוגיה להטמיע פנים, בכוחה גם להכניס משפטים שאף פעם לא נאמרו, ללא שום אמצעי זיהוי והזדמנות להוכיח אחרת. מנהג שכיח בקרב פוליטיקאים רבים כיום הוא להאשים את התקשורת בעושר ה״פייק ניוז״  שמציגה. בעוד שלפעמים מדובר בניסיון חביב לייצר ספין תקשורתי, לעיתים אכן מדובר בחדשות שמעולם לא קרו. עובדה מדאיגה עוד יותר היא כי לא צריך להיות מומחה במחשבים כדי ליצור דיפייקס משלכם, קיימים כיום ברשת האינטרנט החופשית אלפי תוכנות שתוך דקות ספורות יכולות להבנות ולהרכיב לכם מציאות חדשה, מציאות שמעולם לא קרתה ושמעולם לא תקרה. 

ובכל זאת, איך עדיין אפשר לנסות לזהות דיפ-פייקס? אם מדובר בזיוף חובבני, כל עין בלתי מזוינת יכולה לאתר את הזיוף - לרוב על פי התאורה, הצבעים והקומפוזיציה הכללית של התמונה אולם אם מדובר בזיוף מקצועי, עדיין העין האנושית לרוב איננה יכולה לזהות את הזיוף. חוקרים רבים ברחבי העולם פועלים למיגור התופעה או לפחות שוקדים על אמצעים לאיתורה, אולם עד כה לא נמצאו פתרונות ממשיים שאינם כוללים שימוש בתוכנות מחשב נוספות.

אולם תופעה זו מלמדת אותנו שיעור חשוב, שיעור שהיינו צריכים ללמוד במוקדם או במאוחר - השיעור בחשיבה הביקורתית, להבין כי מה שאנחנו רואים הוא אינו אורים ותומים אלא לרוב מונע מאינטרסים אישיים, אידיאולוגיות ומניעים זדוניים. אין ביכולתי להבטיח לכם עתיד אוטופי - נקי מאינטרסים וזיופים אלא להפך, במרוצת השנים, התופעה תצמח, תתפתח ותהיה חסרת תקדים, אולם אם כבר מעכשיו נערך מחשבתית בהתאם, נתחיל להפעיל שיקול דעת על כל אשר נחשפים אנו אליו, נוכל כחברה להתגבר על עידן הזיופים, לא משנה כמה אימתני הוא יהיה.