אני בן 16 ולומד בכיתה י"א בבית ספר תיכון. אני לומד במגמת מחשבים, ובמקביל לומד באקדמיה לקראת תואר ראשון במדעי המחשב. אני מוצא את מקצוע המחשבים מעניין מאוד, וגם בזמני הפנוי יוצא לי לעסוק הרבה בתכנות, אבל אני חייב להודות שהאופן שבו המקצוע נלמד בבתי הספר גורם גם לי למאוס בו, לפחות ל-5 שעות בשבוע.

עוד במדור הדיגיטל של פרוגי:

• גם אתם תומכים בברלד? "הוא זכאי"
• החיקו המושלם של חן טל: חנניה טל
• תלמיד שבוז ועצלן: מהו המקום בשבילך?

כל היופי במחשבים זה הדינמיות שלהם, האופי שבו הם יכולים להתאים את עצמם לכל דבר שרק נרצה, ולאפשר למתכנת, במעין ניפוף שרביט מעל המקלדת, ליצור יש מאין. ואם זאת, כשאני נכנס לשיעור מחשבים בבית הספר מתקבל אצלי הרושם שהפירוש של מערכת החינוך למקצוע זה שונה בהרבה.

במקום ליצור תוכנות, ולהנות ממגוון היצירתיות שהמקצוע הזה מציע, השיעורים מסתכמים ברובם בשינון קטעי קוד וטבלאות. במקום ללמוד ליצור תוכנה, לומדים נושאים ועובדים עם טכנולוגיות שעברו מן העולם לפני עשורים רבים. במקום להשתמש במחשב, דבר שנראה לי מתבקש כאשר שם המקצוע הינו "מדעי המחשב", והוא נלמד בכיתת מחשבים, משתמשים בדף ועט כדי לכתוב קוד, ופה רק מתחיל האבסורד.

אידו ג'ינו.

רוב המורות במגמת המחשבים מגיעות עם ניסיון מועט מאוד בתחום, עם יכולות מוגבלות ביותר בתפעול מחשב, ועם הכשרה לוקה ביותר. כך למשל, כששלחתי עבודת בית למורתי, נתבקשתי ממנה לשלוח אותה מחדש לאחר שינוי שם הקובץ, שכן משימה בסיסית זו, שאפילו אחי הקטן מסוגל לבצע, היוותה אתגר מהותי עבורה. גם בדיונים על החומר הנלמד, רוב המורות לא מודעות לחידושים שהתפתחו מאז כתיבת הספר, או לאופן הפעולה של הדברים באמת. לא פעם ולא פעמיים כששאלתי שאלה בכיתה שחורגת ולו במקצת מהחומר, לא קיבלתי תשובה. אין זה מפתיע, כאשר לומדים מספרים, וסיכומים, ובמצב שבו תלמידים יכולים למצוא כל דבר בעזרת הכלים הטכנולוגיים העומדים לרשותם, וקצת כח רצון.

על קיר הכיתה שלנו מוצבים מספר פוסטרים שמתארים את מקצוע המחשבים כ"צוהר אל המאה ה-21", אבל איך יתכן הדבר, כאשר הטכנולוגיות ואופן הלמידה במקצוע מזכירים יותר את בתי הספר של המאה ה-19?

אני אוהב מאוד את מקצוע המחשבים, וחורה לי לראות כיצד תלמידים מצויינים נכנסים לכיתת מחשבים, ובמקום ללמד אותם איך ליצור את העתיד, משניאים עליהם את המקצוע וגורמים להם לראות אותו ברמת נחיתות שכזו. ישראל מתפארת כל כך בהיותה מדינת הסטארט-אפ, אבל איך היא יכולה להיות כזו כאשר במקום לפתח את מתכנתי העתיד, היא רק גורמת לסלידה עזה שלהם מן המקצוע?

ניתן רק לקוות שבקרוב תצליח מערכת החינוך להתעשת וליצור סביבת למידה נאותה למקצוע חשוב זה, שעוזר למדינתינו להשאר בחזית המחקר והטכנולוגיה. אני מאמין שבעזרת ריענון של מקצוע זה, יהיה ניתן למשוך לתחום צעירים מוכשרים, שיעזרו לנו יחד, לבנות את העתיד.

הכותב הוא אידו ג'ינו, בן 16 ותלמיד כיתה י"א מחיפה, שמגביר מחשבים ופיזיקה. לומד לקראת תואר במחשבים באו"פ.