מדי שבוע נמליץ על חשבונות אינסטגרם מושקעים שממש "#שווה_לעקוב" אחריהם, במסגרת הפינה נכיר לכם קצת יותר את האנשים שמאחורי הפילטרים, הלייקים ואלו שעושים את הפיד שלנו למקום הרבה יותר מרהיב.

ההמלצה השבוע היא חשבון האינסטגרם של עדי דקל, בת 20 מחיפה, צלמת ומנהלת מדיה. לעדי חשבון אינסטגרם שמחזיק בעשרות אלפי עוקבים ובאלפי לייקים לתמונה!

עוד בערוץ הדיגיטל של פרוגי:

• מיאו: הזוג שהקדיש את כל קירות ביתו לחתולים
• מהמסך למציאות: הכפילים האמיתיים של הדמויות האהובות
• ילד פלא: הנער שיגרום לכם לנעול את הסמארטפון שלכם

והשבוע: _adidekel

ההמלצה שלנו

עולם קסום, מלא פרחים ואווירה רגועה זאת ההגדרה הטובה שמצאנו לפיד של עדי. אנחנו כנראה לא היינו מסכימים לשכב על שיח פרחים אבל עדי מצליחה להביא את המצולמות שלה לפוזיציות מעניינות אשר יוצרים לבסוף את התוצאה המדהימה שנמצאת בפיד שלה.

כמה פעמים ביום אני נכנסת לאינסטגרם?

למען האמת בתקופה האחרונה אני לא מספיק פעילה באינסטגרם (או לפחות לא מספיק פעילה כמו שהייתי רוצה להיות) אבל אני כן משתדלת להיכנס לפחות פעם אחת ביום, להתעדכן במה חדש בפיד ואצל האנשים שאני עוקבת אחריהם, גם חשוב לי למצוא זמן לקרוא ולענות להודעות שאני מקבלת.

מה זה אינסטגרם בשבילי

בשבילי אינסטגרם זאת פלטפורמה מעולה להציג את התמונות והעבודות שלי ולשתף אותן עם אנשים מכל העולם, אנשים שלולא האינסטגרם כנראה בחיים לא הייתי מגיעה אליהם ולהפך. עם האינסטגרם יש לי אפשרות להגיע להמון אנשים שלאו דווקא עוסקים או מתעניינים בצילום אבל כן מתחברים למה שאני עושה, אז זה כיף.

מה מיוחד באינסטגרם שלי

לא יודעת אם הייתי מגדירה את האינסטגרם שלי "מיוחד" או שיש בו משהו מיוחד, אינסטגרם זאת הבמה שלי לשתף את העבודות שלי ובאמת אני מעלה הרבה מהן לאינסטגרם. כן יש לי קו וסגנון מסויים, אם זה מבחינת צבעים, אסתטיקה או אלמנטים אחרים שקיימים ברוב התמונות, אז זה הופך את הפיד שלי לדי אחיד מבחינת סגנון. אני מניחה שאנשים אוהבים את זה.

התמונה שאני הכי אוהבת

זאת שאלה קשה, קורה לי שאני אוהבת תמונה ואחרי יומיים או שבועיים אני אוהבת פחות, אז קשה לי לבחור אחת שאני אוהבת מאוד, אבל כרגע כנראה שזאת המועדפת עליי. אני זוכרת שממש לפני הצילומים עצמם נפלה עליי איזה תחושה של חוסר השראה וחוסר חשק, רציתי לבטל עם הדוגמנית כי חשבתי שלא ייצא מהיום הזה כלום. בתוכנית המקורית שלי בכלל תכננתי לצלם אותה במקום אחר, אבל בדרך לשם ראיתי את השיח הזה על המדרכה ממש על שפת הכביש באמצע רחוב רנדומלי בשכונה שלי ופתאום יכולתי לראות לוקיישן, סיפור וצבעים שלמים בשיח שנמצא על הכביש, הדוגמנית המדהימה שתמיד זורמת עם השטויות שלי מיד הסכימה להשכב על השיח הדוקר הזה וזאת התמונה שיצאה. צילמתי אותה לפני שנה וחצי אבל אני עדיין אוהבת אותה. 

תמונה עם ערך רגשי

אני לא מרבה לשתף במילים כשאני משתפת תמונה, רוב התמונות שלי יש סיפור וקונספט ורגש מסוים מאחוריהן, אבל אני לא בן אדם שטוב במילים אז אני חוסכת לשתף. התמונה הזאת שבחרתי היא צילום עצמי שצילמתי לפני 3 שנים, הייתי בתקופה בעייתית ולא הכי חיובית ומצאתי בצילומים עצמיים סוג של תרפיה. לתמונה הזאתי קראתי בזמנו dare to be והיא הרגישה לי כאילו היא ממצה בדיוק את מה שהרגשתי באותו רגע… שיתפתי אותה השנה שוב באינסטגרם עם כמה מילים אקסטרה (בניגוד לבדרך כלל) ואני מרגישה שלא משנה כמה זמן יעבור, גם אחרי 3 שנים שאני רואה איך הייתי יכולה לצלם אותה ולערוך אותה הרבה יותר טוב, היא עדיין חשובה לי מאוד ואני מאוד גאה בה כמו שהייתי לפני 3 שנים כצילמתי אותה.

עם פילטר או בלי?

אני לא משתמשת בפילטרים אבל עריכה זה חלק גדול מהתמונות שלי, אז אני פשוט עורכת בפוטושופ.

מה אני הכי אוהבת לצלם?

אני הכי אוהבת לצלם אנשים, למרות שאני לא הכי מסתדרת עם אנשים ומעדיפה יותר להקיף את עצמי בכלבים מאשר אנשים אני עדיין הכי נהנת לצלם אנשים, כשאני מדמיינת תמונה או רואה לוקיישן מסוים מדהים בראש שלי זה אף פעם לא יהיה מלא בלי דמות אנושית, גם אם זה רק חלק מסוים מהגוף ולא דמות מלאה, אני תמיד אוהבת לשלב בני אדם וליצור איתם.

הקטע שלי עם פרחים

אני מאוד אוהבת לצלם בחוץ ואני מאוד אוהבת צבעים, אני אוהבת תאורה טבעית ורקע של טבע, אז פרחים הפכו אוטומטית לgo to שלי כי יש בהם כל מה שאני אוהבת, את הצבעים ואת החוץ ואת האור. חוץ מזה שהם פשוט יפים בעיניי, יכול להיות שפיתחתי אובססיה קטנה לשיחי פרחים אבל אני נהנת ממנה.

תהליך התמונות שלי

שלב ראשון זה להמציא תמונה. אני מדמיינת את הפריים בראש, פריים שכולל הכול, צבעים ותנועה ואיזה רקע ומאיזה זווית המצלמה תהיה.. לפעמים אני גם מנסה לצייר את זה אבל אני ממש גרועה בציור אז אני בעיקר מדמיינת בראש. אחר כך - ההתארגנות לצילומים, בין אם צריך למצוא אביזר מסוים, בגד או למצוא את הלוקיישן המושלם. אחרי שהכנתי את עצמי והדברים אז זה הזמן לצילומים. אחרי הצילומים אני בוחרת את התמונות או התמונה הכי טובה ומתחילה לעבוד עליה בפוטושופ, לשנות צבעים, לשחק עם התאורה, לנסות להוסיף לה קצת קסם שלא קיים במציאות. אחרי שהחלטתי ב- 100 אחוז שאני מרוצה מהתמונה ומהתוצאה הסופית (וזה יכול להיות תהליך ארוך מאוד כי אני סובלת מפרפקציוניזם קשה ביותר) אז אני מעלה אותה לאינסטגרם ומקווה שלא ישנאו אותה.

חשבון אינסטגרם שבא לי לפרגן לו

@omerika חוץ מזה שהיא חברה מאוד טובה, היא יוצרת דברים קסומים, כל הפיד שלה נראה כאילו פיזרו מעליו אבקת פיות ואני מאוד מעריכה אותה ואת היצירתיות שלה.

טיפ ממני

לשתף ולפרגן! הדרך היחידה לקבל הערכה זה להראות לאחרים את ההערכה שלכם כלפי מה שהם יוצרים ועושים.

סיכום פרופיל

הפיד של עדי שומר על קו אפור – כחול אפל אשר מכניס אותנו מהרגע הראשון לאווירה, התמונות שומרות על נקיות מסויימת למרות העריכה ואפשר ממש להישאב לתמונה ולדמיין את הסיטואציה. אפשר להבין את האובססיה של עדי לפרחים, עד עכשיו היא לא אכזבה. אנחנו נמשיך לעקוב אחריה ובאמת חושבים שגם לכם #שווה_לעקוב אחריה, לא תתאכזבו!

עוד קצת מהפרופיל של עדי

אם אתם רוצים שגם נמליץ עליכם או על חבר שלכם - תייגו את אחת התמונות שלכם בהאשטאג #שווה_לעקוב ואולי נפרסם אתכם כאן!