סוף סוף "הסכין והרקיע" יצא: האם הסבלנות השתלמה?
שנתיים שלמות עברו מאז יציאתו של הספר השני ב"כאוס מהלך" וסוף סוף יצא לאור השלישי בסדרה, "הסכין והרקיע". אנחנו שמחים להכריז שהציפייה הייתה שווה את זה. מה עוד חשבנו? ביקורת
מי לא מכיר את סדרת הספרים המצליחה "כאוס מהלך" של פטריק נס? בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בספרים איכותיים שמיועדים לנוער, ביניהם נמצאת טרילוגיה זו שבאה לסיומה ממש לאחרונה בספר "הסכין והרקיע". כזכור, העלילה עוסקת בטוד יואיט, נער מבולבל שחי בעולם קצת משונה, בו קיימת מגיפת ה"רעש" הגורמת למחשבותיהם של הנושאים אותה להתפרץ אל מחוץ לגבולות מוחותיהם, ולהגיע אל כל הסובבים אותם. מגיפה זו השתלטה על כל הגברים וחיסלה את כל הנשים שלא עמדו בעולה.
עוד במדור הבידור של פרוגי:
- היי סקול פסטיגל: "שינוי מעולה עם חסרונות ממש קטנים"
- הצצה: הבקשות המיוחדות של דניאל גד
- מתוקים: לואי טומלינסון ודניאלה קמפבל בדייט
- מלכי ההשקות: אילו סלבס לא מפספסים שום השקה?
יום אחד טוד מצא שאין זה נכון ונערה אחת הצליחה לשרוד בעולם שכולו גברים. זו ויולה, נערה שקטה שנמצאה באמצע שום מקום. מאז שהשניים הכירו החל עולמו של טוד להתערער כמעט לגמרי. בעזרת ויולה, טוד גילה שהעולם בו הוא חי שונה לגמרי ממה שהוא חשב, ושהוא אינו יכול להתייחס לשום דבר ששמע על עברו של העולם הזה כדבר אמיתי.
ב"הסכין והרקיע" העלילה ממשיכה להסתבך. לאחר שכל מה שטוד הכיר השתנה לנגד עיניו בעול כורחו, הוא מתקשה להבין מי הוא האויב ומי הם בעלי בריתו. במלחמה פנימית בין אנשי עירו הישנה לבין אנשי הייבן המפורקת, ומלחמה נוספת של כל אנשי "עולמחדש" עם הספאקלים, טוד מנסה לפענח מהי הדרך הנכונה להימנע מלחזור על טעויות העבר. בעולם שונה בתכלית משלנו, בו עברו בני האדם מכדור הארץ לפלנטה חדשה, ל"עולמחדש", הוא חושף עוד ועוד סודות ושקרים הקשורים לכל מה ששמע במהלך חייו.
עוד לפני שאענה על השאלה המתבקשת האם כדאי לקרוא את "הסכין והרקיע" לאחר שני ספרים כל כך מבטיחים ומוצלחים, הלא הם "החור שברעש" ו"השקט והשאל", אדבר באופן כללי על הסדרה. אוקיי, אני מודה, התאהבתי בטרילוגיית "כאוס מהלך" עוד מהרגע הראשון. פטריק נס לקח על עצמו להעביר אלינו את מחשבותיו של טוד, נער בן ארבע עשרה שלא זכה לחינוך רב והורגל לכך שסודותיו תמיד צפים ממנו הלאה בגלל מגיפת ה"רעש", בצורה אמינה ביותר.
נס כותב באופן כזה שמרגיש שאנחנו נמצאים בראשו של טוד, וגם משתמש בסגנון כתיבה ואלמנטים שסופרים אחרים היו מפחדים להשתמש בהם בגלל "חוסר מקצועיות". השפה הנמוכה, הקללות שטוד זורק מפה לשם והתיאורים שמצד אחד נראה שהם אינם חופפים למציאות, אך מצד שני נדמים כמדויקים להפליא, כאלו שיוצאים ממוחו של ילד, גרמו לי לחייך לא פעם ולא פעמיים בעת הקריאה.
ומה באשר ל"הסכין והרקיע"? טוב, אז אותו ממש התקשיתי להניח בצד. לאחר שבשני הספרים הקודמים הכרנו את נקודת מבטם של טוד ו-ויולה ו"צפינו" בהם מתבגרים ומתגברים יחדיו על קשיים הנוגעים להם ולכל תושבי "עולמחדש", נוספת אלינו נקודת מבט חדשה. זוהי נקודת מבטם של הספאקלים, תושביו המקוריים של "עולמחדש", המעוניינים בעולמם הישן בחזרה, לאחר שקיבלו יחס מזלזל ואלים מצד התושבים החדשים שהם בני האדם.
בשורה התחתונה: בקצב מהיר, עם טוויסטים הולכים ומתגברים ועם השאלות החוזרות על מי אפשר לסמוך ומי עלול לתקוע לטוד ו-ויולה סכין בגב, "הסכין והרקיע" מהווה סיום נהדר לאחת מטרילוגיות הנוער המוצלחות והמיוחדות ביותר שיצאו לאחרונה.
ציון בסולם פרוגי: 10/10.
|