אז והיום: היכרויות ושידוכים באינטרנט
אתרי ההיכרויות באינטרנט הם כבר ממש לא מילה גסה היום. התופעה התחילה כבר בשנות ה-60 של המאה הקודמת והתפתחה עד לכדי אפליקציות אינסטנט ואתרים שתמיד יהיו בהם אנשים, לכל מטרה שהיא, בכל זמן ומקום
זה ברור שכל אחד מחפש את הבןבת הזוג האידאלי שלו. מה לא הייתם עושים בשביל למצוא את הבן זוג שאתם חושבים שהוא הכי מתאים עבורכם? מסתבר שבעבר, בשנות השישים, שנים לפני האינטרנט או הפייסבוק, אנשים רבים כבר ניסו למצוא את האחד או האחת על סמך התאמה אישית.
Operation Match
האבטיפוס של אתרי ההיכרויות כפי שאנחנו מכירים אותם. הוא הוקם בשנת 1964 על ידי מספר סטודנטים. התוכנה ידעה להתאים דייטים לאנשים לפי שאלות התאמה אותם המשתמשים היו צריכים להשיב עליהן.
עוד במדור הדיגיטל של פרוגי:
• הסרטונים שיעשו לכם סוף השבוע חם
• התפוח שיחדור לכיס: iWallet
• מובלי VS אינסטגרם: מי לוקחת?
משתמש שרצה לקבל שידוך מתאים, השיב על השאלון והתוכנה באופן כמעט מיידי החזירה לו שם וכתובת לשידוך רלוונטי. זה ברור שהרווקים והרווקות לא השתמשו באינטרנט (שהיה אז בגדר חלום רחוק), אלא נאלצו להגיע פיזית לכתובת בה המחשב עם התוכנה שכבר כללה את כל המידע עמד.
כבר אז בוסס הרעיון שבבחירת בני זוג על סמך סינון מתוך מאגר נתונים גדול.
כבר שנה אחרי, בשנת 1965, לואיס אלטפסט ורוברט רוס, שני צעירים בשנות ה/20 לחייהם, הראשון רואה חשבון והשני מתכנת שעבד בחברת IBM המציאו שירות שידוכים חדש, אך טוב יותר.
TACT
שירות שמצא שידוכים לצעירים העשירים מניו יורק. בניגוד ל-"Operation Match" שחיפש התאמה לפי שאלונים בלבד, "TACT" כלל בתוכו גם פונקציה של התאמה מבוססת על פי מקום.
הלקוחות שרצו להשתמש בשירות התבקשו לשלם 5 דולר, והשיבו על שאלונים עם שאלות שעסקו בהם ובבני הזוג הפוטנציאליים. המידע הוזן לתוך מחשב מדגם "IBM 1400" שעיבד את המידע והחזיר למשתמש חמישה כרטיסים כחולים אם המשתמשת היא אישה שמחפשת גבר או חמישה ורודים אם מדובר בגבר שמחפש אישה.
כיום יש מגוון רב ועצום של אתרי הכרויות, אולם לא כולם מיועדים לגילאי הנוער. לאחר בדיקה מצאנו עבורכם כמה שכן:
FIIX
ג'ו שפירא, שייסד את JDate לפני כ-17 שנים, לקח על עצמו להמציא מחדש את ההיכרויות המקוונות, וביחד עם שותפיו רועי אלדאג, מתן גולן ונתי שיו הוא משיק את אפליקציית Fiix שמאפשרת להכיר ולתקשר עם מי שמוצא חן בעיניכם. האפליקציה כמובן זמינה באנדרואיד וב-iOS.
בנוסף, היא מאפשרת למשתמש לאתר בני/ות זוג פוטנציאלים לפי המרחק שלהם ממנו. את בעיית "אמינות" התמונות הנפוצה באתרי היכרויות למיניהם, פותרת האפליקציה באמצעות חיבור ישיר לתמונות הפרופיל בפייסבוק של המשתמש כך שמגוון התמונות שם יוכלו לתת רושם אמיתי לצופה מהצד השני.
MyLOL
אתר הדומה ברעיונו לפייסבוק, שבו אפשר להיכנס לפרופילים של אחרים ולדבר עם אנשים שונים שגם נמצאים בקרבתכם וגם נמצאים בכל העולם. לאתר הזה יש אפלקיצייה באפסטור ובגוגל פליי המוכרות לנו והיא אפליקציה הנוחה לשימוש. חשוב לציין שזה אתר שלא מתאים לאנשים בעלי נטייה חד-מינית.
TeenDate
אתר שגם מזכיר את פייסבוק, אך בשונה מהקודם הוא מתמקד בעיקר בהעלאת תמונות ולייקים. אתר נחמד, לא בשמיים, אך יש כמות גדולה של אנשים שכן משתמשים בה. הוא לא כל כך נוח לשימוש אבל עדיין נראה שזה משתלם. גם פה אין אפשרות לאנשים בעלי נטיות חד-מיניות.
Atraf
אתר שכן נותן אפשרות לכל מי שרוצה למצוא אהבה, אולם בדגש לקהילה הגאה. יש להם אירועים, זה נורא פופולארי וכן, יש אפשרות לאפליקצייה במכשירים השונים. יש כמות גדולה של משתמשים באתר וכמות המשתמשים עולה מידי יום.
האתר עובד לפי מיקום וכמובן לפי המין. חשוב לציין שאטרף הוא לא מקום כל כך ידידותי לבני נוער ביחס לשאר, ומתאים יותר לאנשים מעל גיל 18.
SO - מה דעתכם? האם אתם משתמשים באחד מאלו?