יובל כהן, תלמידת תיכון בת 17 מנס ציונה, היא לא בדיוק תלמידה נורמטיבית. בחודשים האחרונים היא הפכה לכוכבת ברשת החברתית "טיקטוק", וממש לאחרונה חגגה 200 אלף עוקבים. בין צילום סרטונים חדשים, שעורי בית, תנועת נוער והתנדבות במד"א, תפסנו אותה לראיון קצר!

עוד בערוץ הדיגיטל של פרוגי:

•  למרות הסערה: צ'ארלי הגיעה ל-100 מיליון עוקבים
•  מתנהגות לא בכבוד? הדרמה החדשה של משפחת דמילו
•  האפליקציה נהרסה? גולשים זועמים על העדכון החדש של אינסטגרם

מתי התחלת להעלות טיקטוקים?

"התחלתי לעלות סרטונים לפני שנה, אבל רק בחודש וחצי האחרון העמוד החל לתפוס תאוצה".

באיזה שלב הבנת שאת מצליחה באפליקציה ומוכרת שם?

"לקח לי המון זמן להבין שאני פתאום מוכרת באפליקציה, כי לא הרגשתי שמשהו השתנה. המשכתי לעשות את מה שאני אוהבת ולא עשיתי משהו מיוחד, אבל אז התחילו לעשות דואטים לסרטונים שלי והעוקבים החלו לעלות בקצב מסחרר. פתאום, סרטונים הכי פשוטים הגיעו לחשיפה של חצי מיליון צפיות ואלפי תגובות וזה מטורף. עד עכשיו זה לא נקלט לי. אני חושבת שזה נחת עליי ברגע שהתחלתי לקבל הצעות פרסום והזמנות לכל מיני ראיונות ואז הבנתי שיש כאן משהו גדול. גם עם כל החשיפה, אני עדיין לא מרגישה שמשהו השתנה. התוכן שלי נשאר אותו התוכן ואני עדיין עושה את זה לכיף ונהנית מזה".

אי פעם קרה שאנשים זרים זיהו אותך ברחוב וביקשו להצטלם איתך?

"האמת שכן, בהתחלה לא קלטתי בכלל שפונים אליי, היה נראה לי הזוי, אני לא אשקר, זה מאוד מחמיא אבל מצד שני גם מאוד מביך. אני ילדה די ביישנית עד שאני נפתחת, אז זה גורם לי למבוכה באיזשהו מקום".

מאז שהתפרסמת, קיבלת יחס שונה מחברים שלך?

"כן, אבל לא מהחברים הקרובים. הם התנהגו אליי בדיוק אותו הדבר ונתנו לי את אותו היחס. המעגל הקרוב שלי לא השתנה, אבל פתאום אנשים שלא היו איתי בקשר הרבה זמן, או שהיו איתי בקשר והתנתקו, מנסים ליצור קשר ולחזור לחיים שלי".

את מתנדבת במד"א, לוקחת חלק בתנועת נוער והולכת לשיעורי תורה. איך את מצליחה לשלב בין כל אלה לבין הטיקטוק והלימודים?

"זה קשה, מאוד מאוד קשה. בכל שבוע במוצאי השבת, אמא שלי מכינה לי סידור של לוח הזמנים שלי לכל אותו השבוע. היא מכניסה שם זמן לטיקטוק, ללמידה למבחנים ולעוד הרבה דברים אחרים. היא בעצם האחראית על לוח הזמנים שלי. זה קשה לסדר את הכול כי כמו שאמרת, אני עושה המון דברים - אבל כשעושים משהו שאוהבים, אין דבר העומד בפני הרצון".

האם את חשה מחויבת לאפליקציה? כלומר, לחץ מסוים להעלות סרטונים וליצור תוכן חדש, או שעבורך זה עדיין תחביב?

"מצד אחד, זה עדיין תחביב בשבילי. אני עושה את זה לכיף שלי, ומודעת לכך שזאת בסך הכל אפליקציה. אבל מצד שני, כשיש כזאת חשיפה גדולה, יש כל כך הרבה צפיות לכל סרטון ויש כמות עוקבים כה גדולה, כן יש לך איזושהי מחויבות לעוקבים שלך ואת מרגישה צורך להישאר פעילה ולייצר עבורם תוכן. אז אני כן מרגישה באיזשהו מקום מחויבת לאפליקציה, אבל עדיין, בפרופורציות".

איך הקורונה השפיעה עלייך באופן אישי?

"לא היה לי קל בהתחלה, כי אני רגילה להיות בעשייה כל הזמן, ופתאום להיות תקועה כל כך הרבה זמן בבית בחוסר מעש היה לי מאוד קשה. גם מבחינה לימודית, זה מצריך המון משמעת עצמית, אבל לומדים להתרגל ואני מנסה להפיק מכך את המיטב ולהסתכל על הצד החיובי בכל דבר".

מי המודל לחיקוי שלך?

"אמא שלי היא המודל לחיקוי שלי. איך שהיא עושה הכול בשקט ובצניעות ותמיד עם רגליים על הקרקע. אלה ערכים שמאוד חשוב לי, גם בחיים עצמם וגם בטיקטוק וגם במה שאני מקרינה החוצה".

יש לך הרבה תגובות טובות בטיקטוק, אך לאנשים תמיד יש מה להגיד ויש גם תגובות רעות. איך את מצליחה להתמודד עם התגובות השליליות שאת מקבלת? 

"האמת שבזמן האחרון קיבלתי הרבה מאוד תגובות רעות בעמוד שלי. אני בטיקטוק כבר שנה וחצי, ורק כשקיבלתי יותר חשיפה נחשפתי גם לתגובות שליליות. בהתחלה זה היה מאוד קשה. לא ידעתי איך להתמודד עם זה ולקחתי כל תגובה ללב. נתתי לזה יותר מדי קרדיט. היום אני מבינה שלאנשים תמיד יהיה מה להגיד, ולא משנה מה אעשה, תמיד ימצאו מה להגיד עליי. אבל כל עוד אני עושה את מה שאני אוהבת, שלמה עם מה שאני עושה, יודעת מי אני ויודעת שהאנשים הקרובים אליי יודעים מי אני, זה לא משנה מה יגיבו. יכולים להגיד עליי שאני מאולצת, מנסה לצאת חמודה בכוח ועוד דברים כאלה, אבל בסופו של דבר זה גם העמוד שלי ואני אחליט איזה תוכן יהיה בו. וכל מי שלא מתאים לו, מוזמן להמשיך הלאה. צריך פשוט ללמוד להתעלם".

איפה את רואה את עצמך בעוד חמש שנים מהיום?

"או-אה, איזו שאלה! קודם כל, בריאה ומאושרת, זה הכי חשוב. רגע, עוד חמש שנים אני אהיה בת 22, עדיין ילדה. אני רואה את עצמי מתחילה את הלימודים האקדמיים שלי. אני מקווה שאצליח להגשים את עצמי ואת החלומות שלי וגם להשיג את המטרות שאציב לעצמי".

הרבה מאוד כוכבות שהתחילו בטיקטוק כמו דיקסי דמילו ואנה זק, פתחו גם בקריירות שירה. להפוך להיות זמרת או אולי שחקנית, זה משהו שיכול לעניין אותך?

"אני לא כל כך יודעת מה לענות. זמרת אני... טוב, אני מפחדת לענות, כי אולי פתאום מחר אני אלך לצלם איזה קליפ שירה. אני אגיד לך מה, כשאתה מקבל כל כך הרבה חשיפה, פתאום נפתחות בפניך המון דלתות שלא חשבת שאי פעם יפתחו ולכן כל דבר הוא פתאום רלוונטי. אני לא זמרת, אבל אני לא שוללת, אני לא יודעת מה יהיה מחר. לכי תדעי, אולי אני עוד אפתיע".

יש לך עצה שהיית רוצה לתת לבני נוער שמסתכלים עלייך וחולמים להצליח כמוך?

"תמיד תזכרו שאתם מהממים, אל תתנו לאף אחד להוריד אתכם. תזכרו תמיד מה אתם שווים ותעשו הכול כדי להגשים את החלומות שלכם. תישארו תמיד נאמנים לעצמכם ותזכרו תמיד לבוא לכל דבר בגישה חיובית ולנסות למצוא את הטוב בכל דבר. הכי הכי חשוב, תאמינו בעצמכם".