כולנו מכירים את הטיקטוק מקרוב. מאלה שהצליחו להגיע לפור-יו, לאחרים שיודעים את התנועות לריקוד הכי חדש וגם אלו ש"זה לא בשבילם", כולנו חיים את הטיקטוק מכל פינה. אז בעוד הפלטפורמה האהובה היא כבר מזמן הבית של הצעירים ובני הנוער מבינינו, נוכח תקופת הקורונה, גם אוכלוסיות אחרות מצאו עצמם בטיקטוק. מעלים, משתפים, מובילים, כאשר הבולטים במיוחד כשחקנים החדשים בזירה, הם תאמינו או לא, הפוליטיקאים.

עוד בערוץ הדיגיטל של פרוגי:

• זה מה שחשבנו על אוזניות ה-Galaxy Buds Pro
• לשלוט במכונה מרחוק ולקבל פרסים אמיתיים
• שחר טבוך חושף פרט מפתיע על כוכבת אהובה
  

אם היינו אומרים לכם לפני חמש שנים, שהדרך של שר ההתיישבות להשיג הכרה תהיה בבגדי קרטה, שראש הממשלה יספר לכם בסרטון משעשע שהיה עובד בהדחת כלים בקפיטריה בתיכון שלו וששר הביטחון יטעם מנות מסורתיות מרוסיה מול המצלמה, סביר להניח שהייתם חושבים שהסיטואציות הנתונות נלקחו ממערכונים של "ארץ נהדרת". אך לא, הסיטואציות האלו הן בסך הכל סרטוני טיקטוק ממש אמיתיים, שפורסמו ממש לא מזמן, של כמה מנבחרי הציבור שעתידים להיות השחקנים המרכזיים בבחירות הקרובות.

נדמה שהשנה האחרונה שינתה לכולנו את כללי המשחק והטיקטוק הפך למרכז ההתרחשות בתחומים רבים. מפרסמים גדולים מוותרים על שלטי החוצות לידם רובנו כבר כמעט לא עוברים, ומגיעים אלינו שם, בסרטונים קצרים ושנונים. הכוכבים האהובים עלינו ביותר נמצאים שם וטרנדים קמים ונופלים במהירות האור. אז שנה חדשה, מערכת בחירות נוספת, וגם הפוליטיקאים מבינים שבתקופה הקרובה, גם הם יצטרכו להמציא את עצמם מחדש.

אמנם בחירות הן לא דבר חדש במציאות שלנו בשנים האחרונות, כשהאחרונות היו לפני פחות משנה, מרץ 2020. אז מה קרה באחד עשר החודשים אחרונים? איך בתקופה של פחות משנה הפלטפורמה שנחשבה למחוזם של הצעירים, הצליחה לסחוף את הפוליטיקאים הגדולים ביותר ולהפוך לחלק בלתי נפרד מקמפיין הבחירות שלהם?

רגע, אז מה לפוליטיקאים ולטיקטוק?

כשאומרים פוליטיקאי, כולנו מדמיינים את הדמות הטיפוסית. ארשת פנים רצינית, חליפה מחוייטת, עניבה, דיבור גדול ומשכנע. דמות, שרחוקה שנות אור מתכני הטיקטוק שקיימים היום. ובכל זאת, גם הפוליטיקאים, הטיפוסיים ביותר, מצאו את עצמם לאחרונה במעמקי הפור-יו. עם עשרות ואף מאות אלפי צפיות עד מיליונים, הם הגיעו לטיקטוק ונדמה שהם שם להישאר, לפחות עד מערכת הבחירות הקרובה. וכמו בזירה האזרחית, גם בזירה הפוליטית, אותו הטיקטוק הפך למקום בו אתה רואה ונראה. "מי שלא שם, לא קיים", והפך לזירה חיונית לא פחות מדוכן הנאומית בכנסת. אולי אפילו חיוני יותר, על מנת להגיע לקהל, במקום בו הם נמצאים רוב שעות היום.

ומה לגבי זכות ההצבעה של הקהל בטיקטוק?

אז נכון, רוב כוכבי הרשת שאנו רואים בטיקטוק עוד יצטרכו לעבור מערכת בחירות או שתיים, בקצב שלנו, עד שיוכלו לצאת ולממש את זכות בחירתם. אבל בעוד רוב האנשים שנמצאים לנו בפור יו הם בני 16 או פחות, יש המון משתמשים מבוגרים קצת יותר, רואים ואינם נראים. שבשבילם, נוכחות של פוליטיקאי כזה או אחר היא כמו מחט בערימת שחט. ולמה? כי בתקופת הקורונה הטיקטוק הפך להיות הבית של כולם. אל הילדים המשועממים הצטרפו ההורים שלהם והחברים שלהם שנמצאים שם, קצת מתחת לרדאר. הפוליטיקאים זיהו מכרה של ממש שקשה מאוד להתעלם ממנו.

עם זאת, גם בני הנוער שטרם יכולים להצביע, מזהים את המאמץ של הפוליטיקאים להגיע למימד הזה, שעד עכשיו הוגדר כשלהם, כך שהם בהחלט יזכרו להם את זה עוד כמה מערכות בחירות מהיום, כשיוכלו להצביע, ועד אז יזרקו איזו מילה טובה להורים כשרואים את אותו כוכב טיקטוק, נואם דרך מסך הטלוויזיה בסלון.

בגובה העיניים?

טיקטוק היא רשת חברתית. מקום פחות רשמי מדוכן הנואמים בכנסת או ישיבות הממשלה, בו אנשים מרגישים, או לפחות כאילו, יותר בנוח. הפוליטיקאים הבינו, שדרך שידורים דרמטיים בחדשות, חליפות מעונבות ופנים רציניות, לא יוכלו להגיע לדור המצביעים הצעיר, או לדור ההמשך של אלו. חלקם מצליחים להתאים את עצמם לפלטפורמה החדשה. יודעים להעלות את הסרטונים הנכונים ולהגיד את המילים הנכונות: ראש הממשלה בנימין נתניהו שלצד הסרטונים המשעשעים מעודד את עוקביו לקרוא ספרים, או עושה לעצמו תספורת, יו"ר מפלגת כחול לבן בני גנץ שמשתף תמונה מהגיוס שלו, לטובת העוקבים שהולכים להתגייס בקרוב, ראש מפלגת יש עתיד יאיר לפיד שמעודכן מאוד בטרנדים שיש לפלטפורמה להציע, או עידן רול חבר הכנסת מטעם יש עתיד, שנראה שנולד לפלטפורמה.

לצד המצליחים יותר ופחות, יש גם כאלו שעדיין לא הצליחו לעלות על הגל והופכים בדרך כלל לניסיון נחמד שמוכיח שהם צריכים להישאר בלשכה בכנסת, ופחות בפור-יו.

עם זאת, חשוב לשכוח, שכל סרטון טיקטוק של פוליטיקאי, תוכנו ככל שיהיה, מחושב ומתוכנן בקפידה על ידי מספר אנשי מקצוע ויועצים תקשורתיים של אותו הפוליטיקאי, שיודעים טוב מאוד מה הם עושים ומה הם מעוניינים להשיג מהסיטואציות המשעשעות, שאצל חלקם נראות מעט מתוסרטות. עם צבא מאחור על כל סרטון, אלמנט הטבעיות, הספונטניות והאי-רישמיות המאפיין את הפלטפורמה, הקסם די הולך לאיבוד ואיתו גם "גובה העיניים" אותו הפוליטיקאים מנסים להציג.

האם זו הדרך?

האם נכון לבחור לחבב או לצדד בפוליטיקאי על סמך סרטוני טיקטוק קצרים של עד דקה? האם אנו מבינים את העקרונות שלו, את התכניות את מה שיש לו להציע, או שאולי אנחנו מסנוורים מהטרנד שהוא בדיוק עשה או כמה הסרטון שפרסם מצחיק, בלי בכלל להעמיק במה הבן אדם הזה יכול להציע לנו, ולמה בו אנחנו רוצים לבחור? האם זה הרקע שנרצה לתת לדור הבא, שכך פוליטיקאים ייבחרו ויקבלו הכרה, לפי כמות לייקים ושיתופים בטיקטוק, ולא לפי העתיד שלנו?

מה זה אומר עלינו?

זוהי שאלה שאנו בהחלט צריכים לשאול את עצמנו, משתמשי הטיקטוק הצעירים. אם הצטרפותם של הפוליטיקאים בטיקטוק נובעת ממאמץ להגיע אל ליבינו, או שאולי אנו לא מתאמצים מספיק לצאת מהרשתות החברתיות, ולהסתכל סביב. האם המעבר של זירת הבחירות לטיקטוק הוא מראה חברתית לדור שלנו? מה הוא אומר על הסבלנות שלנו, או אולי על האטימות שלנו לנוכח החדשות, והבחירות במדינה שלנו. הניסיון שלהם להתקרב לפלטפורמות הצעירות, הוא אולי חוסר הניסיון של הצעירים להחשף למשהו אחר, ועל כך יש לנו המון חומר למחשבה. יותר מכל אנחנו צריכים לשאול את עצמנו - האם זו הדרך בה נרצה לייצר דור חדש של נבחרים, או יותר מכך, דור חדש של בוחרים?