הציתו את בית ספרן, העמיסו אותן על משאיות, לקחו אותן מהבית החם שלהן, כך סתם, באמצע יום בהיר. בזמן שכולנו יושבים כאן, לומדים לבגרויות, אוכלים ארוחת צהריים, הבנות האלו יושבות, מפוחדות וסובלות.

קשה להאמין שבשנות האלפיים, כשהעולם כל כך מתקדם, אסונות כאלו עדיין קורים. דווקא כשאנחנו מאמינים שהכול בסדר, נופלת עוד פצצה שמזעזעת את העולם.

עוד במדור הדיגיטל של פרוגי:

• הסרטונים הוויראלים של השבוע
• הסטטוסים הטובים בוואטסאפ
• איך מקימים סטארט אפ: גרסת הנוער
  

בימים האחרונים, כמעט אין אדם שלא שמע על החטיפה הגדולה בניגיריה. בעקבות שיתוף הפעולה המדהים של כל האנשים הידועים בעולם, בייחוד נשים, דרך הרשתות החברתיות, אין מדינה שלא זועקת את זעקתן של הנערות האומללות בניגיריה וקוראת לעזור להן. יחד עם מישל אובמה, אלן דג'נרס, הבנות לבית משפחת קארדשיאן ואפילו חברות כנסת ישראליות, כמו לימור לבנת ועליזה לביא. העולם עובר טלטלה עמוקה ובוכה את בכי האימהות, שאיבדו את הבנות שלהן.

איך אפשר להאמין שדבר כזה יקרה בעולם שלנו? איך אנשים יכולים להיות כל כך רעים? הבנות האלו בערך בנות גילנו. שלוש עשרה, חמש עשרה, תשע עשרה לכל היותר. בדיוק כמו כולנו, הן קמו בבוקר לבית הספר, הלכו ללמוד וקיוו מאד לחזור הביתה. במקום לפגוש את המיטה החמה ואת אחיהן הקטנים, הן נאלצו להגרר למשאיות, ועדיין אין אדם שיודע מה קרה להן. מדינות רבות שלחו צוותי חילוץ לניגריה, למצוא את הנערות החטופות, אך עדיין לא גילו את מקומן.

לנו, רוב האנשים בארץ, אין את האפשרות לצאת ולהלחם, אין את האפשרות לטוס לניגיריה ולהפוך כל אבן כדי למצוא אותן. אבל אני יכולה להראות את התמיכה שלי, וכולנו יכולים להראות את התמיכה שלנו. בפייסבוק, באינסטגרם, בטוויטר, בטאמבלר. תכתבו ותתייגו #bringbackourgirl. כי הן נערות, בדיוק כמונו, ולא מגיע להן לעמוד במצב הזה.