הוא התחיל במשחק, משם עבר לעיתונאות ועכשיו הוא סופר. טוב, לא בדיוק עכשיו. לאחר שהתגבר על נכות ברגליו בגיל 16 והוגדר כנס רפואי כשחזר ללכת אחרי שנתיים, יובל אברמוביץ' החל לכתוב לעצמו רשימה של חלומות שהוא רוצה להגשים. הרשימה הפכה לבלוג באינטרנט ולאור ההצלחה המסחררת בארץ ובעולם הבלוג הפך לספר המושק בימים אלו בחנויות הספרים ברחבי הארץ.

הספר הינו מדריך אינטראקטיבי מעורר השראה המבוסס על סיפורו האישי של אברמוביץ', שגבר על נכות בגיל שש עשרה ומכיל שפע של סיפורים אישיים על אנשים שרשמו לעצמם את חלומותיהם, הפיצו והגשימו אותם. עוד בטרם יציאתו לאור, גייס אברמוביץ' באמצעות הרשתות החברתיות כרבע מיליון שקלים ויצא לסדרת הרצאות (קופות פתוחות) ברחבי הארץ.

עוד במדור הבידור של פרוגי:

• OMG: הטריילר של "עורבני חקיין" יצא!
• או מיי פטינסון: כוכב סרטי "דמדומים" התחתן?
• 17 סיבות שארתור היא ללא ספק הסדרה הכי טובה לילדים 

 "יום אחד הייתי ברחוב ויום אחר כתבתי על זה"

תפסנו את אברמוביץ' לשיחה קצרה על ההצלחה המסחררת של הספר, על הקריירה העיתונאית וכמובן על השינויים הגדולים שעבר בחייו.

שיחקת ב"השיר שלנו", "השמיניה", בסדרות רבות ובלא מעט הצגות. עכשיו אתה סופר, איך אתה מסביר את זה?
"האמת שזה לא שעכשיו אני סופר. מאז "השמיניה" עברו כמה שנים טובות שבהן החלטתי לכתוב וליצור. תמיד ידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות. מגיל צעיר בער בי הרצון לכתוב ואין סתירה בין המשחק לבין הכתיבה. זה כמו שעכשיו את מראיינת אותי ובעוד שנתיים תתחילי לעצב אופנה, אין קשר בין הדברים".

בגיל שש עשרה הפכת לנכה רגליים. ספר לנו על המקרה ועל ההתמודדות עם הנכות.
"בגיל שש עשרה החלקתי על כתם שמן במסעדה והרופאים לא ידעו מה קרה. בסוף חזרתי מבית החולים עם כיסא גלגלים והייתי בבית, זו הייתה תקופה משמחת לשבת בבית ולא לחזור ללימודים. כל היום הייתי מוקף בחברים ובחברות שבאו לבקר אותי. היה לי זמן לחשוב על העתיד שלי, למרות שבדרך כלל לצעירים אין זמן לחשוב על העתיד. כל מה שקורה לי בחיים לא מקרי, זה שאני משחק לא מקרי. תכננתי ועבדתי. החלטתי לחזור אחרי שנה או שנתיים להגשים את המשאלות שלי".

אתה לא רק סופר, אתה גם עיתונאי. כמה זמן לוקח לך לכתוב ספר וכמה זמן לוקח לך לכתוב כתבה?
"זה מאוד מאוד משתנה. כשאני מראיין אנשים מוכרים בתחום הבידור והתרבות מספיק שעתיים או שלוש לדבר איתם ואם זה אנשים שאני לא מכיר אני מדבר איתם שלוש או ארבע פעמים. יצא לי לראיין את ריטה וכדי להגיע ללב שלה הייתי צריך לבלות איתה בהרבה מפגשים. תהליך העבודה על הכתבה שלה לקח שלושה שבועות. גם לגבי ספרים זה מאוד משתנה, את "הרשימה" כתבתי במשך כמה חודשים אבל עבדתי עליו ארבע שנים".

מה יותר כיף, לכתוב ספר או לכתוב כתבה?
"זה נורא תלוי. אם יוצא לי לדבר עם אנשים שכיף לי איתם, אז יותר כיף לשבת לכתוב כתבה אבל אם אין בנינו כימיה אז פחות. גם בספרים זה תלוי, אני כותב מאוד מהר בתקופות מסוימות ויש תקופות שיוצא לי להיות בודד, לשבת מול המחשב שעות, ימים שלמים. אתה מאוד בודד. לכתוב ספר זה הרבה יותר קשה".

ממתי הבנת שאתה רוצה להיכנס לתחום התקשורת?
"כשהייתי בבית הספר היסודי כתבתי לעיתון וזה היה בתור תחביב. כנראה שהייתי לא רע כי בתיכון הייתי עורך העיתון אבל אף פעם לא חשבתי שאפשר להתפרנס מזה, זה היה נראה לי תחביב. אבל אז בגיל שבע עשרה וחצי ראיינו אותי וזאת שראיינה אותי הייתה צעירה אז שאלתי: "איך מישהי צעירה כמוך מראיינת?" אז היא אמרה "מחפשים את הדור הצעיר". היא הפנתה אותי למקומון של ידיעות אז הלכתי לשם, ביקשתי לכתוב, קיבלו אותי והתחלתי לעבוד. הייתי נער באותו הזמן וזה היה מאוד כיף. התרגשתי לעבוד וגם לקבל כסף. אני יושב מול אנשים גדולים בתעשייה ועוד משלמים לי כסף, זה כיף מאוד".

מה אתה מעדיף, לשחק או לכתוב?
"יש משהו יותר כיף בכתיבה כי אני בשליטה. לעומת זאת כשאתה משחק יש המון מצלמות ואתה לא יודע באיזו זווית תצטלם, אם יראו את כל הגוף או רק את הראש. אתה גם אף פעם לא יודע מה הקהל רואה. אתה לא יודע איך היית, אם היית טוב או היית רע. זה מערער את הביטחון ואת הנפש. בכתיבה יש משהו שנעשה עם מודעות עצמית ועם שליטה".

מהו מקור ההשראה שלך?
"האמת שכמעט כל דבר שקורה בחיים. אני מאמין שכל יוצר צריך להסתכל על מה שקורה סביבו, לחפש מקורות השראה, רגעים ואנשים. יום אחד הייתי ברחוב ויום אחר כתבתי על זה. אני יכול לומר לך שהספר שכתבתי "נא להתנהג בהתאם" בא בעקבות רעיון שחשבתי על מה היה קורה אילו הייתה הפסקת חשמל. בספר יש כל מיני חוקים, איך להתנהג והכול בא בעקבות סתם מחשבה"

מי הסופר האהוב עליך?
"אין איזשהו סופר מסוים שאהוב עליי, אבל אני מאוד אוהב ספרים כמו הספר שכתבתי "הרשימה" שהוא מדריך, שנותן השראה לאנשים".

השקת בימים האחרונים את הספר החדש שלך "הרשימה" שהחל כבלוג אינטרנטי. למה החלטת להפוך את הבלוג לספר?
"'הרשימה' התחיל בעקבות כך שאנשים ביקשו להפוך אותו לספר דרך הרצאות שעשיתי, היה ביקוש רב וזה היה כיף, אז החלטתי להפוך את הבלוג לספר. המהדורה הראשונה כבר אזלה ובקרוב יגיעו מהדורות נוספות לחנויות".

מה השאיפה הכי גדולה שלך?
"אין לי שאיפה הכי גדולה, יש לי הרבה חלומות: ללמוד לבשל, אני יודע לבשל לא רע אבל אני חוזר על עצמי ובא לי לבשל עוד דברים, בא לי לנוח קצת כי אני לא נח הרבה, בא לי להיות יותר בקשר עם החברים שלי כי אני לא בקשר איתם, בא לי לנסוע לטיול ארוך באוסטרליה. יש לי הרבה חלומות וכל פעם אני עושה רשימה. בכל פעם שאני מסיים להגשים את החלומות שלי, אני כותב עוד חלומות והרשימה לא נגמרת".

לסיום, מה אתה מאחל לעצמך?
"שאני אמשיך להיות נאמן ללב שלי ולתשוקות שלי ולעשות מה שבא לי בלי לחשבן לאנשים, בלי לחשוב אם זה טוב או לא טוב".