"המעגל", הספר הראשון בטרילוגיית "אנגלספורס", הצליח לסחוף אחריו את הנוער השוודי ואנחנו לא מופתעים. זהו ספר פנטזיה שכולל מכשפות, שדים וכל מה שתוכלו לחשוב עליו, אבל מה שמרשים אותנו בעיקר הוא העובדה שלצד הפנטזיה והמסתורין, מדובר בספר שבוחן בעיות של בני נוער בינם לבין עצמם ובינם לבין החברה או המשפחה.

עוד במדור הבידור של פרוגי:

• אז והיום: כוכבי דיסני שהשתנו ובגדול
• קר לכם? התמונות שיעשו לכם את החורף חם במיוחד
• מי החברה החדשה של עומר דרור?
  

העלילה עוקבת אחר שש נערות שוודיות, שכל אחת מהן חיה את חייה באופן לגמרי שונה מהשאר. חייהם מתהפכים מן הקצה אל הקצה ברגע שהן נשאבות למקום מפגש בו עליהן ללמוד את הכוחות החדשים שלהן.

לפני שנסביר קצת על הכוחות, נספר על הנערות. מינו היא נערה מתבגרת ששונאת מתבגרים וחברתה הטובה ביותר היא אימה ("כמה עצוב"). היא מפגינה רגישות, אומץ-לב ובגרות כאשר היא מתאהבת במורה החתיך שלה, מקס. לעומת זאת, יש את ונסה ששונאת את קרבתה של אימה ורק הודפת אותה מעליה. יש לה חבר מפוקפק, ווילה, שאותו אימה ואביה החורג לא סובלים. לכן ונסה מוצאת את עצמה בריבים לא פשוטים בתוך המשפחה. האקסית של ווילה, לינאה, נמצאת באותה משוואה. היא מנסה להתכחש בכוח לאביה השתיין ועם זאת, חיה חיי בדידות בבניין שמדיף ריח מסריח של שתן. 

עטיפת הספר © עדי בן חמו

כמו בכל סיפור, גם כאן יש את השמנה ואת הרזה. אנה-קארין היא נערה שמנה, לכן היא לובשת בגדים רחבים שמכסים את גופה. התלמידים בכיתתה קוראים לה "ציצי מלוכלך". לעומת זאת, יש את רבקה, שיש לה הפרעות אכילה ולמרות זאת היא נמצאת בזוגיות. רבקה מהרהרת לא מעט מה היה קורה אילו החבר שלה היא יודע מה מתחולל בתוך ראשה ("הוא לא יוכל להיות עם מופרעת שלא אוכלת, ואז אוכלת יותר מדי... בנים לא רוצים בנות עם בעיות. הם רוצים בנות רגועות ועליזות שצוחקות הרבה"). החבר שלה הוא גוסטף וכולם קוראים לו גוס, בעיקר אידה, שאותה כל חמש הנערות שונאות. היא מאופיינת כנערה נטולת-רגשות משום שהיא מעולם לא חשפה אותם בפני אף אחד. 

כאשר שש הנערות מגלות שהוטלה עליהן נבואה, הן נאלצות להיות בנות ברית ולהתאחד. לכל אחת מהן יש כוח קסום ומופלא, אותו הן צריכות לגלות תוך כדי החברות האמיצה שלהן. הנערות נחשפות לעולם מרושע, בו כל אחת מהן עלולה להימצא מתה ולמעשה הספר נפתח במותו של אליאס, שהיה אמור להיות חלק מהחבורה הקסומה. 

הספר נכתב על ידי שרה ב' אלפגרן ומאטס סטרנדברג וזה אומר שאילולא אחד מהם הספר לא היה סוחף ומרתק כאחד. אנחנו לא ממש מתים על הרעיון ששניים כותבים את אותו ספר, משום שלכל אחד יש את נקודת המבט הפרטית שלו אבל כאן חל משהו די מפתיע. 543 העמודים של הספר (כמות לא קטנה לספר ראשון בטרילוגיה) נכתבו בצורה מושלמת למידי, ולמרות שהעלילה קצת נדושה (בכל זאת, מכשפות ושדים?) הכתיבה פשוטה, מדברת לגובה הנוער ומצליחה להראות שספר פנטזיה ארוך לא בהכרח משעמם ומיותר.

הספר השני, "האש", כבר יצא לאור.