לאט לאט וכמעט בלי שנשים לב העיתונות משנה את פניה, והיום, בדור שאת רוב חדשותיו אנו מקבלים מהאינטרנט והרשתות החברתיות השונות, האם קיים האפקט המסתורי שיש בצווי האיסור פרסום?

בעידן שבו כל אחד יכול לפרסם את מחשבותיו ולספר על חוויות שעבר לרשת החברתית ולבלוג שלו, וכל ניצוץ קטן מוכן לבערה ענקית בתקשורת, האם יש למשטרה את הכלים והמשאבים לאכוף את הציבור ברשת? לצערי, ככל הנראה שלא.

עוד במדור דיגיטל של פרוגי:
• מצעד המחשבים החמים לנוער. מה מומלץ?
• זהירות: וירוס חדש בווטסאפ גונב שיחות ותמונות
• התפוח שיחדור לכיס: iWallet

בואו ניקח לדוגמא את המקרה הכי טרי שפורסם בבאזז תקשורתי, פרשת "הזמר", כשעתיים לאחר שנחשפה הפרשה במהדורות החדשות, כולם כבר ידעו שהזמר המפורסם הוא אייל גולן. אך אנחנו שאולים, איך זה קרה?

מסתבר שהיה איזה בלוגר רכילות שמסתתר מאחורי מסך קטן והוא גרם לאותו זמר נזק תדמיתי של שנים. מיותר לציין שאייל לא נשאר חייב ובאותו הרגע העלה פוסטים זועמים בכל המקומות בהם הוא חבר חברתית, ויום לאחר מכן נלקח הבלוגר לחקירה משטרתית, אך הנזק כבר נעשה.

ואם לא די בבלוגרים שיחשפו פרשות, גם גופי התקשורת הגדולים למדו כיצד לשחק עם האש, אולם מבלי להישרף.

נכון שאולי הם לא עושים זאת בגלוי אך כל בר מוח וחד אבחנה יוכל מיד לשים לב לעוול הנגרם. לדוגמתנו, תמונת הזמר שהעלה לאינסטגרם באתר אחד בנושא שיר חדש שהוא מתכונן להוציא ובאתר חדשות מקביל את אותה התמונה מטושטשת ומקושרת לפרשה.

בשנות האלפיים כבר אין באמת מקום לצווים משפטיים שכאלה ובמידה ומשטרת ישראל לא תתחיל לחשוב על מערך אכיפה יותר רציני, הפרשות הבאות שיודלפו כבר יהיו על ביטחון המדינה. בנוסף, אם לא היה את הצו הזה ש"פעל" למשך תקופה קצרה, היינו יכולים לעבור על פוסטים בפייסבוק, מבלי לראות תמונות מגוחכות בנושא.

NOTE - ומה דעתכם?