בספר הקודם "ארנה 1: ציידי העבדים" ברוק, גיבורת העלילה, מצאה את עצמה בהרפתקה מסחררת בעקבות חטיפת אחותה הצעירה ברי שנחטפה על ידי ציידי העבדים. לבסוף היא נמצאה ועד שזה קרה ברוק הכירה את בן, נער בן גילה שגם את אחיו חטפו ובהמשך השניים הכירו את לוגן, שומר זירה לשעבר, שהציל אותה ואת בן ממוות בטוח בידיהם של הציידים. בסיום הספר, ברוק, ברי, חברתה רוז, לוגן ובן נמלטו מציידי העבדים ביחד והפליגו בסירה לעבר הלא נודע, אל החופש הרצוי. הפעם החבורה לא יודעת לרגע שקט והיא מוצאת את עצמה בהרפתקה נוספת שנמתחת מההתחלה ועד הסוף ולא נותנת לקוראים להניח את הספר מידיהם. 

עוד במדור הספרים של פרוגי:

• מה חשבנו על הספר החדש של "שכונה"?
• מרגש ונוגע ללב: "החברים של אדם"
• זהירות, זה נושך: "סוף הלילה"

הספר השני "ארנה 2: משחקי המוות" נפתח בדיוק לאחר סיום הספר הראשון. החבורה מפליגה אל היעד הבא שלהם, קנדה, שכפי שאומר לוגן צופנת בתוכה עיירה שתספק להם את כל מה שדרוש כדי לשרוד, כולל הגנה, אבל למרבה הצער אספקת הדלק שלהם אוזלת והם צריכים להתארגן מחדש ולתכנן מה לעשות. בינתיים, ברוק מרגישה רגשות סותרים ועזים ללוגן שמצליח לחלוטין לבלבל אותה. בהתחלה הוא מתנהג אליה בצורה הכי נבזית שיש ולא חושב על טובת הכלל, אך לבסוף הוא הולך בעקבותיה ואפילו מגלה אכפתיות לבן, שאותו לא ממש סבל מהרגע הראשון. החבורה מוצאת את עצמה בנדודים ממקום למקום תוך כדי שבן סגור ומרבה לשתוק, משום שבסיום הספר הראשון הוא לא מצא את אחיו בניו יורק. ברוק מנסה לעזור לו, לדובב אותו אך לא ממש מצליחה ובינתיים היא ולוגן מתקרבים. בנוסף אליהן יש את ברי ורוז, בנות צעירות שמגלות תושייה ואומץ רב במהלך הספר.

אין ספק שאמינות זה לא הצד החזק בספר, משום שבלא מעט פעמים ברי עשתה מעשים מסוכנים שלא מתאימים לילדה בגילה, אבל זהו ספר פנטזיה אז הכול יכול לקרות. באיזשהו שלב רוז נפצעת ויש לה זיהום חמור ברגל והיחידה שמצליחה לשמור על שפיות ולעזור לה עד כמה שניתן היא ברוק כמובן, שבספר זה מראה לנו שהיא אמיצה במיוחד. לעומתה, בן שדווקא מצליח לבסוף לדבר על מה שאירע בניו יורק ומתקרב אל ברוק שוב, מראה עד כמה הוא מוג לב וקל שלא להתחבר אליו. מי שכן תצליחו להתחבר אליו הוא לוגן שמתואר כדמות חסונה וחזקה, כזאת שמגנה על הקרובים אליה ומרחיקה את האויבים, אבל ייתכן שבמשולש האהבה הסבוך הזה תמצאו את עצמכם לא פעם ולא פעמיים תוהים מי מביניהם מתאים להיות עם ברוק.

בהמשך העלילה החבורה נאלצת לשהות זמן ממושך על אי מלא בסכנות וכשהם מוצאים פתרון למצוקה, הם מגלים שהיה עדיף כנראה להישאר על האי. הם עולים על רכבת שלוקחת אותם אל גולת העלילה: זירת המוות שנמצאת בארנה 2. לפני שהם נכנסים לזירה הם פוגשים את כל המתחרים וביניהם את צ'רלי ואת פלו, אחותו הכעסנית שדואגת לו ובעיקר לעצמה. לוקח זמן עד שהחבורה בונה את אמונה של פלו ולבסוף כולם משתפים פעולה במשחקי המוות, שכוללים שלושה שלבים קשים במיוחד. כמו בספרי "משחקי הרעב" גם כאן יש אותו רעיון: להביס את שאר המשתתפים עד שנשאר אחרון והוא המנצח. בשונה מ"ממשחקי הרעב" פה ישנם שלושה שלבים כשבכל אחד מהם יש את מעורבות הקהל שמשליך על המתחרים אבנים במטרה להכשילם, וכן כל המשחקים האלה נמשכים פחות זמן והם פחות מורכבים. מה יקרה עם ברוק, ברי, רוז, לוגן ובן? האם מישהו מהם לא ישרוד? תגלו את הכול בספר.

ומה באשר לכתיבה? היא מרתקת, מעניינת אך די פשוטה. הסופרת מורגן רייס לא השתמשה במילים גבוהות במיוחד ואף בדומה לספר הראשון בסדרה, גם כאן היא השתמשה בזמן הווה שלטעמי הוא די מציק והשימוש בזמן עבר הרבה יותר נחמד לקריאה. היא גם הרבתה להשתמש באותן מילים באותו עמוד או באותו פרק, בדיוק כמו בספר הקודם. כך למשל, היא השתמשה פעמים רבות בשם הפועל "להציל" כשחלק מהדמויות הצילו את ברוק במשחקי המוות. בנוסף, כרגיל היא מתארת כל פעולה ופעולה בפירוט יתר שלעיתים קצת מצליח לשעמם את הקוראים, וכן משתמשת במשפטים מאוד קצרים ולא רצופים, וכך הקריאה למעשה לא "חלקה" במיוחד. אם נשים בצד את כל זה, נגלה ש-268 העמודים שבספר עשויים להיקרא תוך זמן קצר משום שהעלילה לא מפסיקה להיות מותחת ולו לרגע. כמו כן, סיום הספר משאיר את הקוראים במתח עצום אבל אל תדאגו - יש ספר נוסף, שעוד לא תורגם. לסיכום, אם אתם אוהבים מתח רב, רומנטיקה, הרפתקאות ובעיקר לפנות לעצמכם יום שלם לקריאה או אפילו כמה שעות (תלוי בקצב הקריאה שלכם), זה הספר בשבילכם.

ציון בסולם פרוגי: 9 מתוך 10.