ליאן חיון ואווה סלע הם שני שותפים, שהגיעו לטיקטוק לגמרי בטעות - או יותר נכון, בגלל התערבות. בניסיון לפרסם את מכון הקעקועים שלהם, התחילו ליצור תוכן לרשתות אבל לרגע לא חשבו שהסרטונים יגיעו במצטבר למאות אלפי עוקבים. מה שקנה את הקהל זה דווקא האותנטיות, ההומור וסגנון החיים ה"בוז'י" של השניים. אם לא הבנתם מה זה 'בוז'י', לדבריהם של השניים מדובר במישהו מפונק, שאוהב להוציא כסף על שטויות וחי בפזרנות. אז איפה זה פוגש אותם בחיים האמיתיים? פשוט תמשיכו לקרוא את הראיון הבלעדי עם השניים.  

עוד בערוץ הדיגיטל של פרוגי:

• Game On: משחק הבאטל רויאל שמשלב גיימרים ישראלים
• מאפס לאלפיים: לצלם כמו מקצוען עם הסמארטפון
• טיקטוק שכולו אימה: "להפחיד אנשים הוא דבר משימתי עבורי"

זה ראיון משותף ראשון שלכם. דמיינתם שתגיעו לרגע?

אווה: "בכלל לא. אנחנו עדיין לא מעכלים את זה"

ליאן: "רגע, כשאת כותבת אנחנו עדיין לא מעכלים את זה תכתבי 'אווה אמרה' כי אני לא אמרתי את המשפט הזה. אני אמרתי 'לא' אני כאילו בהלם. זה הכל".

תספרו לי קצת איך הכול התחיל? איך הגעתם למצב הזה?

ליאן: "לי ולאווה יש סטודיו קעקועים שאנחנו עושים ביחד. אמרנו לעצמנו שאנחנו חייבים לפרסם את אותו. דיברנו על זה שטיקטוק זה רעיון טוב אבל אמרתי לאווה 'מה לי ולטיקטוק?'. ואז אווה אמרה לי 'מה זאת אומרת ליאן אתה יכול להיות הכי טוב בטיקטוק'. אמרתי לה 'מה? לא' והיא התעקשה שכן. עשינו התערבות, אם אני טוב בטיקטוק אז אני מחויב לעשות סרטונים ולהיות יוצר תוכן, אם אני לא טוב בטיקטוק אז אווה את מנקה את הבית כל הזמן. הסרטון הראשון הגיע אני חושב ל-40 אלף צפיות, עשינו עוד אחד שהגיע למאה אלף ומאז מאה אלף בכל פעם״.

אז אנחנו כאן רק בגלל ההתערבות?

ליאן: "היי היי, אל תוציא אותי לא יפה ככה. אני כאן בגלל ההתערבות ובזכות ההתערבות".

איך הכרתם?

ליאן: "אני ואווה הכרנו כי הייתי עושה מלא מסיבות בריכה פעם ואווה פעם אחת הגיעה למסיבת בריכה שלי ועפתי עליה. זהו ואז נהיינו חברים ממש טובים".

אווה: "כן, ישבנו ודיברנו בחוץ כמה שעות וממש התחברנו. זה היה לפני חמש שנים".

והכימיה ביניכם נוצרה מהרגע הראשון?

ליאן: "אני טיפוס, בחור מיוחד ואני חושב שלקח זמן לאווה זמן להבין מה אני רוצה".

אווה: "זה מאוד נכון. לקח לי המון זמן לעכל את ליאן. תמיד אהבתי אותו אבל גם פיזית בהתחלה היינו פחות מתראים ולאט לאט יותר".

ליאן: "היא נבהלה ממני בהתחלה אני חושב. אבל אווה בואי תגידי איך היום".

אווה: היום ומה זה היום, כבר שלוש שנים בערך, אם לא יותר, שאנחנו נפגשים כל יום".

ליאן: "מה? את גרה איתי... פשוט נפל לאווה האסימון שאני לא מפלצת. זה העניין. נפל לה האסימון שלא סתם אני לא נחמד, שאכפת לי ממנה באמת. כי הייתי כל הזמן נופל עליה".

איך הגעתם למצב שאתם גרים ביחד?

ליאל: "היינו ארבעה חברים מאוד טובים. הבית שאנחנו גרים בו עכשיו היה הבית של אמא של אווה. היא השכירה את הבית כי הוא היה ענק מידי בשבילה ואז אני באתי ואמרתי ׳חברה יש לי רעיון. כולנו רוצים לצאת מהבית של ההורים ואמא של אווה רוצה לצאת מהבית הזה אז בואו נחליף אותה.' בהתחלה הם הסתכלו עליי כמו מפגר ואז תוך שבוע זה מה שעשינו". 

כמה זמן אתם גרים ככה?

אווה: "שנה וחצי".

איך שאר השותפים מקבלים את זה שאתם כל היום מצלמים ומתעדים ויוצרים תוכן?

ליאן: "אני אגיד לך מה, אנחנו יוצרים תוכן אז זה שלנו וחלק עפים על זה וחלק פחות. אבל זה לא מפריע. בואי נגיד ככה, היום כל השותפים בבית מאוד תומכים, אפילו החתולים".

איך נראית הדינמיקה ביניכם כשהמצלמות כבויות?

ליאן ואווה: "אותו דבר".

אווה: "זה כל הפואנטה".

ליאן: ״אם זה לא היה אותו דבר אז אין שום טעם בסרטונים. היינו מעלים אותם כל יום כדי שיהיו עוקבים. עכשיו אנחנו מעלים רק אם באמת זה יצא טוב, אם אווה באמת הצליחה לעבוד עלי".

יש סרטונים שהם מבוימים?

ליאן: "כן, בטח, יש כמה. הסרטונים לדוגמה כל הסרטונים שאנחנו הולכים נגיד ל'סופר פארם', אז סרטונים שאנחנו קובעים מראש ועושים ביחד. אז נגיד אווה מציקה לי בכוונה, אבל אין תסריט. זאת אומרת אני יודע שהיא הולכת לצלם אותי, אני לא יודע כמה היא הולכת לעצבן אותי, אני לא יודע כלום. אבל זה הפעמים היחידות שאני יודע שטיקטוק הולך להגיע".

הייתה לכם פעם איזה מתיחה שהשתבשה, משהו שעבר את הגבול?

ליאן: "כן, היו כמה. נגיד הייתה אחת קצת קיצונית שאני עשיתי לאווה".

אווה: "איזה?"

ליאל: "זה טוב שהיא לא זוכרת. היא בטראומה, היא מדחיקה. בהתחלה אני לא ידעתי איך להחזיר לה היא הייתה פשוט משגעת אותי, כאילו מה אני אהרוס את הבית? אז מה אני אעשה? אחד הדברים הקיצונים שעשיתי היה לקחת פשוט נייר כסף ולשים לה על כל הבית, על המיטה, כל החדר היה מכוסה בנייר כסף. במתיחה אחרת, ניצלתי את זה שאני קצת מוגלי, שאני יכול לטפס על כל עץ והיא עצבנה אותי, אז לקחתי את כל הארון שלה מקופל, לא מקופל, לא משנה ופשוט תליתי את כל הבגדים שלה איזה עשר מטר באוויר, על העצים עם אזיקונים ואווה פשוט אבדה את זה ברגע שסיימנו לצלם".

איך לא תיעדת את הצעקות של אווה?

ליאן: "את צודקת, נכון. אגב היום גם זה נכנס לטיקטוק. פעם זה היה כזה 'מה? מותר להראות?' אבל היום גם זה נכנס. הייתה עוד מתיחה, לקחתי את הבגדים שלה וזרקתי מעל הארוניות במטבח שכמות האבק והזבל שהיו שם, וואו אני לא יכול להסביר לך ופשוט לקחתי את כל הבגדים שלה וסידרתי אותם שם יפה. זה נגיד היה פסיכי".

אווה: "עכשיו אני קולטת שיש לי כמה כתמים על בגדים ספציפיים ועכשיו אני מבינה".

ליאן: "והיו עוד כמה מתיחות שלא צולמו".

אתם מרגישים באמת שיש אולי איזשהו יותר מידי פוליטקלי קורקט בטיקטוק, שאתם כל הזמן צריכים לפחד ולחשוב עשר פעמים לפני שאתם מעלים תוכן?

ליאן: "אני חושב שיש הרבה יותר מידי פוליטיקלי קורקט ואני רוצה להיות בן אדם שהוא לא פוליטיקלי קורקט. אני מאמין שאנחנו הכי פחות. בלייבים שאנחנו עושים אני משתדל להגיד את דעתי. יש לי דעות מאוד אבסולוטיות. אני חושב שדווקא כיוצר תוכן, כשיש פלטפורמה צריך להיות שונה ולא לעשות כל דבר שהולך בטיקטוק. אגב בגלל זה אני אישית לא יודע מה קורה בטיקטוק. אני לא נכנס לטיקטוק, אני לא צופה בסרטונים. אני עושה את זה לכיף עם אווה אבל אני לא בלופ בכלל. תגידי לי שמות של טיקטוקרים ואני לא יודע. זה לא שאני מתנשא בכלל. זה ילכלך את העבודה שלי בעיניי. אני אוהב שאנחנו עושים מאפס".

אתם מצליחים להתפרנס מהעבודה ברשת?

ליאן: "לא, כרגע לא מצליחים להתפרנס מעבודה ברשת".

הציעו לכם קמפיינים?

ליאן: ״האמת שזה קטע מוזר. כל הזמן חיכינו שמישהו יפנה אלינו. בהתחלה היינו כזה, מה לנו וללהיות מפורסמים, אני עד היום לא יכול לקרוא לעצמי מפורסם, אבל נגיד אני מוכן ל'ידועים בציבור'. ציפינו שבאיזשהו שלב יפנו אלינו אבל לא פנו אלינו אף פעם. רק כשהלכנו לסוכנות JUMP, לאלכס (נסטר) כפרה עליו, התחלנו לקבל סוף סוף קמפיינים. כשאתה עושה משהו במשך שנה ורק אז יש תגמול אחרי שנה, אתה מחלק את זה לשנה אז זה פחות מאלף שקל לחודש עד שאתה מצליח להתפרסם".

איך אתם מצליחים לשבור את הטיקטוק כל פעם? יש איזה נוסחה ספציפית, יש סוד?

ליאן: ״אני חושב שהסיבה היא כי אנחנו כל פעם עושים משהו קצת אחר, ועושים הכל בעצמנו, גם עורכים את הסרטונים בעצמנו. בגלל שהכל אנחנו עושים בעצמנו, אז אני חושב שזה מרגיש הרבה יותר אמיתי. זה לא עובר ידיים. נגיד אווה מצלמת את זה, אנחנו עורכים את זה ולאט לאט אנחנו הופכים ליותר טובים בזה, כל אחד משתפר טבעית וזה מרגיש אמיתי. אם היית מסתכלת עכשיו על סרטון ישן שלנו את מבינה שהעריכה היא מעפנה ובסרטון החדש שלנו העריכה היא טובה, בעיניי לפחות. והיא עוד תשתפר, למה? כי זה האישיות שלנו, אנחנו רוצים שזה תמיד יהיה הכי טוב. זו השאיפה אנחנו רוצים להיות הכי טובים, שהסרטון יהיה הכי טוב. גם כשאנחנו עושים פרסומת אנחנו רוצים שהפרסומת תהיה הכי טובה. גם בפרסומות שלנו, אנחנו לא פוליטקלי קורקט, אנחנו לא מסכימים לתסריטים בכלל. אני לא מסכים לדבר כזה. אני מסכים לזה שתגידי לי מה את רוצה שאני אפרסם. מעבר לזה, קראת לי, אני אעשה את התוכן שלי ואנשים אוהבים את זה". 

אם היו מציעים לכם לעשות סדרה כזה בסגנון של 'הקרדשיאנס', 'הבוזגלוס', שתתעד את המגורים המשותפים?

ליאן: "חלום חיי.. זה החלום שלי. תקשיבי, יש לנו את סדר היום הכי 'חולה' בעולם. בנוסף, הכל הגיע ממקום אמיתי. זה אשכרה כי עשינו תוכן אמיתי. אשכרה ליאן כל כך בוז'י שהוא לא יכול שלא יהיה לו קולה, אז יש לי ארבע או חמש מאות ארגזי קולה".

אווה: "כמות הפעמים שיצא לנו להיות בסיטואציה ביחד ולהגיד 'ואוו באסה שזה לא היה מצולם'".

ליאל: "את לא מאמינה. את לא מאמינה. פגעתי בנקודה רגישה שאמרת 'קיפינג אפ וויט דה קרדשיאנס'״.