הוא עולה לכיתה ח', לומד בהרחבה את מקצוע הקולנוע, מבלה עם החברים ובזמנו הפנוי: מפיק, מביים, כותב, עורך ומנחה תוכנית רשת. אם עדיין לא שמעתם על דילן שטרית ו"דה טוק" אתם כנראה לא מחוברים מספיק לרשת.

דה טוק היא תוכנית רשת הומוריסטית המציגה בכל פרק שלושה סרטוני רשת ומעבירה עליהם ביקורת מצחיקה. עריכת התוכנית מאופיינת ב"קאטים" בכל משפט ושינוי מקומו של המנחה בסופן.

לפרקי "דה טוק" יש כ-10,000 צפיות ולדף התוכנית בפייסבוק יש כבר 2,000 לייקים. בראיון מיוחד לפרוגי, מספר יוצר התוכנית שטרית, על העבודה מאחורי הקלעים, שמסתבר שממש לא פשוטה. 

כמה זמן מוקדש ממך לדה טוק בשבוע?

"בעיקרון הצילומים יכולים לקחת עד חצי שעה, וזמן העריכה ממש תלוי. אין זמן קבוע שאותו אני מקדיש לכל תוכנית, זאת אומרת שאפשר לערוך את התוכנית ביום אחד ולעבוד בלי הפסקה או לערוך אותה בתוך שבוע ולעשות הרבה הפסקות. בעיקר מעצלנות", הוא עונה. 

רק מעצלנות או גם מעומס לימודי, חוגים, חברים?

"האמת שזה בעיקר מעומס. בגלל העומס גם אין זמן ממש לערוך את התוכנית, וכשיש זמן - אין זמן לתחביבים אחרים ולבילויים עם חברים. אבל זה נובע גם מעצלנות לפעמים, לערוך את התוכנית זה לא הדבר הכי פשוט ובסיסי בעולם", מגלה שטרית.

חברים ובכלל בני נוער מגיבים אחרת מאז שהתוכנית פרצה למחשב של כולנו?

"אפשר להגיד שכן" מגלה שטרית וממשיך: "כי לפני שהייתה לי את התוכנית אני לא זוכר ממש זמן שבו בני נוער הגיבו אליי בכלליות. בזכות זה שנהייתי מן 'ידוען' אז הכרתי הרבה ילדים חדשים. אבל החברים שלי שהיו חברים שלי לפני התוכנית מתייחסים אלי בערך אותו הדבר". 

מה הביא אותך לעשות את דה טוק?

"יש כמה אנשים שמהם לקחתי השראה- הפורמט של התוכנית מבוסס על פורמט של בחור אמריקאי שקוראים לו ריי וויליאם ג'ונסון. אפשר לקרוא לזה 'הגרסה הישראלית'. אבל הרעיון הגיע מהמון זמן פנוי שהיה לי בחופש הגדול של שנה שעברה. אז, פשוט החלטתי לאזור אומץ ולהתחיל לדבר על שטויות", עונה שטרית.

שטויות בשבילך ובידור בשבילנו

"טוב שזה מבדר מישהו", הוא צוחק.

מזהים אותך ברחוב? 

"כן, האמת שזה קורה בערך בכל פעם שאני יוצא לרחוב - זה יכול להיות מישהו גדול יותר ממני או חבורה של 'מעריצות'. אבל תמיד יהיה מישהו שיבוא ויגיד- 'הי אתה מהאינטרנט'. ויש גם אנשים שמגיבים לזה בצורה שלילית- יש פעמים שאני הולך ברחוב וילדים צועקים כל מיני דברים רעים. אבל כמות הפעמים שזה קורה, לעומת כמות הפעמים שמזהים אותי אנשים ואומרים מחמאות, היא קטנה מאוד", הוא מסכם.