הסופרת אשכר ארבליך-ברימפן, שכתבה בין היתר את סדרת "ווינטר בלו" המצליחה וכבשה את צעירי ישראל עם פיות יער ושדונים קסומים, שעלילותיהם תוארו בלא פחות מאשר בשלושים ספרים, חושפת עכשיו בפני חובבי הז'אנר את קיומו של שדון יער חדש – שיטאקי, שביקור מפתיע של בת-דודתו המסתורית משנה את חייו השלווים מן הקצה אל הקצה! במהלך מסעם לומדים השדונים דבר או שניים על אודות קבלת השונה, על סובלנות, פתיחות, חברות אמת ואומץ לב.

עוד בערוץ הבידור של פרוגי:

• אחרי חצי שנה בלבד: אריאנה גרנדה והארוס נפרדו
• מחר בעוד יומיים: הצטרפנו לסט של "שנות ה/80"
• אמאל'ה: הקללה המפחידה של דניאל גד ועמית רהב

אנחנו השגנו לכם את הפרק הראשון של הספר. שתהיה לכם קריאה נעימה!

פרק 1 - קדחת וִיָאנָה

בכל אותו השבוע הייתה אמא מרוטת עצבים. היא נכנסה למין התקף ניקיון כזה, שממש לא אופייני לה, ופשוט לא היה אפשר להוציא אותה ממנו.

"?ִיטָאקי!" היא צעקה עלי, "תפסיק לפזר את הבגדים שלך בכל מקום!"

"מָאִיטָקי!" צרחה על אחותי הקטנה, "אם הסמור המבאיש הזה שלך יעשה את צרכיו עוד פעם בבית אנחנו מוסרים אותו! כנ"ל לגבי הבואש הסרוח!"

מָאִיטָקי פרצה כמובן בבכי, ואחותי התאומה נָמֶק? הייתה צריכה לנחם ולהרגיע אותה במשך כמעט שעה שלמה.

על שימֶג'י, אחי הבכור, איימה אמא שאם לא יפסיק מיד להכניס הביתה את כל הרגבים ומיני הסלעים שהוא מוצא בחוץ, הוא יכול מבחינתה לעבור להתגורר בחצר, יחד עם כל אוספיו. רק אתמול פקדה עליו לאסוף מרצפת חדרו את השבלולים שהוא אוסף בשקדנות ולרכז את כולם בסלסילת קש. לרוע המזל, במהלך היום שחלף, השבלולים התעוררו לחיים והחליטו לזחול משם בחזרה אל מרכז השטיח. אמא כמעט יצאה מדעתה כשמצאה אותם כעת ישנים שם בערימה, ונוחרים נחירות רמות. היא מיהרה להעניש בחומרה את שימֶג'י, שלא באמת היה אשם.

אבא, שננזף בעצמו לאחר שהשאיר פירורי עוגת דלעת על השיש במטבח, אמר לכולנו שהוא חושב שהדבר הטוב ביותר לעשות כרגע הוא פשוט לא להתעסק עם אמא ולהשתדל להיענות לכל מה שתבקש. "קדחת וִיָאנָה", כפי שהוא קרא לזה, תחלוף כלעומת שבאה בעוד ימים ספורים.

וִיָאנָה היא בת הדודה שלי. אמא אוהבת אותה אהבת נפש ומתייחסת אליה כאילו הייתה בתה. לפני כמעט שנה ויאנה התחתנה עם בחיר לבה ?ֶי?טי ומיד אחר כך עזבו שניהם את הכפר ועברו לגור בעיר הגדולה. האמת היא שזה סיפור די עצוב, כי החתונה גרמה לנֶתק ולמריבה קשה בין ויאנה להוריה, מפני שהחתן המדובר איננו שדון-יער טהור כמונו, אלא בן תערובת לאם פֵיהולאב שדון-יער. ויאנה לא יכלה להסתיר את העניין מהוריה, בגלל הכנפיים הגדולות של ?ֶי?טי. כשאבא של ויאנה ראה בפעם הראשונה את חתנו לעתיד הוא התרגז מאוד, לא היה בעיניו דבר גרוע מאשר נישואי תערובת. אבל ויאנה לא ויתרה והודיעה לאביה שאין בכוונתה לבטל את החתונה ואביה אמר לה שאם כך, היא מנודה מהמשפחה.

"את כבר לא הבת שלי!" הודיע לה בקול קשה, "התנהלותך הבלתי נסבלת ממיטה חרפה על משפחתנו ועל כל שדוני-היער באשר הם!"

ויאנה נפגעה עד עמקי נשמתה, אבל עדיין עמדה על שלה.

דודתי, אמא של ויאנה, ממש נקרעה בין בעלה לבתה הבכורה. מאז החתונה ומאז עבר הזוג הצעיר אל העיר הגדולה, הקשר בין ויאנה למשפחה שלה נותק לחלוטין.

אמא, שהייתה ממש מזועזעת מכל העניין, החליטה לטפל בויאנה במקום הוריה ומאז הקשר ביניהן הלך והתחזק. ויאנה אסירת תודה לה על כך, ובסופו של דבר, כולנו הרווחנו מכך מפני שויאנה ו?ֶי?טי הם באמת יצורים חביבים ומקסימים.

בכלל לא התחשק לי לספר את כל הסיפור הזה, כי הוא נורא עצוב בעיני. אני מקווה שההורים שלי אף פעם לא ינדו אותי, ולא משנה מה אעשה. אמא אומרת שהגיס שלה הוא שדון-יער צר אופקים (אם כי בהחלט לא צר ממדים – הוא שמן כמו היפופוטם ננסי) ושככה מגיבים שדוני-יער שמרנים וחסרי השכלה. אני יודע שבסתר לבה גם היא בעצמה מקווה שאחַי ואני נינשא בבוא העת לשדוני-יער ולשדוניות-יער ולא ליצורים אחרים, אבל היא לעולם לא תודה בזה בקול. ואולי בכלל אני טועה ואבא ואמא עוד יפתיעו אותי עם הפתיחות שלהם, אי אפשר לדעת. עובדה שהם אימצו אל חיק המשפחה את ויאנה ואת ?ֶי?טי.

בכל אופן, למה אמא נכנסה ל"קדחת ויאנה"? מפני שלפני שבוע יונת הדואר שלנו הביאה לנו מברק שנרשם באותיות גדולות על גבי גליל של נייר קלף והיה כתוב בו כך... 

 

 מתוך "עלילות שיטאקי – יערות הטרולים התחתיים" מאת אשכר ארבליך-ברימפן, בהוצאת "רימונים". מאיירת: טלי פלד.