משה כורסיה, רווק בן 30, כבר חמש שנים עובד כמורה בחצי משרה בחטיבת ביניים. אבל אם תשאלו אותו, הוא קודם כל מגדיר את עצמו מוזיקאי, אחר כך מחנך ולבסוף יוצר תוכן "אני מגדיר את עצמי לפי סדר החלומות שלי בחיים. מגיל קטן החלום היה להיות מוזיקאי על במות. הייתי נוסע עם אמא לדודים במונית עם ווקמן וקלטת של מייקל ג'קסון וחולם שאופיע מול עשרות אנשים. בגיל 15, עלה החלום להיות מחנך. את החינוך אני כבר מגשים ועל המוזיקה אני עובד. מבחינתי שלושת הדברים משתלבים".

בניסיון לקדם את המוזיקה החליט להעלות סרטונים לרשתות החברתיות כחלק משגרת החיים שלו, ועל הדרך גם בזמן שהוא מלמד בכיתה. את הסרטונים האותנטיים דאג לערוך בצורה מהירה, עם כתוביות והמון שנינות והומור - מה שהוביל לאלפי צפיות ועוקבים חדשים.

עוד בערוץ הדיגיטל של פרוגי:

• זו הכוכבת שבן זיני מקים איתה צמד חדש?!
• פלג לביא בראיון: "אני לא באמת משוגעת כמו שאני ברשת"
• "ויתרתי על משכורת גבוהה בהייטק לטובת הגיימינג"
  

- כמה החשיפה ברשתות החברתיות הייתה מהירה?

"בכלל לא. אני באינסטגרם 4 שנים כשמתוכם 3 שנים לא קרה כלום. בחופש הגדול האחרון החלטתי שאני מתמקד באינסטגרם, ייצרתי תוכן בלי הפסקה, שהעיניים יפתחו עלי והיעד הראשוני 2500 עוקבים. אבל אמא שלי עברה תאונת דרכים קשה וכמעט איבדה את חייה. שיקום חודשיים וחצי שבהם אני צמוד לאמא, כל החיים והתכנונים נעצרו ואני רק עם אמא. אבל הקדוש ברוך הוא אינו משיב ריקם והוא תיגמל אותי כי ב-1 לספטמבר כשאמא יצאה מהשיקום ואני חזרתי ללמד ויצאנו לטיול".

- מה היה הסרטון הראשון שהתפוצץ ברשת?

"בטיול הזה עשיתי סרטון על זה שאני מחנך,  סרטון כזה אותנטי שאני אוכל חטיפים מהתלמידים ומשם החלטתי לצאת עם עוד סרטונים והעוקבים עולים ועולים. גם הסרטון של היריקה היה טירוף. בכנות אני יכול להגיד שביום רגיל בלי הרשת הייתי משתגע, מתעצבן עד שמוצא את הילד שירק ומעיף אותו. אבל באותו היום הייתי מאד עמוס, לא היה לי זמן, לא רציתי לבזבז אנרגיה ופתאום אמרתי וואי זה יכול להיות אחלה תוכן וזה התפוצץ".

@moshekorsia

הכי כייף בחינוך

original sound Moshe Korsia

 - מתי הייתה הפעם הראשונה שזיהו אותך מהטיקטוק?

"האמת שאני לא זוכר... זה נורא? פשוט זהלא מרגש אותי. הרבה יותר מרגש אותי שאנשים שרים איתי את השיר שלי "שמישהו יקרא לי אמא" כי בסוף אני עושה את כל זה בשביל המוזיקה, זו המטרה שלי".

- אז איך משלבים את הקריירה כמוזיקאי עם תחום החינוך?

"בשניים הראשונות חינכתי 120 אחוז משרה, לימדי 5 כיתות ו-8 מקצועות. באיזה שלב התחלתי להיות עייף והבנתי שאני צריך להוריד הילוך. ביקשתי לחנך כיתה אחת, להיות איתם, ללמד גמרא. אני היום על 50 אחוז. כל שאר הזמן אני מתעסק במוזיקה, בהקלטות, ביצירת חומרים וכמובן בעריכה של החומרים שצילמתי לרשתות אבל ברור שאם לא החינוך, מה שקורה ברשת לא היה קורה".

- בתקופה האחרונה שוב עלתה לכותרות מחאת המורים על השכר, איפה זה תופס אותך?

"זה לא שכר טוב נקודה, זה תעודת עניות לחברה שלנו. זה משפיע עלי אבל אני מראש לא בונה על הכסף ממשרד החינוך, הוא מכסה נטו את האוכל והדלק. כל השאר זה המוזיקה והקמפיינים. כואב לי על אנשים שנותנים את כל החיים בשביל החינוך וצריכים למצוא עבוודת נוספות כדי להתפרנס".

- מלבד השכר, מה לדעתך צריך לשפר או לשנות במערכת החינוך?

"חייב שינוי מהותי בכל מה שקשור למערכת החינוך, כי יש פער בין המערכת לתלמידים. רק לא, יש גם פער גדול ביני לבין המערכת. אני לא מורה קלאסי, אני עוף מוזר. אני יצור, אני שש שנים שם ולא מצליחים לאכול אותי ואולי זה גם חלק מהקסם. יש יתרונות וחסרונות אבל חייב לעשות חושבים מחדש איך שוברים את הכל ובונים את הכל ומביאים עוד אנשים טובים למערכת".

 - עד כמה התלמידים שלך מעורים בכל מה שאתה מצלם ומעלה?

" יש לי כיתה איכותית ברמות, ילדים טובים ולרובם אין טיקטוק אבל למי שכן, הם דואגים לשתף את הסטרונים בקבוצות וואטסאפ, הם מעורים ויודעים עלי הכל. למרות הניסיונות לחסום כדי שלא יחפרו לי על מה שעשיתי".

- מה הגבולות האדומים שלך כשאתה יוצר תוכן?

"הגבולות הם אך ורק לי, אני יודע שאני בתוך מערכת חינוך ויש ילדים שרואים אותי כמו אבא, יש דברים שלא מתאימים, שלא אצלם ולא אעלה. אם נגיד לעשות שטויות וצחוקים זה כמו מה שקורה בכיתה, אז הם לא בשוק. מבחינתם במציאות ובסרטונים זה אותו בנאדם."

- אין פחד שהגבולות לא מטשטשים עבור הילדים- פעם מורה, פעם יוצר תוכן?

"הרבה מורים בעיקר שואלים אותי איך אני עושה את זה, איך אני מרגיש בנוח, האם זה לא פוגע במשמעת. אני יודע להגיד שאני מחזיק כיתה טוב, התלמידים שלי יודעים את הגבולות טוב. אני כן רחמן, אבל היד על ההדק. בדרך כלל התלמידים יודעים מתי אני רציני. כן יצא לי פעם לעצור את הסרטון באמצע ולהגיד אם אתם לא יכולים להכיל את שני הדברים ביחד, אז אני גונז את זה. אבל הם אוהבים את זה ובסוף זה כמה דקות בשיעור. אם התלמידים לא יידעו לעשות את ההפרדה, אני אפסיק לצלם".

- מה לגבי המורים וההורים, איך הם מקבלים את התכנים שאתה יוצר?

"כמו עם התלמידים, הדמות שפה מכירים חמש שנים היא אותה דמות גם בסרטון. היה מקרה שאמא פנתה למנהל ואמרה לו שהיא לא יודעת אם זה מתאים שיהיה לבן שלי מורה בטיקטוק ושהיא שוקלת על כיתה אחרת ומחנך אחר. כשהוא אמר לי, הבנתי אותו וגם אמרתי לו שיעשה רק מה שטוב לילד ושיגיד לאמא שכל הכיתות פתוחות בפניה אם היא מרגישה שהבן שלה כלוא ולא טוב לו. בסוף הבן לא רצה לעבור והוא נשאר בכיתה והיום מסיימים יחד שנתיים. אם לא הייתי מאמין שזה עושה לתלמידים שלי טוב, לא הייתי עושה את זה. לא הייתי מוכן שהתלמיד שלי ייפגע בגלל שיש לי חלומות".

 

 

 

View this post on Instagram

A post shared by Moshe korsia משה כורסיה (@moshe_korsia)

לאחרונה כורסיה מנצל את חשבון האינסטגרם שלו גם לפינת שידוכים בה מעלה רווקים ורווקות לפי בקשתם. מבחינתו זו הזדמנות למצוא זוגיות אמיתית ולקבל על הדרך הזמנה לחתונה.

- פינת השידוכים שפתחת כוללת גם אותך?

"עם הפינה או בלי, אני מתמודד עם הודעות באינסטגרם, החשיפה קיימת אז אני כרגע לא חלק מהפינה. בכללי אני מעדיף שלא לצאת עם מישהי שהתחילה איתי באינסטגרם. עשיתי את זה פעם אחת וזה לא היה נכון ולא הרגשתי שיכול לצמוח ממנו משהו אמיתי. מידי פעם יוצא עם נשים שלא מכירות אותי ברשת או במינימום מכירות ולא מרגש אותן בכלל, שיהיה קשר רגשי נורמלי. אני עדיין מחפש אבל יודע להגיד שזה יגיע."

- הוצאת לפני כמה חודשים את השיר "שמישהו יקרא לך אמא", שמדבר על זוגיות ורצון להקים משפחה. איך הגעת לכתוב אותו?

"לפני שנתיים הייתי במילואים, שובצתי לחטיבה צפונית בעזה, היה כיף לפגוש את כל החבר'ה ולהעלות זכרונות ואז הגיע הערב, ואני בן 30 וכולם פתאום בשיחות טלפונים עם הנשים והילדים ופתאום רגע בצד, בודד ופתאום אני עסוק בחלומות שלי ואני לא חושב על משפחה וילדים ופתאום זה בא לי לפרצוף. מרגיש שכולם התקדמו ונשארתי מאחורה. 

כתבתי שיר שיהיה לי עוד למי להתגעגע, שיר נחמה שהכל יהיה טוב ויהיה בסדר. ביקשתי מחבר שלי אוריאל שוקרון להלחין אבל הוא אמר לי להפסיק לדבר על עצמי ולכתוב על אחרים כדי שיוכלו להזדהות איתו. התחלתי לדמיין בחורה רווקה שהיא לבד כמוני ואני מנחם אותה, בכלל לא חשבתי על זה בקטע של פוריות עד שהגיעו מאות תגובות על זה ועל ששנים מנסים להביא ילד. אז הבנתי לשם הלך השיר והשיר הזה לא כבר לא רק שלי, שחררתי אותו ממני. הפידבקים כל כך גדולים והמשקל שלו היה כל כך כבד. האחריות שלי היא שהוא יגיע לכל אחד למדינה, אני רק הצינור שלו".

- מה השלב הבא?

"המוזיקה בכל הכוח. עובד על לצלם קליפים, יש כבר כמה שירים סגורים, יש לי צוות של מנהל אישי וחברת בוקינג ואני מרגיש יותר מתמיד שעומד לקרות. אנשים יתחילו לזהות את השירים ויבואו וישירו איתי ואני סוף סוף ארגיש שאני עושה מה שחלמתי עליו, חלום עקשן שמסרב לקרות כמו שאני רוצה מעל חמש שנים. השאלה הגדולה מה יקרה כשהחלום יתגשם".

 - יש סיכוי שתוותר על החינוך?

" שאלה מעולה. אני לא רוצה לוותר על החינוך. השאלה מאיזו זווית אבוא לחינוך. האם אני רוצה להיות מורה בתוך כיתה? לא, בטח לא במערכת החינוך שקיימת היום. האם אני מאמין שאני יכול להשפיע גם מבלי לחנך בתוך כיתה? מאמין שכן. אני רוצה להשאר במשבצת חינוך לכל החיים, רק לא בטוח שזה יקרה בתוך כיתה. החלומות שלי רבים ואני רק צריך ללמוד איך משלבים".