הצגה חדשה בשם "רנו 4" מציגה דרך עיניה של הבת, מאיה בת ה- 15, את ההתבגרות בצל הרשתות החברתיות. בני הנוער ממילא משווים עצמם כל הזמן לבני גילם וכעת אין להם מנוחה מכך לרגע. גם כשהם בחדרם הם צופים באובססיביות בחיים של חבריהם, רק הקטעים המהממים כמובן. יותר מזה, כל מה שהיה פרטי הוא כעת פומבי. מה שהיה אינטימי, ונשאר בינו ובינה, משמש לגריפת לייקים.

עוד בערוץ הבידור של פרוגי:

• ההצבעה החלה: נבחרי השנה של גולשי פרוגי לשנת 2019!
• שוב יחד: כוכב הנוער הזה לוהק לסדרה נוספת עם קים אזולאי
• בדקו: האם תצליחו להתאים את דמות דיסני לחיה שלה?
  

מאיה נזרקה על ידי החבר שלה שאמר לה שהוא רוצה להשתדרג, ומצוקתה הגדולה היא להוכיח לו בתמונות באינסטוש מה הפסיד. כשהוא יוצא עם מישהי אחרת כעבור יומיים, היא מגלה זאת בתמונה שהוא העלה וקיבלה מאות לייקים. היא לא מסוגלת להכיל זאת, וכשתנקום בו נקמה אכזרית, תעשה זאת בסרטון שישפיל אותו באלפי צפיות. הרי אם זה לא ברשת זה לא קיים. תפסנו את דלית דוד, כוכבת ההצגה לראיון מיוחד בנושא.

איך זה לחזור שוב לגיל ההתבגרות?

"חייבת לציין שזה כל כך כיף וקשה בו זמנית. כיף מפני שזה רוח נעורים ושטותניקיות, הכל חי ובוער ובועט ועם זאת קשה מפני שאני מבינה שהזמנים השתנו". 

יש פערים בנוער של היום לבין התקופה בה את היית בת נוער, יש בזה יותר יתרונות או חסרונות?

"לפני 10 שנים כשאני הייתי בת 16, הכל היה תמים יותר. לא היה אינסטגרם, אומנם היו אלנטרנטיבות אחרות והיה לנו פלאפון, אבל לא היינו מכורים לנייד כמו שבני נוער מכורים היום. פעם עוד היינו עושים מפגשים חברתיים, מדברים יותר אחד עם השני, היום בני נוער המון פעמים מוצאים את עצמם פחות מתקשרים אלא יותר מול מסך.
-ולדעתי זה מה שגורם לבני נוער לעסוק בהשוואות כל הזמן כי יש יותר מדי מודעות היום. זה הצורך לתעד כל הזמן שהכל פאן וכיף ומגניב, וכשבני נוער רואים מודלים לחיקוי שלהם ברשתות החברתיות מציגים ״חיים מושלמים״ הם גם רוצים את זה וכך גם החברים שלהם, וזה מין מעגל כזה שאין לו סוף ולכן אני חושבת שחד משמעית יש בזה יותר חסרונות מאשר יתרונות". 

בקיצור, מראה לא נכונה על החיים.

"אתה עסוק במה יוצא החוצה ובמה אתה מראה לעולם וזה לרוב לא האמת. ואדם שכל הזמן עסוק ב״לתעד״ ו״לצאת טוב״ לא נהנה מהחוויה עצמה ולא נמצא ברגע. והדבר הכי נורא בעיניי, שהרשתות החברתיות הפכו להיות כלי נשק מאוד מסוכן, כל עניין השיימינג תפס תאוצה בשנים האחרונות, היד נורא קלה על המקלדת בטח ובטח בקרב בני נוער, שכל ההורמונים משתוללים והכל מבולבל וקיצוני בתקופה הזאת".

איך מתכוננים לתפקיד כזה?

"כדי להתכונן לתפקיד נעזרתי באחות בת 16 של החברה הכי טובה שלי, עשיתי כמה וכמה מפגשים ושיחות ובנוסף יצאתי לרחוב והתחלתי לתצפת על בני נוער ולספוג את ״הלך הרוח״, ההתנהגות, הלבוש, הסגנון, כל ההוויה, זה היה מאוד מרתק. להביא סיפור מנקודת מבט של נערה מתבגרת זאת זכות, עם כל מה שקורה היום בעולמנו".

למה ההצגה חשובה גם לנוער וגם להורים?

"הורים יכולים לראות את הילדים ולהיות רגישים אליהם ולא להתעסק רק במירוץ החיים, ואם צריך גם לזהות את המצוקה (אם קיימת אחת כזאת). לנוער זה חשוב כדי שיבין שאף כמות לייקים לא מגדירה את מי שאתה, אם אתה טוב יותר או פחות, ושעדיף להשאיר את חייך באינטימיות ולא להפוך כל דבר שקורה לך לפומבי ובטח לא להשתמש ברשת כחומר נפץ כי זה רק ילך ויסתבך ויהיה אש בשדה קוצים ושום דבר טוב לא יצא מזה".

ההצגה "רנו 4" מאת יובל ברגר. משתתפים: יניב לוי, קרן שיניוק, מיכאל כורש, דלית דוד, גיל וסרמן. מוצגת במסגרת "פותחים במה", פסטיבל בית ליסין למחזאות ישראלית, הוא האירוע הגדול והחשוב ביותר בארץ לפיתוח מחזאות צעירה, והוא מתקיים כחלק מהאג'נדה של תיאטרון בית ליסין: טיפוח ועידוד מחזאות ישראלית חדשה ויוצרים צעירים.  הפסטיבל, המתקיים זו השנה ה- 20, נותן הזדמנות ליוצרים צעירים לחשוף לראשונה את כשרונם על במה. הפיתוח ארוך הטווח של המחזות, הליווי המקצועי הצמוד והחשיפה בפני הקהל הרחב - הפכו את הפסטיבל לקרש הקפיצה החשוב ביותר בארץ למחזאים צעירים.