אם יצא לכם לצפות בעונה החדשה של "הבנים והבנות", שהפכה השנה גם לתוכנית הדגל של "BIGI" (מבית ערוץ הילדים) - וודאי נתקלתם במתמודדת הבולטת, תומר אלמוג (18) מעמק חפר שכיכבה על המסך ואף הגיעה לשלב הגמר. 

עוד בערוץ הדיגיטל של פרוגי:

• ממש כמו בכדורגל: הכירו את נבחרת הגיימינג הישראלית
• מה חדש? סמסונג השיקו את Galaxy S21
• מתחת לגיל 18? היכונו להגבלות חדשות בטיקטוק

לצד התוכנית המצליחה, עלה קמפיין חדש הנקרא "סימן שאנחנו מגזימים" ובמסגרתו מתמודדי "הבנים והבנות", חשפו ושיתפו בסיפורים אישיים בהם חוו מקרי בריונות ושיימינג. 

באחד מן הסיפורים, שיתפה תומר על המקרה בו גילתה כי תמונה אישית שלה בחזייה ותחתונים מופצת בין תלמידי שכבתה וכעת היא מספרת על ההתמודדות עם המקרה, התגובות מההורים והסביבה וייעצה למי כדאי לפנות אם נתקלים בסיטואציה דומה. 

© ביאנה ויטקין

כיצד הרגשת כשגילית שהתמונה עלתה? 

"כשהסיפור הזה התרחש, הייתי בכיתה ח׳. חברה שלי ניגשה אלי ואמרה לי מה קרה וישר זיהיתי את התמונה. זו תמונה ששלחתי לחברה ובטעות הועלתה לאינסטגרם. כשהבנתי שזה קרה, ישר מחקתי אותה, אך כנראה שזה לא הספיק ובכל זאת היא הופצה בשכבה. 

כשהיא סיפרה לי את זה, פתאום הרגשתי שכל השכבה מסתכלת עלי ונועצת בי מבטים - דבר שלא חשבתי לפני כן. הרגשתי מאוד מובכת כי פתאום אנשים ללא רצוני, יודעים איך אני נראית בחזייה ותחתונים וזה היה מזעזע ומשפיל בעיניי. זו תחושה של חוסר אונים מוחלט, בייחוד לאור העבודה שזה משהו שאין לך שליטה לגביו".

ואיך הגבת?

"בהתחלה ניסיתי לבקש מאנשים למחוק את התמונה. היו כאלה שהסכימו והיו כאלה שלא. חשבתי אולי לגשת למשטרה ולנסות לברר איתם מי מפיץ את התמונות והאם ניתן לעשות משהו עם זה, אך זה הרגיש לי שלפתוח תיק במשטרה יהפוך את זה 'לסיפור גדול' ורק יסבך יותר. בסוף, אחרי ארבעה ימים בהם אני מרגישה שכבר אין לי מה לעשות, החלטתי ללכת לדבר עם אמא ולספר לה הכל. מאוד פחדתי מהתגובה שלה אבל היא הגיבה בצורה ממש טובה, הסבירה לי שהכל בסדר ושאמנם אין לי דרך לגרום לאנשים למחוק את התמונה, אך אני יכולה לשנות את הדרך בה אני מסתכלת על המקרה הזה. פתאום קלטתי שהיא צודקת, נרגעתי ובאמת אחרי שבוע כבר הפסיקו לדבר על זה ואפילו עכשיו כשעלה הקמפיין, רוב החברים מהשכבה בקושי זכרו שזה קרה".

את חושבת שבסיטואציה כזאת או דומה חשוב לספר להורים?

"למרות שהיה לי מאוד קשה לספר לאמא שלי על מה שקרה ולמרות שהובכתי ופחדתי מהתגובה שלה, הבנתי שאין מה לעשות ושצריך להתמודד עם זה ולספר לה. צריך להבין שלהורים שלנו יש יותר ניסיון מאיתנו ומן הסתם גם עצות וכלים טובים יותר להתמודדות עם זה. בסופו של דבר, הם בסך הכל רוצים את הטוב ביותר עבורנו ולכן חשוב בעיניי לשתף אותם בזה". 

מעבר להורים, למי עוד אפשר לפנות?

"אפשר לפנות למשטרה או לספר לאח גדול... לאחרונה גם נודע לי כי יש קו טלפון במספר 105 שמתעסק במקרים כאלו. אז למרות שאני חושבת שהאופציה הכי טובה היא לפנות להורים, מי שמרגיש עדין לא בנוח יכול לפנות אליהם".

במבט לאחור, האם יש משהו שהיית עושה אחרת?

"קודם כל, לא הייתי שולחת תמונה שלי בחזייה ותחתונים לאף אחד. מעבר לכך, הייתי משתפת את אמא שלי מוקדם יותר במה שקרה ולא מחכה ארבעה ימים". 

© מקס קובלסקי

מדוע החלטת לחשוף את הסיפור הזה בפני כולם?

"הסיבה היחידה שבגללה החלטתי לחשוף את זה ולהעלות את כל הסיפור הזה מחדש היא כי אני יודעת בתור מי שהייתה במקום הזה - שזה לא פשוט. חשבתי לעצמי, כמה הייתי שמחה אם היה מישהו באותה התקופה שהיה מדבר על זה ומייעץ לי מה לעשות. לאחר שהקמפיין עלה, הבנתי שצדקתי בהחלטה הזו כי קיבלתי המון תגובות מילדים שנמצאים במצבים דומים שהחליטו לפעול כמוני וסיפרו שממש עזרתי להם ומבחינתי זה שווה הכל". 

מה היית מייעצת לאדם שחווה משהו דומה לעשות?

"דבר ראשון והכי חשוב הוא שלא להיות בסיפור הזה לבד. תשתפו הורים, חבר טוב, אח גדול ותקיפו את עצמכם באנשים שאוהבים אתכם. מעבר לכך, חשוב להבין כי זה משהו שאין לנו שליטה עליו ועם כמה שזה קשה ומבאס, לנסות להמשיך הלאה ולשכוח מזה. מתוך ניסיון, אני יודעת שברגע שאני שיניתי את הגישה שלי, זה נעלם. אחרי התקרית הזו אני תמיד ממליצה שלא להעלות תמונות רגישות לאינטרנט כי אנחנו לא יודעים באמת למי זה יגיע. חשוב לי גם להבהיר לצד כל הטיפים הללו, שלא משנה מה קורה - תמשיכו לאהוב את עצמכם ולזכור שזה לא סוף העולם ובמידה ואתם חווים מקרה דומה, אתם מוזמנים לשלוח לי הודעה ואעזור לכם עד כמה שיכולה בשמחה".